מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשווקים העולמיים
מדד זה עלה מעט מעבר לתחזיות האנליסטים (עלייה של 0.2% לעומת תחזית מוקדמת של 0.1%), והקטין את הסיכויים להקלה קרובה בריבית המוניטרית של ארה"ב.
הפרסומים בדבר הרחבת תוכנית הגרעין האיראנית והתבטאויות נציות של מספר בכירים אמריקאים בנושא, תרמו אף הן למגמה השלילית שניכרה בבורסות וול סטריט. עם זאת, יש לזכור, כי בימים אלו מסתיימת עונת הדו"חות הכספיים, שמסכמת ברוב הסקטורים והחברות בארה"ב שנת צמיחה. בנוסף, המדדים המובילים בארה"ב מצויים בסביבת השיא של כל הזמנים, ולכן, המגמה המעורבת בה ננעל שבוע המסחר בארה"ב משקפת בצורה טובה את סוגיית מצבו של השוק האמריקאי.
עיני המשקיעים יהיו נשואות השבוע, אל פרסומי מספר נתוני מאקרו מהותיים משוק הנדל"ן, סקטור המהווה את חולשתו של השוק האמריקאי, ופרסום נתוני התמ"ג.
בסיכום שבועי, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-0.9%, מדד הנאסד"ק עלה ב-0.8% ומדד ה-S&P500 ירד ב-0.3%. גם באירופה ננעל שבוע המסחר במגמה מעורבת. בלטו בעיקר מניות הכרייה והמתכות האירופאיות, שעלו על רקע הביקושים הערים לסחורות מצד המדינות במזרח אסיה.
הדאקס הגרמני עלה ב-0.5%, הקאק הצרפתי עלה ב-0.1%, הפוטסי האנגלי ירד ב-0.3% ואילו מדד המיבטל האיטלקי ירד ב-0.6%. המגמה בשווקי המדינות האסייתיות ממשיכה להיות חיובית, למעט אינדונזיה, תאילנד והודו. ניכרת בעיקר התחזקותו של השוק היפני, שרשם בסיכום שבועי עלייה של 1.8%. בנוסף, העלה הבנק המרכזי של יפן את הריבית המוניטרית ב- 0.25%, לרמה של 0.5%. זאת ועוד, מדד ההנג סנג בהונג קונג רשם עלייה שבועית של 0.7%.
המניות הישראליות בניו יורק בלטו השבוע, בעיקר, על רקע דיווחי החברות לסיכום הכספי, לשנת 2006. איתוראן, סיכמה שנת שיא בכל פרמטר. הרווח הנקי צמח ב- 35% ל-19.3 מיליון דולר והכנסות החברה גדלו ב-18% לרמה של 104.1 מיליון דולר.
אורבוטק, הצטרפה גם היא למדווחות. שנת 2006 סוכמה בעלייה של 10% בהכנסות לרמה של 416.5 מיליון דולר. עם זאת, החברה לא עמדה בתחזיות האנליסטים בנוגע למכירות ברבעון הרביעי לשנת 2006, בה הציגה החברה מכירות בסך 103.3 מיליון דולר ורווח של 36 סנט למניה, וכן, החברה הציגה תחזית מאכזבת לשנת 2007.
בחברת צורן, תמה חקירת הוועדה הפנימית, אשר בדקה את פרשת הבקדייטינג באופציות. הוועדה מצאה כי תאריכי האופציות אכן שונו בדיעבד, אך קבעה כי חברת צורן אינה פעלה במתכוון וכי אין בסיס לעברה פלילית. בנוסף, קבעה הוועדה כי הסכום אותו תפריש החברה לתיקון הדוחות הכספיים לשנים 1997-2005 יסתכם ב-12-15 מיליון דולר. החברה מסרה בתגובה, כי לא יהיו שינויים מהותיים בדוחות הכספיים כתוצאה מתיקונם, וכי בכוונתה לפרסם את הסיכומים לשנת 2006 בהקדם האפשרי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
כטב"ם איתן (חיל אוויר)גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
הממשלה הגרמנית בהנהגת הקנצלר אולף שולץ עומדת איתנה מול הלחצים. ברלין מדגישה את החשיבות האסטרטגית של הקשרים עם ישראל ואת הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות מוכחות. גורמים במשרד ההגנה הגרמני מסבירים שהצרכים הביטחוניים של המדינה חייבים לבוא לפני שיקולים פוליטיים.
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
מהצד הישראלי, העסקה נתפסת כהישג משמעותי. היא מעידה על אמון בטכנולוגיה הישראלית למרות המתיחות הדיפלומטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בעסקאות כאלה חיזוק למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. היצוא הביטחוני גם תורם ליציבות הכלכלית בתקופה מאתגרת.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, קיימים סיכונים. שינויים פוליטיים בגרמניה, כולל בחירות אפשריות ב-2025, עלולים להשפיע על האישור הסופי של העסקה. התנגדות ציבורית גוברת לשיתוף פעולה עם ישראל יכולה להקשות על הממשלה הגרמנית להצדיק את הרכישה.
