שי ודרור: העיתונאי מתי גולן התגלה כאדם מניפולטיבי
"מתי גולן התגלה כאדם בעל יכולות מניפולטיביות, אשר לא חושש לנצל את סבלה של אם שכולה להפקת הישגים טלוויזיוניים תוך התנהלות עיתונאית לא אתית", כך טוענים שי ודרור בסיכומי ההגנה שהוגשו לבית משפט השלום בהרצליה שדן בתביעת הדיבה שהגיש נגדם מתי גולן לפני כשלוש שנים.
הרקע לתביעה המשפטית של מגיש "דוקומדיה" בערוץ הראשון בסך 600 אלף שקל על הוצאת לשון הרע, הינו בשל עלבונות שהוטחו בו מצד שי ודרור בתוכניתם של השניים דאז בערוץ 10.
בכתב התביעה שהוגש טען גולן כי השניים לעגו לו בתכנית ואמרו כי הוא "מדמם מזיקנה". גולן אף התייחס בכתב התביעה לאחד המערכונים של השניים שטיפל באופן סאטירי בתופעת הפיגועים בארץ.
מתוך הסיכומים של ההגנה נאמר היום (א'): "תביעת הדיבה של מתי גולן נובעת מפערים בתפיסת עולמו הארכאית והאפורה והיא מבקשת לפגוע פגיעה אנושה בחופש הביטוי והכל בשם עלבון אישי שייחס בראייתו הצרה לביטויים סאטיריים".
ובאשר לטענתו של גולן לפיצוי כספי על נזק שנגרם לו, נכתב בסיכומים: "לא רק שלגולן לא נגרם כל נזק, אלא שגולן, אשר עד תחילתה של הפרשה היה בשולי הבמה התקשורתית, נהנה מן ההדים התקשורתיים שהיא יצרה".
דרור רפאל ושי גולדשטיין הגישו באמצעות עו"ד מיכל ארלוזרוב ממשרד: א.ש. שמרון י. מלכו פרסקי ושות', את סיכומיהם לתביעת הדיבה שהגיש נגדם מתי גולן לפני כשלוש שנים, שם הם טוענים באמצעות עורכי דינם טענות קשות כלפי תפיסת עולמו השמרנית והאפורה של מתי גולן, לצד טענות קשות על התנהלותו כתובע במשפט ועל התנהלותו האתית והמקצועית כעיתונאי.
מתוך הסיכומים: "גולן, עיתונאי המתיימר לעסוק במסגרת תוכניתו בביקורת עיתונות, חרג מכללי האתיקה הבסיסיים ובחוסר תום לב מובהק לא שידר את תגובתם של הנתבעים, והציג אותם כאנשים קרים, אדישים וחסרי לב, ובכך גרם להם נזק תדמיתי חמור, והוציא דיבתם רעה".
מעדותו של גולן במהלך המשפט, כך נטען בסיכומים, מצטיירת דמות שמרנית ולא מעורה בתוכניות סאטירה המשודרות כיום בישראל. גולן אף העיד על עצמו, כך נטען, כי אינו נחשף לתוכניות סאטירות וכי אינו מכיר תוכניות מסוג זה. עוד מתוך הסיכומים: "מתוך אי הבנתו את עולם הסאטירה וכן בשל אופיו ותפיסת עולמו הצרה, ייחס גולן לדיאלוגים הסאטיריים כוונות של נקם והתחשבנות אישית אשר לא היה להן כל בסיס במציאות, ולא היה להן ולו זכר בביקורת העניינית שהעבירו עליו שי ודרור בתוכניתם. כל מטרתה הייתה להשתיק את שי ודרור על מנת שיחדלו לעסוק בדמותו כאייטם חוזר בתוכניתם".
בסיכומים טוענת עורכת דינם של שי ודרור כי לאורך כל ניהול התביעה נתגלו סתירות ואי אמיתות בגרסתו של מתי גולן: "בניגוד לחזות המכובדת אותה מנסה גולן להציג, עדותו של גולן נסתרה מספר פעמים ומכאן שיש להטיל ספק בגרסתו וליתן לה משקל נמוך עד אפסי".
שי ודרור מעידים על עצמם בסיכומיהם כי הם אנשי סאטירה צעירים ובוטים העוסקים בסאטירה השייכת לזן חדש בתרבות הישראלית, סאטירה בוטה שאינה חוששת לגעת ב"פרות קדושות". "ביצוע ושידור הדיאלוגים הסאטיריים על ידי שי ודרור נעשו בתום לב מתוך רצון להביא בפני הציבור דעות אחרות בנוגע לתוכניתו ולדמותו הטלוויזיונית של גולן, ולא על מנת לפגוע בתובע באופן אישי או להכפיש את שמו".
בסיכום הדברים מציינת עורכת דינם של שי ודרור: "נראה כי בתביעתו מבקש גולן להציב גבולות לסאטירה, גבולות אשר מושפעים מפרשנותו ומסלידתו מעשייתם של הנתבעים. התובע מבקש לפגוע פגיעה אנושה בחופש הביטוי, המצוי בלב השיח הדמוקרטי הישראלי, הוא מבקש לפגוע ב"שוק הרעיונות" בחילופי הדעות, בשיח פתוח ומשוחרר והכל בשם עלבון אישי שייחס התובע לביטויים סאטיריים אשר צופה סביר לעולם לא יכול היה לייחס להם את המשמעות לה ייחס התובע בראייתו הצרה".
