ניתוח טכני: המעו"ף עומד במבחן

מדד המעו"ף ממשיך מעלה ועומד במבחנים המגדירים מגמת עלייה
אייל גורביץ |

לא הרבה חסר למדד המעו"ף להגיע למדד 1,000 ועושה את דרכו לרמה שכולם מחכים לה משום סיבה שהיא. אין ברמה הזאת שום דבר מלבד החלפת קידומת ומשהו שכתבי שוק ההון יכולים למלא בו כתבה בת 1,000 מילים.

מדד המעו"ף צלע מעלה גם בשבוע שחלף, והצליח לעמוד במבחנים שהועדנו לו במהלך הדרך. בסקירה האחרונה הערכתי שיכולתו להחזיק מעמד מעל לרמת 946 – 956 הנקודות תסמן את המשך הדרך מעלה. בפועל נבלמה הנסיגה ברמה גבוהה יותר משם המשיך השוק עד שהגיע לשיא שבועי של 997.16 הנקודות. רחוק כמטחווי קשת מרמת ה-1,000.

בשוק האמריקאי מהלך העניינים סולידי ועד שלא תהיה פריצה חד משמעית של רמת 2,500 הנקודות במדד נאסד"ק, לא נשחרר אנחת רווחה.

הנחת העבודה

הנחת העבודה לתקופה הקרובה גורסת שכיוונו של מדד המעו"ף מעלה וכי כל נסיגה אמורה להיות לא יותר מאשר תיקון טכני. הסבירות היא להמשך מגמת העליות.

האינדיקטורים לתקופה הקרובה

השבוע אין שינוי מהותי בהנחת העבודה. השוני מתמצה ברמות הקריטיות שעל מדד המעו"ף להחזיק מעמד מעליהן כדי להמשיך מעלה.

1. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, המגמה המינורית היא מגמת עלייה ברורה. ראשיתה ברמת 903.44 הנקודות ומשם, מסודרות נקודות השיא ונקודות השפל במבנה עולה. כל נקודת שיא גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שפל.

2. מעבר לכך, נתמכת מגמת העלייה על ידי קו מגמה עולה העובר מתחת לנקודות השפל של המגמה. כל עוד יישאר מדד המעו"ף מעל לקו המגמה, יהיה בכך משום סימן חיובי לגבי המשך הדרך. שיפועו של הקו הוא 2.24 נקודות ליום ונכון ליום א' הוא מספק תמיכה ברמת 975 הנקודות לערך.

3. כדי שהמגמה המינורית תישאר ככזו, חייבת על נסיגה להיבלם לא רק מעל קו המגמה אלא גם ברמה הגבוהה מקודמתה. כדי להיות פרקטיים הרי שנקודת השפל האחרונה נרשמה ברמת 965.60 הנקודות. זו הפעם האחרונה שהקונים הגיעו לשוק והיו מוכנים לבלום אותו ולתמוך בו באופן ברור ובולט. לכן, כל נסיגה אמורה להיעצר לכל המאוחר ברמה זו. מעל לרמה זו קיימת רמת תמיכה משמעותית השוכנת סביב 977 הנקודות. רמה זו שימשה בימים האחרונים כרמת התנגדות ומרגע שנפרצה כלפי מעלה אמורה להחליף תפקיד ולשמש כרמת תמיכה.

4. כלומר, כל נסיגה אמורה להיבלם לכל המאוחר ברצועה שבין 965 – 977 הנקודות. בלימה ברמות הללו תעיד על שמירתה של המגמה המינורית כמגמת עלייה. רק שבירה של הרף התחתון תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה.

סיכום

זה רק עניין של זמן עד שמדד המעו"ף יחצה את רמת 1,000 הנקודות. ואחרי שיעשה כן מה ישאר לנו? לחכות ל-2,000?.

מאת: אייל גורביץ'

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

*היום ה-18 לחודש סדנת ניתוח טכני ברמת אפעל בהדרכתי בשעה 18:00. מחר ה-19 לחודש סדנת מאסטר לכל בוגרי קורס הניתוח הטכני. ב-19 לחודש סדנת ניתוח טכני בחיפה. ב-22 לחודש סדנת ניתוח טכני ברמת אפעל. במסגרת "המרכז להשכלה פיננסית". לפרטים נוספים *5095

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.