ניתוח טכני: כמה מילים על מדד החפיפה-סטייה
בשנת 79' פרסם אחד הטכנאים היותר מפורסמים והיותר פוריים, ג'רלד אפל, את מדד החפיפה סטייה. (MACD – Moving Average Convergence-Divergence Trading Method). מאז הוצג, צבר מדד החפיפה סטייה מידה לא מבוטלת של פופולריות, תחילה בקרב אנשי שוק הסחורות ובשלבים מאוחרים יותר בקרב סוחרי המטבע והמניות שגילו כי האיתותים אותם הוא מפיק, מספקים הזדמנויות קנייה ומכירה ומשמשים ככלי תומך החלטה.
מדד החפיפה סטייה הפך עם השנים להיות פריט אינטגרלי בחבילות תוכנה הנמכרות ומשווקות על ידי ספקי תוכנה מקומיים וזרים וכמו כן, מרבית הטכנאים עושים בו שימוש נרחב. מדד זה אמור, לפי אפל, ואת זאת נבדוק בסדרת הכתבות הבאות, את האפשרות לזיהוי מצבי קניות יתר ומכירות יתר, כמו גם את היכולת לזהות היפוכי מגמה קרובים גם בצד הקנייה וגם בצד המכירה. עם זאת, מדד זה אינו נטול מכשלות ותעתועים ומשום כך, הרי שיש להכיר את מגבלותיו טרם שנהנים מיתרונותיו.
מטרות כלליות
אחד ממעלותיו של מדד זה מעוגנת בתנועתו החלקה המסננת שווקים המצויים בתנודות גליות עד גבה גליות ובמידה לא מבוטלת של תנודתיות המקשה על קריאתם. למרות שמדד החפיפה סטייה נבנה במטרה להפיק, בין שאר הדברים, איתותי קנייה ומכירה, הרי שאין להשתמש בו ככזה והוא אף אינו מיועד לשימוש כשיטת מסחר העומדת בפני עצמה אלא בשילוב עם כלים טכניים אחרים. בתקופות מסוימות, כמו כל כלי טכני אחר, יפיק מדד זה איתותי קנייה ומכירה חלקים ומושלמים. בתקופות אחרות עלולים להיות האיתותים אותם הוא מפיק בעלי משמעות כפולה ומטבע הדברים לא ישימים לשימוש. במסגרת סידרת הכתבות הבאה שתיוחד למדד זה, אסקור את הנקודות בהן השימוש במדד זה הופך להיות יעיל וחד, אך גם את התקופות בהן יש להימנע משימוש בו.
יתרונו הבולט של מדד זה מתקיים במתן איתות קנייה לאחר מפולות. תקופות בהן מבצעים שוק או מניה סיבוב חד ומהיר בכיוון מעלה. נטייתו של מדד החפיפה סטייה להניב איתות קנייה מעט לפני או מעט אחרי נקודת השפל החדה, מתגלה לעיתים קרובות כמוצלחת. כפי אדגיש באחת מן הכתבות הבאות, בעיתות בהן מבצע השוק צלילות בז, אפשר להניח בצד את הכלים הטכניים האחרים ולהתמקד באיתותים הנמסרים על ידי מדד זה כביטוי ליכולתו לתפוס בזמן היפוכי מגמה חדים המופיעים לאחר מפולות.
המרכיבים הבסיסיים
מדד החפיפה סטייה עושה שימוש בשני ממוצעים נעים, במקרה הנוכחי ממוצעים נעים אקספוננטים. מטבע הדברים יהיה ממוצע נע אחד קצר מרעהו. בנוסף, עושה מדד החפיפה סטייה שימוש בעקום פעולה (קרוי גם קו ההפרש) שהוא למעשה ממוצע נע אקספוננטי ל-9 ימים שמחולץ מן ההפרש שבין שני הממוצעים הנעים האחרים. נשמע מסובך? ממש לא. סבלנות והכול יהיה ברור ופשוט.
איך זה נראה על הגרף?
לפני שניכנס לתהליך החישוב, מן הראוי שנעיף מבט על הגרף ונראה כיצד מוצג מדד החפיפה סטייה וכיצד הוא מתנהג. מבט על גרף מדד המעו"ף דרך אתר או תוכנת בורסהגרף, ולחיצה על כפתור MACD בחלקו התחתון של המסך, יציג את הנתונים הרלוונטים. העקומה העליונה היא מטבע הדברים גרף עמודות של מדד המעו"ף בתקופה האחרונה. בתחתית הגרף מוצגת סידרת עקומות המבטאת את מדד החפיפה סטייה. עקומה אחת באדום ואילו השנייה בירוק. הקו הרציף האדום מייצג את ההפרש שבין שני ממוצעים נעים אקספוננטים. עקומה זו קרויה עקומת Macd או עקומת ההפרש. הקו הירוק מייצג ממוצע נע אקספוננטי ל-9 ימי מסחר המחושב מתוך עקומת Macd. עקומה זו קרויה עקום הפעולה. איך מחשבים, איך קוראים ואיך הופכים את כל הסלט הזה למשהו פשוט וידידותי יותר. בכתבה הבאה.
מטוס אתיחאד (אתיחאד)טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
