גידול של 0.5% בלבד ביבוא חומר גלם לתעשיה ברבעון
ברבעון האחרון של 2006 נרשם גידול ריאלי מתון של 0.5% ביבוא חומרי הגלם לתעשייה, לעומת הרבע שקדם לו - הסתכם בכ-4.9 מיליארד דולר. זאת, לאחר עלייה של 2% ברבעון השלישי אשתקד. כך מסרה דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי ואסטרטגיה בהתאחדות התעשיינים, על סמך ניתוח רבעוני של יבוא הסחורות.
אבירם-ניצן מציינת, כי ההאטה בקצב התרחבות יבוא חומרי הגלם לתעשייה בסוף 2006, מעלה חשש באשר להמשך ההתרחבות המהירה של תפוקת התעשייה בחודשים הקרובים.
מנהלת המחלקה למחקר כלכלי ואסטרטגיה בהתאחדות התעשיינים מציינת, כי העלייה המתונה יחסית ביבוא חומרי הגלם לתעשייה ברבע האחרון של 2006 נגזרה ברובה מעלייה ריאלית ביבוא התשומות לענפי העץ ומוצריו (15%), המתכות האל-ברזליות (4%), הברזל והפלדה וקוזזה ברובה בשל נסיגה ריאלית ביבוא התשומות לענפי המכונות והאלקטרוניקה, הכימיקלים ועוד.
מניתוח יבוא חומרי הגלם לתעשייה ברבע האחרון של 2006 שערכה התאחדות התעשיינים ע"פ ענפים מתברר, כי יבוא חומרי הגלם לתעשיית מכונות ואלקטרוניקה ירד ברבע האחרון אשתקד ב-1% והסתכם ב-1.74 מיליארד דולרים, יבוא הכימיקלים ירד ב-4% והסתכם ב-836 מליוני דולרים; יבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה ירד ב-8% והסתכם ב-454 מליוני דולרים; יבוא הברזל והפלדה גדל ברבע האחרון של 2006 ב-2% והסתכם ב-397 מליוני דולרים.
כמו כן, יבוא מוצרי מזון גולמיים נותר ללא שינוי והסתכם ב-275 מליוני דולרים יבוא הבדים והחוטים עלה ברבע האחרון של 2006 ב-2% והסתכם ב-153 מליוני דולרים; יבוא חומרי גלם לתעשיית העץ ומוצריו עלה ב-15% והסתכם ב-100 מליוני דולרים; יבוא המתכות היקרות גדל ב-2% והסתכם ברבע האחרון של 2006 ב-59 מיליון דולר.
אבירם-ניצן מדגישה, כי בשנת 2006 כולה גדל יבוא חומרי הגלם לתעשייה בכ-6% לעומת השנה שקדמה לה והסתכם בכ-18.6 מיליארד דולר. עלייה זו נגזרה ברובה (כ-40% ממנה) מעלייה ביבוא ביבוא חומרי גלם לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה (גידול של 8%); כ-30% נוספים נגזרו מגידול ביבוא הכימיקלים (11%), וכ-20% מגידול ביבוא הגומי והפלסטיקה, (גידול של 15%).
עוד עולה מניתוח התאחדות התעשיינים, כי העלייה הריאלית ביבוא חומרי הגלם לתעשייה בשנת 2006 כולה, משקפת גידול חד ביבוא חומרי גלם לענפי המכונות והאלקטרוניקה - גידול של 8% לכ-6.59 מיליארד דולר לעומת השנה שקדמה לה; גידול של 11% ביבוא כימיקלים לכ-3.28 מיליארד דולר; גידול של 15% ביבוא חומרי גלם לתעשייה הגומי והפלסטיק, לכ-1.81 מיליארד דולר; גידול של 7% ביבוא הברזל והפלדה, לכ-1.45 מיליארד דולר; ירידה של 25% ביבוא המתכות היקרות, לכ-2.11 מליון דולר; ירידה של 7% ביבוא בדים וחוטים, לכ-632 מליון דולר; ירידה של 3% ביבוא מוצרי מזון גולמיים, לכ-1.11 מיליארד דולר וגידול של 2% ביבוא חומרי גלם לתעשיות הנייר לכ-701 מליון דולר.
אבירם-ניצן סבורה, כי העלייה שנרשמה אשתקד במחירי חומרי הגלם המיובאים לתעשייה לצד החלשות הדולר, פגעו ברווחיות ובכושר התחרות של התעשייה הישראלית.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".