הערכות: 10 מיליארד ד' יועברו לניהול קרנות בחו"ל

על רקע פרסום טיוטת התקנות שהתקין שר האוצר בנוגע להשקעות מוסדיים בחו"ל
סיון איזסקו |

עמי סגל, מנכ"ל קבוצת פורום המייצגת בישראל את וואנגרד וולינגטון: עיקר ההשקעות של מוסדיים יהיו בקרנות אג"ח זרות ; הסיבה העיקרית לפריחת תעודות הסל שחיקו מדדים בחו"ל נבעה מחוסר האפשרות של מוסדיים להוציא כספים למנהלי השקעות בחו"ל

עם אישור התקנות החדשות של האוצר בנוגע לגביית תשלום נוסף מהמשקיעים על ניהול השקעות בחו"ל, הגופים המוסדיים בארץ יוציאו לניהול בחו"ל למעלה מ – 10 מיליארד דולר. כך מעריך היום עמי סגל, מנכ"ל קבוצת פורום המייצגת בישראל את ענקי הפיננסיים האמריקאיים וואנגרד וולינגטון. הערכתו של סגל באה על רקע פרסום טיוטת התקנות שהתקין שר האוצר בנוגע להשקעות מוסדיים בחו"ל. על פי הטיוטה, שפורסמה בשבוע שעבר, גופים כגון קופות גמל, קרנות נאמנות וחברות ביטוח יוכלו להעביר תשלום עבור הוצאת כספים לניהול גופי השקעות בחו"ל, מבלי לקזזו מתוך דמי הניהול הרגילים הנגבים כיום. עד כה נמנעו מרבית הגופים המוסדיים מהוצאת כספים למנהלי השקעות בחו"ל היות והדבר מצריך תשלום עמלות למנהלי ההשקעות ועל המוסדיים נגזר לשלם זאת מתוך דמי הניהול שגבו.

לדברי סגל, עד כה נאלצו המוסדיים להיחשף לחו"ל באמצעות תעודות סל מקומיות שברוב המקרים נחותות יותר מתעודות סל של גופים בינ"ל כדוגמת התעודות של וואנגרד המנהלת טריליון ורבע דולר והנהנית מיתרון לגודל. וואנגרד נחשבת לחברת ניהול קרנות הנאמנות הגדולה בעולם והראשונה שהשיקה קרנות אינדקס. החברה מנהלת למעלה מ – 250 קרנות נאמנות ותעודות סל באסטרטגיות השקעה שונות

לדבריו, הפריחה של תעודות הסל המקומיות שחיקו את מדדי חו"ל נבעה בעיקר מכפל דמי הניהול בעת חציאת כספים למנהלים בחו"ל. "תעודות הסל המקומיות לא הוגדרו כקרנות נאמנות ולכן הותר למוסדיים להשקיע בהן, מבלי לחייב את העמיתים בעמלה נוספת".

לדברי סגל, הגופים המוסדיים מחפשים בחו"ל חשיפה לא רק למניות אלא גם לקרנות אג"ח. "כיום 75% מכספי המוסדיים מושקעים באג"ח של ממשלת ישראל. כל עוד השקל והאג"ח הישראלי הניב תשואות יפות, היה כדאי למוסדיים להישאר באפיק זה, אולם המצב הפוליטי הרעוע בארץ יחד עם האיומים הבטחוניים והירידה בתשואות האג"ח, הביאו את וועדות ההשקעה של המוסדיים לחפש חלופות להשקעות סולידיות בחו"ל".

סגל מעריך כי למרות שכבר רואים בארץ סנונית ראשונה לתעודות סל על מדדי אג"ח גלובאליים (בדמות תעודת הסל אג"ח יורו של מיטב שהושקה לאחרונה) עם כניסתה של התקנה לתוקף, המוסדיים יעדיפו את קרנות האינדקס האג"חיות של מנהלי ההשקעות הזרים. "תעודות הסל האג"חיות מתקשות להשיג את ביצועי הקרנות האג"חיות מכיוון שהמדדים כוללים כמות עצומה של אג"חים שונים ולגופים המקומיים אין יכולת להחזיק את כל אותם אג"חים. לעומת זאת, קרנות האינדקס האג"חיות מחזיקות את כל אגרות החוב יעילות בעלות יתרון לגודל וזולות יותר ומשקפות טוב יותר את המדד" אומר סגל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.