הערכות: 10 מיליארד ד' יועברו לניהול קרנות בחו"ל

על רקע פרסום טיוטת התקנות שהתקין שר האוצר בנוגע להשקעות מוסדיים בחו"ל
סיון איזסקו |

עמי סגל, מנכ"ל קבוצת פורום המייצגת בישראל את וואנגרד וולינגטון: עיקר ההשקעות של מוסדיים יהיו בקרנות אג"ח זרות ; הסיבה העיקרית לפריחת תעודות הסל שחיקו מדדים בחו"ל נבעה מחוסר האפשרות של מוסדיים להוציא כספים למנהלי השקעות בחו"ל

עם אישור התקנות החדשות של האוצר בנוגע לגביית תשלום נוסף מהמשקיעים על ניהול השקעות בחו"ל, הגופים המוסדיים בארץ יוציאו לניהול בחו"ל למעלה מ – 10 מיליארד דולר. כך מעריך היום עמי סגל, מנכ"ל קבוצת פורום המייצגת בישראל את ענקי הפיננסיים האמריקאיים וואנגרד וולינגטון. הערכתו של סגל באה על רקע פרסום טיוטת התקנות שהתקין שר האוצר בנוגע להשקעות מוסדיים בחו"ל. על פי הטיוטה, שפורסמה בשבוע שעבר, גופים כגון קופות גמל, קרנות נאמנות וחברות ביטוח יוכלו להעביר תשלום עבור הוצאת כספים לניהול גופי השקעות בחו"ל, מבלי לקזזו מתוך דמי הניהול הרגילים הנגבים כיום. עד כה נמנעו מרבית הגופים המוסדיים מהוצאת כספים למנהלי השקעות בחו"ל היות והדבר מצריך תשלום עמלות למנהלי ההשקעות ועל המוסדיים נגזר לשלם זאת מתוך דמי הניהול שגבו.

לדברי סגל, עד כה נאלצו המוסדיים להיחשף לחו"ל באמצעות תעודות סל מקומיות שברוב המקרים נחותות יותר מתעודות סל של גופים בינ"ל כדוגמת התעודות של וואנגרד המנהלת טריליון ורבע דולר והנהנית מיתרון לגודל. וואנגרד נחשבת לחברת ניהול קרנות הנאמנות הגדולה בעולם והראשונה שהשיקה קרנות אינדקס. החברה מנהלת למעלה מ – 250 קרנות נאמנות ותעודות סל באסטרטגיות השקעה שונות

לדבריו, הפריחה של תעודות הסל המקומיות שחיקו את מדדי חו"ל נבעה בעיקר מכפל דמי הניהול בעת חציאת כספים למנהלים בחו"ל. "תעודות הסל המקומיות לא הוגדרו כקרנות נאמנות ולכן הותר למוסדיים להשקיע בהן, מבלי לחייב את העמיתים בעמלה נוספת".

לדברי סגל, הגופים המוסדיים מחפשים בחו"ל חשיפה לא רק למניות אלא גם לקרנות אג"ח. "כיום 75% מכספי המוסדיים מושקעים באג"ח של ממשלת ישראל. כל עוד השקל והאג"ח הישראלי הניב תשואות יפות, היה כדאי למוסדיים להישאר באפיק זה, אולם המצב הפוליטי הרעוע בארץ יחד עם האיומים הבטחוניים והירידה בתשואות האג"ח, הביאו את וועדות ההשקעה של המוסדיים לחפש חלופות להשקעות סולידיות בחו"ל".

סגל מעריך כי למרות שכבר רואים בארץ סנונית ראשונה לתעודות סל על מדדי אג"ח גלובאליים (בדמות תעודת הסל אג"ח יורו של מיטב שהושקה לאחרונה) עם כניסתה של התקנה לתוקף, המוסדיים יעדיפו את קרנות האינדקס האג"חיות של מנהלי ההשקעות הזרים. "תעודות הסל האג"חיות מתקשות להשיג את ביצועי הקרנות האג"חיות מכיוון שהמדדים כוללים כמות עצומה של אג"חים שונים ולגופים המקומיים אין יכולת להחזיק את כל אותם אג"חים. לעומת זאת, קרנות האינדקס האג"חיות מחזיקות את כל אגרות החוב יעילות בעלות יתרון לגודל וזולות יותר ומשקפות טוב יותר את המדד" אומר סגל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.