יחסי ציבור בדור השלישי

הדור השלישי הוא קצת כמו כולנו אך עדיין שונה, וכמו שלכל קהל מטרה יש את הדרך הנכונה לפנות אליו, כך גם הקהל המבוגר, שהוא קהל היעד של כולנו, ויש להתייחס אליו ברצינות ולשקול מספר פרמטרים
יעל לוטן |

בדרך כלל כשאנו שומעים את המילים "הגיל השלישי" זה מתחבר אצלנו מיד לזקנים שלא מבינים מה הולך וכביכול "עבר זמנם". מדובר בטעות חמורה ביותר מכיוון שזהו הגיל בו הרגלי הצריכה לא נגמרים אלא להיפך, הם רק מתחילים.

הגיל השלישי הוא גיל התבונה וחברה בריאה אשר מכבדת את עצמה יודעת לכבד את זקניה. מדובר בשכבת גיל ייחודית אשר ככל שהיא מתבגרת, כך היא משתפרת. היום ישנה יותר מודעות לוויטמינים, לאוכל בריא, למנוחה וכל זה מביא את המבוגרים שלנו להיות צעירים בנפשם אשר בגיל היציאה לפנסיה "מוכנים לקרוע את העיר".

פתאום יש להם הרבה זמן פנוי לחוגים, לכנסים, לטיולים לחו"ל, לפעילויות התנדבותיות ומה לא. והם אוהבים לקנות בדיוק כמו כולנו ואולי אפילו יותר. הכסף אשר חסכו כל החיים נמצא לרשותם, הילדים עזבו את הקן ומתחילה תקופה חדשה של פריחה.

כולנו ברמה זו או אחרת חוסכים לגיל הפרישה כדי לא לחיות על נדבת הביטוח הלאומי ולכן שכבת הגיל המבוגרת יותר היא קהל מטרה פוטנציאלי כמעט לכל התחומים. 40% גולשים באינטרנט, רשומים לקאנטרי קלאב, משתתפים בחוגי העשרה, נהנים ממסעדות וממגוון של אפשרויות בילוי המתאימות להם. אז נכון שלא ידבר אליהם שמו של המועדון החדש שנפתח במתחם הנמל בתל אביב, אבל בית קפה או מסעדה טובה - בהחלט.

צריך לדעת לזהות את הביקוש ולדבר אליהם ב"שפה שלהם" שאני סבורה שהיא הפשוטה ביותר. להתחכמויות אין מקום ואין טעם, ה הגיל שבו הכל צריך להיות "תכל'ס בשטח",הם רווי ניסיון חיים ומתרשמים מעובדות והוכחות לא מסיפורים צבעוניים על איכות של מוצר.

הדגמה קטנה, ריכוז של נתונים יציבים והתמקדות בעיקר בהחלט יעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר.

בסקר קטן שערכתי מתבררת תמונה די מעניינת: הדבר שהכי משפיע ומשדר עבורם אמינות הן תכניות אירוח בהן הם מקבלים הסבר והדגמה למוצרים שהם רואים ולכן זה הרבה יותר אמין מבחינתם. תחום ההתעניינות אשר גבר על בריאות וחו"ל היה קניות. (כמו שכבר אמרתי יש להם הרבה זמן וכסף כדי להתפנק). במהלך הסקר התעניינתי בנושא ביטוחי חיים אשר גם הם מנת חלקם של מבוגרים ולא הופתעתי לגלות שהם קובלים על שפה מקצועית לא מובנת ופוליסות שניתן לקבל מהן בעיקר כאבי ראש.

חשוב לדעת לדבר אליהם במדרג שלהם, לערוך את המסרים בצורה כזו שבאמת יבינו ויוכלו להגיע להסכמה לגבי מוצר או תחום מסוים. מאחר והכל מתחיל ונגמר בתקשורת במידה ולא העברנו נכון את המסר לקהל המטרה התפספסה בעצם כל הכוונה הטובה שבעניין.

ביטוחי חיים הם תחום אחד מרבים אשר לא הצליחו לפענח את הנוסחא הטובה ביותר כדי לפנות אל הציבור המבוגר יותר, גם בתחום הבריאות, רכישה בעסקאות, ותשלומים למיניהם עולה על הפרק בעיית הניסוח המורכב מדי עבור שכבה שלא ברובה נאורה דיה על מנת לפצח את השפה המקצועית ה"כבדה".

כאשר רוצים לעשות יחסי ציבור לשכבת גיל זו יש להתייחס למספר פרמטרים שבלעדיהם זה לא יקרה. התייחסות אל מבוגר כאל אדם שקשה לו להבין היא טעות ביסודה, המקצוענות צריכה לבוא לידי ביטוי בעריכת המסרים ולא בהתייחסות "מיוחדת למבוגרים".

התעניינות אמיתית - צריך לעשות סקר שוק מקיף אשר יעלה ממצאים מדויקים לגבי מה הם אוהבים ואיך לדעתם הכי נכון לפנות אליהם מחקר מקיף מספק המון נתונים אשר ישמשו במהלך בניית האסטרטגיה וייתנו את אפקט החשיפה הטוב ביותר והפרודוקטיבי.

סקירת מדיה - המחקר המתבקש אמור לסרוק את כל המדיה הרלוונטית עבור קהל המטרה המבוגר, מה שאומר שמגזין לילה לא יהיה מתאים.

אמינות- הפרמטר החשוב ביותר אשר קונה את דעתו של הקהל המבוגר הוא האמינות. היושרה היא הדבר החשוב ביותר מבחינתם ורק מסרים המשדרים אמינות יזכו להתייחסות המתאימה מצידם. צריך להבין שהניסיון אשר רכשו טומן בחובו גם אכזבות שחוו במהלך הדרך ולעת זקנה הם הרבה יותר סקפטיים מבעבר ודורשים הוכחות ולא הבטחות.

אז כן, הדור השלישי הוא קצת כמו כולנו אך עדיין שונה, וכמו שלכל קהל מטרה יש את הדרך הנכונה לפנות אליו, כך גם הקהל המבוגר, שהוא קהל היעד של כולנו, ויש להתייחס אליו ברצינות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.