הדינר העיראקי - נפילתו של רודן
לאחר כניסת כוחות הקואליציה לעיראק בשנת 2003 צנח הדינר בצורה דרסטית. שלושה שבועות מאוחר יותר החלו ספקולנטים רבים לברר באשר למצבו של המטבע העיראקי, במטרה לנסות ולשחזר את המהלך שעבר המטבע הכוויתי עם תום מלחמת המפרץ הראשונה (המטבע התרסק בפלישה העיראקית והתאושש מיד אחריה).
מניסיון מלחמת המפרץ הראשונה ניתן ללמוד שמדינות שחוו משבר מלחמה, כמו כווית, התאוששו וערך המטבע שלהם עלה בשיעור ניכר. יש לזכור כי לעיראק אוצרות טבע משמעותיים כגון עתודות נפט, אוצרות גז טבעי ואפילו שפע של מים, העשויים לתמוך בהתאוששותו של הדינר העיראקי לאחר המלחמה.
למרות זאת, עתידה של עיראק אינו ברור. ישנם מאות הרוגים בכל חודש במלחמת האזרחים, ולא ידוע מתי הצבא האמריקאי יעזוב את המדינה. גם אם תתאושש עיראק מהמצב העגום בו היא נמצאת היום, והמדינה לא תתפצל לתת-מדינות, איש אינו ערב לכך שהמטבע הישן יישמר ואפשר יהיה לממשו לכסף אמיתי.
לפני מלחמת המפרץ הראשונה נסחר הדינר העיראקי סביב הרמה של 3 דולר לדינר. עם קריסתו ההדרגתית של משטר של סדאם חוסיין, איבד המטבע העיראקי 99% מערכו עד לשנת 2003.
באוקטובר 2003 ביטלו האמריקאים את ההצמדה של הדינר לדולר, הדפיסו "דינר חדש", והחליפו את השטרות הישנים, עם דיוקנו של הרודן המודח, בשטרות ללא תמונות. הדינר החדש עלה ב-25% בחודשים שלאחר השקתו, ומאז משייט סביב שער של 1,500 דינר לדולר אחד.
כיום, הדינר העיראקי אינו סחיר בעולם, וכדי לרכוש את הדינר יש לבצע עסקת DELIVERY בה יקבל הסוחר שטרות דינר במזומן, דבר המעלה ספקות באשר למימוש שווי העיסקה, ועוד יותר באשר לנזילות המטבע. נתון מעניין נוסף, הוא שבעיראק עצמה המטבע לביצוע פעולות מסחר הוא הדולר האמריקאי הישן והטוב. רכישת דינר עיראקי, משמעותה השקעה לא נזילה במטבע שקשה יהיה להיפטר ממנו בעתיד. יש לציין כי סוחרי מט"ח מקצועיים אינם נלהבים מהעניין, ומתייחסים להשקעה בדינר באופן סקפטי.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
