אלקטרה נדל"ן: 55% מבנין בטורונטו - השווי 197 מ' ש'

הבניין מניב דמי שכירות שנתיים בסך של כ-14.4 מיליון שקל נטו, המשקפים תשואה של כ-7.8% על ההשקעה
שי פאוזנר |

אלקטרה נדל"ן מאיצה את קצב ההשקעות שלה. עשרה ימים לאחר שדיווחה על רכישת בניין משרדים בעיר וייניפג שבקנדה, וארבעה ימים לאחר שהודיעה על חתימת מזכר הבנות בנוגע לעיסקה ראשונה בשוק ההודי, מדווחת על אלקטרה נדל"ן על עיסקה נוספת בקנדה.

החברה חתמה על הסכם לרכישת 55% מבניין משרדים במרכז העיר טורונטו שבקנדה לפי שווי של כ-190 מיליון שקל (כ-52.6 מיליון דולר קנדי), מתוכם כ-5.8 מיליון שקל הוצאות נלוות הנוגעות לעיסקה. בנוסף, רכשה החברה גם חטיבת קרקע, הסמוכה לבניין המשרדים, ועליה ניתן להקים כ-10,500 מ"ר של משרדים או מגורים.

הבניין הנרכש הינו בן 7 קומות וממוקם בלב העיר טורונטו. הבניין הוא בן שטח כולל של כ-24,600 מ"ר וכולל גם 500 מקומות חנייה, כאשר הוא מתאפיין בשוכרים מאיכות גבוהה במיוחד. הנכס, המושכר בשיעור תפוסה של 99%, מושכר ברובו לממשלת קנדה, חברת המזון היינץ (Heinz), חברת התוכנה האמריקנית EDS וענקית האנרגיה של (Shell).

הבניין מושכר תמורת דמי שכירות שנתיים נטו בסך של כ-14.4 מיליון שקל (כ-4 מיליון דולר קנדי), המשקפים תשואה של כ-7.8% על ההשקעה בנכס.

לצורך העיסקה, ייקחו אלקטרה נדל"ן ושותפיה הלוואת נון-ריקורס בסך כולל של כ-133.2 מיליון שקל (כ-37 מיליון דולר קנדי) לתקופה של 5 שנים, שתישא ריבית קבועה בשיעור של 5.1%.

שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "אנו מצויים בתנופה רבה בכל הנוגע לפעילותנו בכלל, ולפעילותנו בצפון אמריקה בפרט. הבניין הנוכחי מצטרף לבניין שרכשנו לפני כשבועיים בעיר וויניפג שבקנדה, וגם הוא מתאפיין בשוכרים מהאיכות הגבוהה ביותר ובמיקום אטרקטיבי במרכז העיר טורונטו. העיסקה הנוכחית כוללת גם מרכיב יזמי של רכישת קרקע לפיתוח, שעשוי לשפר עבורנו את התשואה על ההשקעה בנכס. אנו בוחנים בימים אלה עיסקאות נוספות בקנדה ובארה"ב בהיקפים משמעותיים, שיצטרפו לעיסקאות גדולות שלהערכתי נבצע בתקופה הקרובה גם באסיה ובאירופה".

כאמור, העיסקה הנוכחית מגיעה כעשרה ימים לאחר שאלקטרה נדל"ן דיווחה על עיסקה נוספת בקנדה, במסגרתה רכשה 75% מבניין משרדים בעיר וייניפג, המושכר המושכר לענקית התקשורת הקנדית MTS Allstream, לפי שווי של כ-191 מיליון שקל.

כמה ימים קודם לכן, דיווחה אלקטרה נדל"ן, כי היא מנהלת מו"מ מתקדם להצטרפותה לעיסקת הענק לרכישת 47 בתי מלון של רשת מריוט בבריטניה. בכוונת אלקטרה נדל"ן להצטרף בשיעור של 10% לעיסקת הענק, שהיקפה הכולל נאמד ב-8.6 מיליארד שקל.

בתחילת השבוע, דיווחה אלקטרה נדל"ן על עיסקה ראשונה בשוק ההודי. אלקטרה נדל"ן, באמצעות החברה המשותפת לה ולחברת נכסים הבניין, חתמה על מיזכר הבנות לרכישת 90% מקרקע בת 140 דונם בעיר היידראבאד שבהודו. הקרקע, שנרכשה בתמורה כוללת של כ-23 מיליון דולר, מיועדת להקמת פרוייקט ענק בהיקף של כ-280,000 מ"ר של מגורים, מסחר ומשרדים.

אלקטרה נדל"ן סיכמה את הרבעון שלישי של שנת 2006 עם גידול ניכר בהכנסותיה וברווחיה, הרווח הנקי ברבעון הסתכם בסך של כ-31.8 מיליון שקל, עליה של כ-123% לעומת רווחי הרבעון המקביל ב-2005, שהסתכמו בכ-14.2 מיליון שקל. סך הכנסותיה של החברה ברבעון השלישי של 2006 הסתכמו בכ-107.7 מיליון שקל, לעומת כ-65.4 מיליון שקל – גידול של כ-65%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.