אירופה חתמה שנת עליות חזקה ביום של ירידות שערים
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר האחרון של שנת 2005 בירידות שערים. ברקע למסחר היום, חברות הייצוא הובילו לירידות שערים לאור הירידה בדולר, אשר עשויה לגרור פגיעה ברווחיהן בארה"ב. בנוסף, יום זה חותם שנה חיובית במיוחד למדדי אירופה, למעשה השנה הטובה ביותר שעברו השווקים ביבשת מאז 1999, כשב-2005 הוסיפו מרבית המדדים ביבשת מעל 20% לשווין. מבין 17 השווקים המערביים באירופה סיימו 13 בירידות שערים.
בפרנקפורט ירד היום מדד הדאקס ב-0.92% לשער של 5,408נקודות, בלונדון השיל הפוטסי 0.35% לשער של 5,618 נקודות, מדד פריס איבד 1.21% ל-4,715 נקודות.
מניות במרכז
לאורל, חברת הקוסמטיקה הגדולה בעולם, השילה 1.7%, כשאמור החלשותו של הדולר העיקה היום על חברות היצוא - המכירות בארה"ב אחראיים על 27% ממכירותיה הכוללות של החברה.
עוד בלט בירידות שערים סקטור יצרניות הרכב, דאיימלר-קרייזלר השילה 1.1%, BMW ירדה 1%. "אנו צפויים לחזות בירידה בדולר ב-2006", העריך מנהל קרנות גדול בפרקפורט, אשר מנהל כ-3.6 מיליארד דולר, "ירידה זו מהווה סכנה גדולה עבור יצרניות הרכב בגרמניה".
ישראליות באירופה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
