האם אווירת החג שבפתח תשפיע על המסחר בוול סטריט?
החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מצביעים בשעה זו על פתיחה שטוחה עם נטיה לעליות שערים ביום המסחר האחרון לפני חופשת החג (ביום ב' בשבוע הבא לא יתקיים מסחר).
חג המולד שיחל בתחילת שבוע הבא תורם רבות לאווירה החיובית שמאפיינת את היומיים האחרונים. בזירת המאקרו צפויים להתפרסם מספר נתונים ביניהם, נתוני ההזמנות של מוצרים ברי קיימא ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן.
נזכיר כי אמש חתמו המדדים המובילים את יום המסחר בעליות שערים ובכך השלימו יומיים של עליות שערים, לאחר ארבעה ימים אדומים בבורסות בניו יורק. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,246 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יחל להיסחר ברמה של 10,891 נקודות.
בזירת הזהב השחור, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט בבורסת הסחורות של ניו יורק ממשיכים לרדת בשעה זו בשיעור של 0.31% ל-58.08 דולר.
מאקרו
כשעה לפני פתיחת המסחר צפוי להתפרסם נתוני ההזמנות של מוצרים ברי קיימא, הצפי של האנליסטים הוא לעלייה של 1.5% בנובמבר זאת בהמשך לעלייה של 3.4% באוקטובר.
מדד נוסף שיתפרסם כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר הינו מדד מכירות הבתים החדשים לחודש נובמבר. הצפי הוא ל-1.3 מיליון בתים חדשים שנמכרו בטווח שבין 1.25 ל-1.415 מיליון.
ונתון מאקרו נוסף שצפוי להתפרסם, הינו מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, מדד המורכב מסקר שנערך בקרב 500 בתי אב מייצגים במשק האמריקני. הצפי בקרב האנליסטים בוול סטריט הוא לעלייה ל-89.5 בטווח שבין 88.7 ל-92 נקודות, זאת לאחר שבנובמבר עלה המדד ל-81.6 נקודות.
במרכז
מניות פורד (F), יצרנית המכוניות השנייה בגודלה בארה"ב, תיסחר על רקע ההודעה מ"פייננשל טיימס", כי הזרימה 2.08 מיליארד דולר לחטיבת מכוניות היוקרה הבריטית יגואר לצורך כיסוי הפסדיה.
מניות וול-מארט (WMT), הקמעונאית הגדולה בעולם, צפויות לרכז עניין רב. ברקע, חבר מושבעים במדינת קליפורניה פסק אתמול, כי החברה תשלם פיצויים בסך 172 מיליון דולר לכ-116 אלף עובדים בהווה ובעבר לאחר שמנעה מהם לצאת להפסקות לארוחת צהריים.
בישראליות
ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע תמשיך כהרגלה לרכז עניין רב. החברה הודיעה אמש לאחר סיום המסחר, כי הגישה ביחד עם איווקס את הסכם המיזוג ביניהן, כולל השינויים הנדרשים לוועדת המסחר הפדרלית (FTC). נציין, כי המיזוג יהפוך את טבע לחברת הגנריקה הגדולה בעולם, זאת כאשר יתקבלו האישורים הדרושים מהרגולטורים האמריקניים.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
