האם אווירת החג שבפתח תשפיע על המסחר בוול סטריט?
החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מצביעים בשעה זו על פתיחה שטוחה עם נטיה לעליות שערים ביום המסחר האחרון לפני חופשת החג (ביום ב' בשבוע הבא לא יתקיים מסחר).
חג המולד שיחל בתחילת שבוע הבא תורם רבות לאווירה החיובית שמאפיינת את היומיים האחרונים. בזירת המאקרו צפויים להתפרסם מספר נתונים ביניהם, נתוני ההזמנות של מוצרים ברי קיימא ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן.
נזכיר כי אמש חתמו המדדים המובילים את יום המסחר בעליות שערים ובכך השלימו יומיים של עליות שערים, לאחר ארבעה ימים אדומים בבורסות בניו יורק. מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,246 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יחל להיסחר ברמה של 10,891 נקודות.
בזירת הזהב השחור, החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט בבורסת הסחורות של ניו יורק ממשיכים לרדת בשעה זו בשיעור של 0.31% ל-58.08 דולר.
מאקרו
כשעה לפני פתיחת המסחר צפוי להתפרסם נתוני ההזמנות של מוצרים ברי קיימא, הצפי של האנליסטים הוא לעלייה של 1.5% בנובמבר זאת בהמשך לעלייה של 3.4% באוקטובר.
מדד נוסף שיתפרסם כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר הינו מדד מכירות הבתים החדשים לחודש נובמבר. הצפי הוא ל-1.3 מיליון בתים חדשים שנמכרו בטווח שבין 1.25 ל-1.415 מיליון.
ונתון מאקרו נוסף שצפוי להתפרסם, הינו מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, מדד המורכב מסקר שנערך בקרב 500 בתי אב מייצגים במשק האמריקני. הצפי בקרב האנליסטים בוול סטריט הוא לעלייה ל-89.5 בטווח שבין 88.7 ל-92 נקודות, זאת לאחר שבנובמבר עלה המדד ל-81.6 נקודות.
במרכז
מניות פורד (F), יצרנית המכוניות השנייה בגודלה בארה"ב, תיסחר על רקע ההודעה מ"פייננשל טיימס", כי הזרימה 2.08 מיליארד דולר לחטיבת מכוניות היוקרה הבריטית יגואר לצורך כיסוי הפסדיה.
מניות וול-מארט (WMT), הקמעונאית הגדולה בעולם, צפויות לרכז עניין רב. ברקע, חבר מושבעים במדינת קליפורניה פסק אתמול, כי החברה תשלם פיצויים בסך 172 מיליון דולר לכ-116 אלף עובדים בהווה ובעבר לאחר שמנעה מהם לצאת להפסקות לארוחת צהריים.
בישראליות
ענקית הפרמצבטיקה הגנרית, טבע תמשיך כהרגלה לרכז עניין רב. החברה הודיעה אמש לאחר סיום המסחר, כי הגישה ביחד עם איווקס את הסכם המיזוג ביניהן, כולל השינויים הנדרשים לוועדת המסחר הפדרלית (FTC). נציין, כי המיזוג יהפוך את טבע לחברת הגנריקה הגדולה בעולם, זאת כאשר יתקבלו האישורים הדרושים מהרגולטורים האמריקניים.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
