אלרוב ישראל: הרווח זינק ביותר מפי 3 ל-51 מ' ש'

וההכנסות זינקו באותה העת - המחצית ה-1 של 05' ל-330 מ' ש'. אקירוב: "בכוונתנו להגיע להיקף נכסים של כ-2 מיליארד ש' בשנה הקרובה" ו"אנו מנהלים מו"מ לרכישת נכסים נוספים בשוויץ ב-550 מ' ש'". שיפור ניכר גם בתוצאות אלרוב נדל"ן
שרון שפורר |

אלרוב נדל"ן מדווחת היום על שיפור בתוצאות הרבעון השני של השנה כמו גם במחצית הראשונה כולה. הזהו איתות נוסף על המשך ההתאוששות בשוק הנדל"ן?

הכנסות החברה צמחו ברבעון החולף ב-11.4% ל-63.7 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה צמח ל-7.6 מיליון שקל, אל מול 7 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד.

באשר למחצית החולפת, דיוחה אלרוב נדל"ן על מעבר לרווח של 11.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של 2 מיליון שקל בתקופה המקבילה, לפני שנה. מאחורי המעבר לרווח ניצבה ירידה חדה בהוצאות המימון מ-41 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004 ל-33.3 מיליון שקל במחצית החולפת. למעבר לרווח תרם גם מעבר להכנסות ממיסים, אל מול הוצואת מיסים במחצית המקבילה, אשתקד.

הכנסות החברה בתקופה זו הסתכמו ב-120 מיליון שקל - זינוק של 20% אל מול המחצית הראשונה של 2004.

תוצאותיה של קבוצת אלרוב ישראל, אליה משתייכת אלרוב נדל"ן, הציגו גם הן שיפור ניכר בתוצאות. הכנסות החברה זינקו בכ-49% ל-141.8 מיליון שקל, גידול שנבע הן ממלון מצודת דוד, אשר עקב ההתאוששות הנמשכת בענף התיירות והן מהמשך ההכרה בהכנסה ממכירת דירות בבנין C בפרוייקט "מגדלי אלרוב".

הרווח הנקי של הקבוצה צמח בכ-37.1% ל-20.2 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול ברווח הנקי.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של אלרוב הסתכם ברבעוון החולף ב-33 מיליון שקל, לעומת 10.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בתזרים נבע בעיקר משיפור בתזרים התפעולי ממלון מצודת דוד, מגידול בפעילות החברה בחו"ל ומירידה בשיעור הריבית על הלוואות.

ובמחצית החולפת. הכנסות החברה זינקו בכ-68% ל-330.5 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-51 מיליון שקל, לעומת כ-15.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - זינוק של מאות אחוזים.

מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון אלרוב, אלפרד אקירוב מסר היום: "אנו מסכמים בסיפוק תקופה של גידול בהיקפי הפעילות המלווה ברווחיות גבוהה. מלון מצודת דוד ממשיך להניב עודף תפעולי משמעותי ההולך וגדל והמכירות במגדלי צמרת מתקדמות בהתאם לציפיות. במהלך החודש האחרון ברבעון השלמנו רכישת שני מרכזים מסחריים נוספים בשוויץ שתוצאותיהם יבואו לידי ביטוי במלואן ברבעון השלישי השנה. בימים אלה קיבלנו את הרישיונות להמשך הבניה לפרויקט האזור המסחרי בממילא בירושלים, הצפוי להתחיל להניב תזרים מזומנים נוסף לחברה ממכירת הדירות ומדמי שכירות מהשטחים שיושכרו בו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.