הנפט פרץ את מחסום ה-50 דולר לחבית, זאת הסיבה העיקרית
נפט הנפט ממשיך במסע ההתאוששות שלו. לאחר שנסחר בירידה של כמעט 1% בפתיחת המסחר, מחיר הזהב השחור זינק וסיים בעליה של מעל 1% ופרץ את הרמה הפסיכולוגית של 50 דולר לחבית. אמנם בשווקים רגילים לעקוב אחר התפתחויות גיאו פוליטיות או נתוני תפוקה בכל הקשר לתנודות במחיר החבית, אבל נראה שהגורם המרכזי כעת הוא דווקא שוק המט"ח
ובעיקר מחירו של הדולר בעולם, שממשיך לצלול גם היום מול המטבעות המובילים ומעניק רוח גבית לשוק האנרגיה.
קורולציה מעניינת מתרחשת בין מחירו של הנפט ב2 העשורים האחרונים למחיר הדולר הדולר בעולם. הגרף הבא מציג את מחירו של הנפט (הקו הכתום)מול מחירו של ההופכי של הדולר (הקו הכחול).ניתן לראות כי קיימת קורלציה דיי חזקה בין השניים.(לחץ להגדלה)
נחזור לשנת 2014: הפד' מסיים את תוכנית הרכישות שלו ובמקביל האיחוד האירופאי מגביר את קצב ההדפסות. השילוב ביניהם יוצר חוסר איזון ששולח את הדולר להתחזקות אדירה ולצלילה של מחיר הנפט בכ-50%.נראה כי עתה, כאשר נראה כי הבנק המרכזי באירופה לא יוכל להמשיך בקצב הנוכחי של תוכנית הרכישות, היורו מבצע מהלך משמעותי כלפי מעלה והלחץ על מחירי הסחורות מוסר לאט לאט.
בשנה האחרונה אנחנו רואים פער בין מחירו של הנפט שזינק מול הדולר שהתחזק במקביל (פער שנסגר בימים האחרונים). את פער הזה ניתן להסביר בקיצוץ בתפוקת הנפט שקיזזה את השפעת הדולר החזק. איך שזה נראה כעת, כל עוד הדולר ימשיך להיחלש הנפט ימשיך לעלות.
רבות דובר על הנפט בשנים האחרונות, נפילת הנפט בשנים האחרונות יוחסה בעיקר להתפתחות הטכנולוגיה בארה"ב שאיימה להציף את השוק. הנתונים השבועיים על המלאים ממשיכים להראות על גידול אדיר במקביל לגידול בתפוקה של החברות, ועם זאת, הנפט פורץ. ייתכן כי המשקיעים מסתכלים על הפרמטר הלא נכון?
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 4.5% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
