מחיר חבית נפט איבד 1.7% - ושימו לב להצעה של אובמה
מחיר הנפט ממשיך להסחר בתנודתיות. לאחר שזינק ביותר מ-8% אתמול (ד'), ולאחר שמוקדם יותר טיפס ביותר מ-3% נוספים, סגר מחיר הנפט בירידות של 1.7% לרמה של 31.72 דולר לחבית. הסיבה ככל הנראה לשינוי הכיוון היא העובדה שהסוחרים מאמינים כי הסיכויים לפגישה אפשרית בין קרטל אופ"ק לשאר מפיקות הנפט בעולם הולכים ופוחתים.
עוד בעניין הנפט נציין כי נשיא ארה"ב, ברק אובמה צפוי להציע לקונגרס מס של 10 דולר על כל חבית נפט וזאת בכדי לממן פרוייקטים של תחבורה נקייה וירוקה יותר. על פי ההצעה מי שאמורות לשלם את המס אלו חברות הנפט. למרות ההצעה, נציין כי מניות חברות האנרגיה בוול סטריט לא מגיבות בפאניקה, כנראה על בסיס ההערכות כי ההצעה לא תעבור את הקונגרס שנשלט ברובו על ידי הרפובליקנים.
כאמור, מה שמעסיק את הסוחרים בימים האחרונים הם אותן ספקולציות בשוק סביב פגישה אפשרית של קרטל הנפט אופ"ק עם מפיקות נפט אחרות שלא חברות בקרטל. זאת במטרה לבדוק אפשרות לתמוך במחיר הסחורה על ידי קיצוץ בתפוקות. הדיווח האחרון שהגיע היום (ה') מדבר על כך שגורם רשמי באיראן צוטט באומרו כי טהרן תומכת באפשרות שאופ"ק תפגש עם מפיקות נפט אחרות.
מה שסיפק תמיכה ביממה האחרונה למחיר הנפט הוא החלשות מטבע הדולר האמריקני שעל פי מדד הדולר אינדקס של בלומברג נמצא בדרך ליומיים הגרועים ביותר מאז 2009 כאשר לפי שעה הוא רושם ירידה של 0.5% מול סל מטבעות עולמי. נזכיר כי מחיר חבית נפט נקוב בדולרים ולכן כל ירידה במטבע הדולר מתקזזת עם עלייה במחיר הנפט.
- חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה להחלשות בדולר מגיעה מההערכות בשוק כי העלאת הריבית של הפד' מתרחקת עד לשלהי שנת 2017 נוכח החשש הגדול מהאטה כלכלית בכלכלה הגדולה בעולם.
- 3.איפה היה עד עכשיו האפס הזה שש שנים בתפקיד (ל"ת)תום 05/02/2016 10:41הגב לתגובה זו
- 2.שמטוב 05/02/2016 05:35הגב לתגובה זואובמה הוא שהמריץ את מפולת הנפט על ידי ההסכם שלו עם אירן שמהווה איום על השלום במזרח התיכון. אובמה הוא אפס במדיניות חוץ. עכשיו אובמה מכניס גורם חוסר יציבות נוסף לשוק הנפט בכך שהוא מטיל מיסים על צריכת הדלק. גם אם אובמה חושב שצריך להטיל מס הוא צריך להמתין עד ששוק הנפט ירגע.
- 1.ציקי 04/02/2016 18:13הגב לתגובה זוהכול ספקולציות בלבד אבל תכלס אין שום פגישה והצהרה
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
