מחיר חבית נפט איבד 1.7% - ושימו לב להצעה של אובמה
נפט מחיר הנפט ממשיך להסחר בתנודתיות. לאחר שזינק ביותר מ-8% אתמול (ד'), ולאחר שמוקדם יותר טיפס ביותר מ-3% נוספים, סגר מחיר הנפט בירידות של 1.7% לרמה של 31.72 דולר לחבית. הסיבה ככל הנראה לשינוי הכיוון היא העובדה שהסוחרים מאמינים כי הסיכויים לפגישה אפשרית בין קרטל אופ"ק לשאר מפיקות הנפט בעולם הולכים ופוחתים.
עוד בעניין הנפט נציין כי נשיא ארה"ב, ברק אובמה צפוי להציע לקונגרס מס של 10 דולר על כל חבית נפט וזאת בכדי לממן פרוייקטים של תחבורה נקייה וירוקה יותר. על פי ההצעה מי שאמורות לשלם את המס אלו חברות הנפט. למרות ההצעה, נציין כי מניות חברות האנרגיה בוול סטריט לא מגיבות בפאניקה, כנראה על בסיס ההערכות כי ההצעה לא תעבור את הקונגרס שנשלט ברובו על ידי הרפובליקנים.
כאמור, מה שמעסיק את הסוחרים בימים האחרונים הם אותן ספקולציות בשוק סביב פגישה אפשרית של קרטל הנפט אופ"ק עם מפיקות נפט אחרות שלא חברות בקרטל. זאת במטרה לבדוק אפשרות לתמוך במחיר הסחורה על ידי קיצוץ בתפוקות. הדיווח האחרון שהגיע היום (ה') מדבר על כך שגורם רשמי באיראן צוטט באומרו כי טהרן תומכת באפשרות שאופ"ק תפגש עם מפיקות נפט אחרות.
מה שסיפק תמיכה ביממה האחרונה למחיר הנפט הוא החלשות מטבע הדולר האמריקני שעל פי מדד הדולר אינדקס של בלומברג נמצא בדרך ליומיים הגרועים ביותר מאז 2009 כאשר לפי שעה הוא רושם ירידה של 0.5% מול סל מטבעות עולמי. נזכיר כי מחיר חבית נפט נקוב בדולרים ולכן כל ירידה במטבע הדולר מתקזזת עם עלייה במחיר הנפט.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה להחלשות בדולר מגיעה מההערכות בשוק כי העלאת הריבית של הפד' מתרחקת עד לשלהי שנת 2017 נוכח החשש הגדול מהאטה כלכלית בכלכלה הגדולה בעולם.
- 3.איפה היה עד עכשיו האפס הזה שש שנים בתפקיד (ל"ת)תום 05/02/2016 10:41הגב לתגובה זו
- 2.שמטוב 05/02/2016 05:35הגב לתגובה זואובמה הוא שהמריץ את מפולת הנפט על ידי ההסכם שלו עם אירן שמהווה איום על השלום במזרח התיכון. אובמה הוא אפס במדיניות חוץ. עכשיו אובמה מכניס גורם חוסר יציבות נוסף לשוק הנפט בכך שהוא מטיל מיסים על צריכת הדלק. גם אם אובמה חושב שצריך להטיל מס הוא צריך להמתין עד ששוק הנפט ירגע.
- 1.ציקי 04/02/2016 18:13הגב לתגובה זוהכול ספקולציות בלבד אבל תכלס אין שום פגישה והצהרה
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2
דוראד המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך.
הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.
מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו, מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה.
אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2
לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.
