פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

• מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
• מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

ארגון אופ"ק+ החליט בסוף השבוע להותיר את תפוקת הנפט ללא שינוי לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2026, זאת על רקע עודף היצע גובר בשווקים הגלובליים וחוסר ודאות סביב ההשלכות האפשריות של לכידת נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, בידי ארה"ב. ההחלטה התקבלה בפגישה של נציגי המדינות החברות, ובהובלת סעודיה ורוסיה, והועברה על ידי מקורות המעורים בפרטים שביקשו להישאר בעילום שם מאחר וההודעה טרם פורסמה רשמית.

לפי אותם מקורות, המדינות החברות הסכימו להמשיך במדיניות של הקפאת הגדלת ההפקה ולהשאיר את רמות הייצור הקיימות עד לפחות סוף חודש מרץ. ההחלטה משקפת גישה זהירה במיוחד מצד הקרטל, שנמצא כבר תקופה ארוכה במאבק מול ירידת מחירים, חולשה בביקושים והתרחבות ההיצע מצד יצרניות מחוץ לארגון.

עודף היצע ושוק עולמי חלש

שוק הנפט העולמי נכנס ל-2026 בנקודת פתיחה מאתגרת. מחירי הנפט הגולמי רשמו בשנת 2025 ירידה שנתית של כ-18%, הנפילה החדה ביותר מאז משבר הקורונה ב-2020, על רקע שילוב של הפקה מוגברת מצד מדינות אופ"ק+, עלייה בתפוקה ממדינות שאינן חברות בארגון, והאטה מסוימת בביקושים הגלובליים.

תחזיות של גופים בינלאומיים ושל בנקי השקעות מובילים מצביעות על כך שהשוק צפוי להתמודד השנה עם עודף היצע משמעותי שילך ויגדל. במצב כזה, כל שינוי במדיניות ההפקה עלול להשפיע במהירות על המחירים, ולכן באופ"ק+ מעדיפים להמתין ולבחון את ההתפתחויות לפני נקיטת צעדים נוספים.

• ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
• מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי הנציגים, בשלב זה מוקדם מדי להתאים את מדיניות ההפקה להתרחשויות בונצואלה. עם זאת, הם מודים כי סוגיית עתיד התפוקה של המדינה הדרום-אמריקאית עשויה להפוך לשאלה מרכזית בדיונים הבאים של הארגון, במיוחד אם יחול שינוי מהותי ביכולת ההפקה והייצוא שלה.