שאול גולדשטיין מנכל נגה
צילום: ליאת לרנר

מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין, מתפטר לאחר שנתיים בתפקיד

מנכ"ל חברת נגה, שאול גולדשטיין, מודיע היום על התפטרותו מהחברה, לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. ההתפטרות מגיעה על רקע מערכת היחסים העכורה בינו לבין יושב ראש הדירקטוריון, סמי תורג'מן
הרצי אהרון | (1)

גולדשטיין, שמסיים את דרכו בחברת נגה בסוף החודש, הוא המנכ"ל השני שמתפטר תחת כהונתו של סמי תורג'מן. לפני שנתיים עזב את החברה יורם כהן, מנכ"ל החברה הקודם. בשנה האחרונה עזבו את נגה מספר בכירים נוספים, כולל סמנכ"ל הכספים, היועץ המשפטי וסמנכ"ל מערכות המידע, דבר שמעיד על המתחים הפנימיים והקשיים הניהוליים בחברה.

בשבוע שעבר, גולדשטיין שלח מכתב חריף ליושב ראש רשות החשמל, אמיר שביט, בו טען כי תעריף החשמל הצפוי נמוך מדי, ועשוי להוביל לגירעון משמעותי של 1.65 מיליארד שקל בנגה. הוא ציין כי הסיבה המרכזית לגירעון היא ש"רשות החשמל לא מתכוונת להכיר במלוא העלויות של רכישות החשמל", דבר שמעמיד את החברה בסיכון כלכלי לאור הצפי להפחתת המחירים.

למרות ההתפטרות, המנכ"ל היוצא הוביל מספר הישגים חשובים במהלך כהונתו, בהם רפורמת ניוד חשבונות החשמל, אשר מאפשרת לצרכנים לעבור בין ספקי חשמל פרטיים. בנוסף, הוא ציין כי החברה עושה מאמצים לשדרג את מערכת החשמל הישראלית ולהתכונן לאתגרים טכנולוגיים ואסטרטגיים בעתיד.

נבואת הזעם של גולדשטיין

המתיחות בין השניים הגיעה לשיא בחודש יוני, כאשר גולדשטיין השמיע הערות בוטות בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשדרות. במהלך הכנס אמר: "אנו לא מוכנים למלחמה אמיתית. אנו חיים בעולם פנטזיונרי בעיניי. אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל,  אי־אפשר יהיה לגור כאן ; אנחנו במצב לא טוב". גולדשטיין המשיך והדגיש כי אם חסן נסראללה יחליט לפגוע במערכת החשמל בישראל, הוא יוכל לעשות זאת בקלות יחסית, דבר שגרם לזעזוע במערכת הביטחונית והפוליטית.

תגובה מחברת נגה

מחברת נגה נמסר כי "מנכ"ל החברה, שאול גולדשטיין, פנה ליו"ר הדירקטוריון, סמי תורג'מן, בבקשה לסיים את תפקידו בסוף השנה, והיו"ר נעתר לבקשתו ואיחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חרדלית 08/12/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
    ברשות הטבע והגנים הרגיש קיסר וזלזל בפניות הציבור. בשוק החופשי יש כרישים חזקים ממנו והוא נאלץ להודות בכשלון ולהתפטר.
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.