הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מיכה קאופמן פייבר
צילום: עומר הכהן
ראיון

מדוע מניית פייבר צוללת והאם היא הקורבן הראשון של מהפכת ה-AI? ומה לגבי וויקס?

מניית פייבר מאבדת 20% ביומיים האחרונים בעקבות אזהרה של חברה אחרת מהשימוש הגובר בפלטפורמות בינה מלאכותית; "החברות חייבות להבין את האיום והשינוי העסקי המתחולל, וליזום התאמה של הפתרונות שלהן לפי הצורך"; חילן, מטריקס ומלם תים יפגעו גם?
איתן גרסטנפלד | (7)
נושאים בכתבה בינה מלאכותית ישראליות בוול סטריט מיכה קאופמן פייבר

מניית חברת פייבר פייבר הישראלית התרסקה אמש בוול סטריט ב-15% (מוסיפה לרדת בשעה זו לאחר פתיחת המסחר בוול סטריט), מבלי שדיווחה דבר . הרקע לירידות, נעוץ ככל הנראה בדבריו של מנכ"ל חברת CHEGG INC המספקת שירותי למידה לסטודנטים ותלמידים, אשר הביע חשש מההשפעה של פלטפורמות בינה מלאכותית דוגמת ChatGPT על כמות המינויים של החברה. דבר שהדליק לא מעט נורות אדומות גם בקרב המשקיעים של החברה הישראלית, שהקימה פלטפורמה לתיווך בין בעלי מקצוע שונים ללקוחות - אם הציבור יצטרך פחות את שירותי התיווך שלה התוצאות שלה ייפגעו ומכאן הדרך קצרה לנפילה במניה.

  

דבריו של דן רוזנצוויג, מנכ"ל Chegg, התקבלו אתמול בשוק בדאגה, שכן זו אחת הפעמים הראשונות בה חברה מביעה חשש גלוי ומהותי, מפני ההשפעה השלילית על פעילותן העסקית מצדן של פלטפורמות הבינה המלאכותית החדשות. רוזנצוויג אמר את הדברים במהלך שיחת המשקיעים לסיכום הרבעון הראשון. לדבריו, החל מחודש מרץ שמו לב בחברה לזינוק חד בהתעניינות של סטודנטים ב-ChatGPT, אשר עשויה לפגוע בשיעור הצמיחה של הלקוחות. בתגובה לדברים צנחה מניית החברה ב-48% לשווי שוק של כ-1 מיליארד דולר (כעת היא מתקנת חלק קטן מהירידות ועולה ב-13%).

מי שעוד שילמה מחיר על דבריו של רוזנצוויג היא חברת פייבר, שמנייתה כאמור נפלה ב-15%. החברה אמנם פועלת בתחום שונה לחלוטין מזה של Chegg, אך כפלטפורמה המשמשת לעתים קרובות להעסקת אנשים למשימות כמו קופירייטינג, כתיבת תוכן ותכנות, גם היא עשויה להיפגע מהשימוש בפלטפורמות החדשות. במקביל, גם המתחרה UPWORK INC, אשר מפעילה פלטפורמה דומה עבור פרילנסרים, רשמה ירידות של 9% במחיר מנייתה.

החשש של המשקיעים נובע ככל הנראה מכך שלקוחות רבים יאבדו את הצורך באנשי מקצוע שונים, במיוחד עבור עבודות פשוטות אותן ניתן לבצע באמצעות כלים דוגמת ChatGPT. לכך מצטרפת העובדה שהלקוחות עשויים לגלות חוסר סבלנות כלפי בעלי מקצוע שיתברר שעשו שימוש באחת מהפלטפורמות הללו. לבסוף, עשויה להיות לאלו גם השפעה על המחירים של השירותים המוצעים בפלטפורמה. בינתיים בחברה מדווחים על זינוק חד בחיפושים עבור מומחים בתחום הבינה המלאכותית באמצעות הפלטפורמה.

לחשש זה מצטרף גם שחר כרמי, אנליסט טכנולוגיה בכיר בבית ההשקעות פסגות, שסבור  כי "הקורבנות המיידים של המהפכה עשויים להיות פרילנסרים בתחומי התכנות או העיצוב, שנהנו עד היום מנדירות יחסית של היכולות שלהם. אפשר לדמיין בקלות שחלק מאותם פרילנסרים יוחלפו במכונות AI ולכאורה מכאן עולה איום על פייבר ו-Upwork ולמעשה הרבה מאוד עובדים בתחומים אלה", שכן "מודלים אלה מאפשרים לבצע הרבה מאוד מטלות שדרשו עד כה כוח אדם מיומן בצורה די טובה ומאוד יעילה ומהירה. למשל, ביכולתן לכתוב שורות קוד שונות, או לעצב לוגו לחברה. הן יוכלו אולי לסייע לאנשים חסרי יכולות לתכנת, או לצייר. הן עשויות להקטין את התלות של הארגונים בידע של שפת תכנות ספציפית (יש מי שטוען ששפת התכנות החשובה ביותר כיום היא... אנגלית)".

המשקיעים יחפשו לקבל קריאת כיוון שבוע הבא

בינתיים המשקיעים ימתינו בדריכות לקראת פרסום דוחות הרבעון של החברה בשבוע הבא (11 במאי), ולשיחת המשקיעים לאחר מכן, בתקווה לקבל מידע חדש בנושא. האנליסטים צופים שהחברה תדווח על עליה קלה של 1.1% בהכנסות 87.7 מיליון דולר. בשורה התחתונה, הם צופים כי החברה תדווח על רווח מתואם של 24 סנט למניה, זינוק ביחס ל-11 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. 

את הרבעון הרביעי של 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 83.1 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי בוול סטריט להכנסות של 83.46 מיליון דולר. זאת בדומה לצפי שפרסמה החברה בעבר להכנסות בטווח שבין 86.5-88.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח מתואם  של 29 סנט למניה (10.7 מיליון דולר), גבוה מצפי האנליסטים לרווח מתואם של 20 סנט למניה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

את השנה החדשה פתחה החברה עם עליות במחיר המניה' כשעל אף הירידות האחרונות מחיר המניה עדיין גבוה ב-6% מהמחיר בתחילת שנת 2023. אלא שבשנה האחרונה (12%) רשמה מניית החברה ירידה של כ-45% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-1.15 מיליארד דולר. 

אלו עוד חברות ישראליות עשויות להיפגע?

לדברי כרמי, "ניסיון העבר מלמד כי כנגד משרות שנתפסות על ידי מכונות, לרוב צומחות גם משרות חדשות (תחשבו על כל הכתבנים והטלפנים שפוטרו בעשרות השנים האחרונות. זה לא הקטין את שיעור ההשתתפות הגלובלי בעבודה). למשל, מי שידע ליישם יכולות AI של אותן מערכות, יוכל להשיג ייתרון ביחס לנותני שירותים אחרים. מערכות ה-AI לפחות בגרסאות הקיימות שלהן רחוקות מלהיות חפות מטעויות. ייתכן כי הן יוכלו להחליף אנשי מקצוע בינוניים, אבל סביר להניח שאיכות אנושית ייחודית תהיה עדיפה עליהן לפחות בעתיד הנראה לעין. צריך לראות האם הנהלות אותן חברות מצליחים להתאים את החברות לעולם החדש ולהיות מנצחות גם בתנאי המשחק החדשים".

שחר כרמי, אנליסט טכנולוגיה בכיר בבית ההשקעות פסגות; צילום - מושיק ברין

בהקשר זה הוא מציין את חברת וויקס ומעריך בזהירות, כי "מערכת AI מאוד מתקדמת תאפשר בנייה של אתרי אינטרנט מבלי להזדקק לשירותי החברה". עם זאת, הוא מזכיר כי כיום "כאשר מבקשים מ-ChatGPT לסייע בבניית אתר, הוא מפנה במפורש לחברות בניית האתרים הקיימות (Wix, GoDaddy, SquareSpace). מהבחינה הזו, הדבר די דומה לחשש שהיה בעבר (ויש לציין כי עודנו קיים באופן מסוים) שמא מערכות תשלום כגון Apple Pay ייתרו את כרטיסי האשראי. בפועל Apple Pay עצמו התקשר עם Visa ומספק לה הכנסות נוספות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    פרילנסר 04/05/2023 07:41
    הגב לתגובה זו
    רוב הבקשות בפייבר, הן לכתוב עבודות, או לרמות במבחנים. גבטה, שיכולה לרמות בעבודות ובמבחנים לא פחות טוב מהפרילנסרים, תחליף אותם.
  • 6.
    ק 04/05/2023 04:10
    הגב לתגובה זו
    הדרך לירידה בכמו. המתכנתים כל כל רחוקה, אם בכלל. מי לדעתכם יכתוב את מכונות הai שעושות את כל זה?
  • 5.
    דן 04/05/2023 00:38
    הגב לתגובה זו
    ואף הרחיבה את השימוש לאחרונה ליצירת תוכן. אז מה, היא תעשה disruption לעצמה? סתם תגובת עדר של משקיעים שלא ממש מבינים.
  • 4.
    פרלי פרונסה 03/05/2023 22:44
    הגב לתגובה זו
    בהתחלה הם חטפו עם ההפקדות בבנקים גרועים השלב זה הבינה המלאכותית שמחסלת להם את המודל העסקי. שיעור בענווה
  • 3.
    דויד 03/05/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
    פשוט הנפגעים הראשונים יהיו המתכנתים, כך זה נראה
  • 2.
    ל 03/05/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    נו באמת,EL יורדת היום ב 19%
  • 1.
    לא הבנתי מה הקשר בין הדברים. לא אותו עולם בכלל.... (ל"ת)
    רענן 03/05/2023 17:35
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה רז רודיטי אקסונז’ ויז’ן

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אלכס ספיר (ספיר קורפ)אלכס ספיר (ספיר קורפ)

ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה

חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה הסדר חוב

ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.

בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.

הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.

תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.

לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.

בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.

בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה. 

אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?

להמשך הכתבה לחץ כאן