מסתכלים על חצי הכוס המלאה: אי.בי.אי מדרג שני בנקים בתשואת יתר: חיובי על הענף כולו
"הירידה במניות, המכפילים הנמוכים והחיסון שהולך ומתקרב מעודדים אותנו לגבי מניות הבנקים והביצועים בהמשך". אלו הסיבות שמונה ליאור שילה, אנליסט בנקים מבית השקעות אי.בי.אי, שממליץ על שניים מהבנקים ומדרג אותם בתשואת יתר. הבנקים הם דיסקונט 0.94% ולאומי -0.33% . לעומתם, באי.בי.אי מדרגים את פועלים 0.57% , בינלאומי 0.33% ומזרחי טפחות -0.23% בתשואת שוק.
שילה מציין כי צריך לקחת בחשבון שככל הנראה צפויה תנודתיות בשל חודשי החורף, סגרים נוספים כתלות בהיקף התחלואה ובאופן היענות האוכלוסייה לחיסונים לכשיגיעו. לדבריו: ככל שנתקרב לחודשי הקיץ כך המניות יגיבו יותר בחיוב.
מדד הבנקים ירד בכ-20.8% מתחילת השנה, כאשר בנקודת השפל המדד נחתך בכ-35%. מכפילי ההון בסוף 2019 - תחילת 2020 נעו בממוצע סביב 1.15X ובשפל ירדו לרמה של 0.63X. כיום המכפילים נעים סביב 0.75X-0.80X.
שילה מוסר כי עדיין מדובר על מכפילים נמוכים - אך הוגנים סך הכל - אל מול התוצאות האחרונות של הבנקים. בתוך כך, מתחילת השנה הבנקים הציגו תשואה להון ענפית של כ-6%, לאחר שהתשואה הממוצעת בשלוש השנים האחרונות עמדה על כ-9.6%. ככל הנראה הרבעון הרביעי צפוי להיות יחסית דומה לרבעון השלישי ואולי אפילו יותר טוב, כך שהתשואה להון הענפית תתעדכן כלפי מעלה לכ-6.3%, אם כי עדיין נמוך בהסתכלות היסטורית.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב הבנקים המקומיים, הבנק הבינלאומי ירד מתחילת השנה "רק" בכ-12.7%, לעומת ירידות של 20%-25% בשאר הבנקים. גם מבחינת התוצאות הבינלאומי נפגע הכי מעט – הציג תשואה להון מנוטרלת סעיפים חד פעמיים של 7.8% בתשעת החודשים האחרונים לעומת תשואה להון של 10.2% ב-2019. בשאר הבנקים הפגיעה הממוצעת הייתה הרבה יותר גבוהה (כ-350 נקודות בסיס).
מחירי היעד של הבנקים על פי אי.בי.אי
בנק הפועלים – אחרי שבנק הפועלים הצליח לסיים את סאגת החקירה מול הרשויות האמריקאיות בנוגע להעלמת המיסים וכן את פרשת פיפ"א, הגיע משבר הקורונה שפעם נוספת בלם את פוטנציאל השיפור בביצועי הבנק. פועלים השכיל להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי כבר ברבעון הרביעי של 2019 ובכך הפחית את ההסתברות להפרשות ענק נוספות ברבעונים הבאים, דבר שבא לידי ביטוי ברבעון השלישי. בהיבט הפעילות השוטפת צד ההכנסות מעט נשחק ברבעונים האחרונים כפועל יוצא של שחיקת הריבית ומכירת ישראכרט וההכנסות מעמלות בגין הפעילות. יחד עם זאת, ההכנסות המימוניות שאינן מריבית הציגו גידול מרשים השנה. בצד ההוצאות שמר הבנק על רמת הוצאות נמוכה בדרך ליחס יעילות תפעולית דומה לשנים האחרונות. נציין כי הבנק פרסם תכנית התייעלות הכוללת פרישה של 900 מעובדים בשנים הקרובות, זאת לצד המשך מימוש סניפים ומעבר למערך דיגיטלי מתקדם, כאשר כל אלו יתמכו בהורדת ההוצאות בשנים הקרובות. אנו סבורים כי בשנת 2021 בנק הפועלים צפוי להציג תשואה להון גבוה מזו של 2020 מעל 7%, כאשר בנוסף לכך ישנו פוטנציאל לחלוקת דיבידנד גבוהה במהלך השנה או לביצוע בייבק שיעניק תשואה נאה למשקיעים. מחיר היעד שלנו הוא 25 ₪ למניית הפועלים אשר משקף אפסייד של 11.5% נכון להבוקר ועל כן אנו בהמלצת תשואת שוק.
בנק לאומי – במהלך השנה ספג הבנק מכה קשה משתי חזיתות: ההוצאות הגבוהות להפסדי אשראי והפסדים גבוהים בתיק הנוסטרו. שני אלה העיבו מאוד על תוצאות הבנק, אך ההתאוששות בשווקים באה לידי ביטוי בשני הרבעונים האחרונים וככל הנראה המגמה החיובית ברבעון הרביעי בשווקים יתנו רוח גבית לבנק בדרך לסיום פושר בשנת משבר קשה. בהיבט התפעולי הכנסות בנק לאומי נשחקו במהלך השנה בעיקר כתוצאה משחיקת הריבית השקלית והדולרית, ירידה בעמלות, אם כי מתונה, ותנועת מספריים בהכנסות המימון שאינן מריבית כאמור. בהיבט ההוצאות בנק לאומי ממשיך להציג שיפור נאה ביחס היעילות התפעולי בשל תכניות ההתייעלות והמעבר המהיר למערך דיגיטלי מתקדם. סה"כ נראה כי הבנק בדרך לסיום השנה עם תשואה להון של כ-5.5%-6%, אך בשנה הבאה צפוי להציג תשואה גבוהה יותר סביב 7%, אם כי במידה ותאושר חלוקת דיבידנד חד פעמית ישנו פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר בכ-0.2%-0.3%. מחיר היעד שלנו לבנק לאומי עומד על 22.5 ₪ למניה המשקף אפסייד של 14.2% כך שאנו ממליצים על המנייה בתשואת יתר.
- עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בנק מזרחי – התרגלנו כבר לספק מחמאות על העקשנות המשתלמת של בנק מזרחי כך שגם השנה הצליח להשיג את המיזוג עם בנק אגוד לאחר דרך תלולה. המיזוג ממצב את בנק מזרחי במקום השלישי מבחינת היקף נכסים ביחס למערכת ואפילו נושף בעורפם של לאומי ופועלים. הביצועים של הבנק הם הגבוהים במערכת מזה מספר שנים והם צפויים להשאר כך גם בהמשך. העוצמה של בנק מזרחי והדבקות באסטרטגיה של אשראי לדיור סיפקה מצד אחד חשש בקרב המשקיעים בשל חוסר הגיוון בתיק האשראי, אך ההוצאות הנמוכות להפסדי אשראי ביחס למערכת והצמיחה (המתונה) בצד הכנסות העידו כי האסטרטגיה בהחלט מוצלחת. בנוסף לכך, צירף את בנק אגוד לשורותיו כאשר התרומה לתוצאות מהסינרגיות בין הבנקים תבוא לידי ביטוי בצורה מלאה במהלך 2022-2023. את השנה הקרובה צפוי לסיים מזרחי עם תשואה להון סביב 8.5%-9% כאשר ב-2021 צפוי להציג תשואה של 10.5%-11% כאשר לוקחים בחשבון את התרומה של בנק אגוד וההוצאות הצפויות גם כן. מחיר היעד שלנו למזרחי עומד על 77 ₪ למניה המשקף אפסייד של 5.8% כך שאנו ממליצים על המנייה בתשואת שוק.
בנק דיסקונט – מניית הבנק הציגה את הירידה החדה ביותר בקרב המערכת כאשר הציג תשואה שלילית של 24.8% לעומת ירידה של מדד הבנקים ב- 20.8%. כעת, מכפיל ההון של הבנק הוא הנמוך ביותר, 0.73X, והשאלה אם מדובר על תמחור הוגן. ובכן, במהלך השנה שמר בנק דיסקונט על יציבות ואף שיפור בצד ההכנסות להבדיל ממספר בנקים במערכת וזאת לצד הפרשה גבוהה להפסדי אשראי בדרך ליחס כיסוי מהגבוהים במערכת. כלומר, הרע מכל מאחורי הבנק ומכאן יש רק לאן להשתפר. גם בהיבט ההוצאות שמר דיסקונט על מבנה הוצאות נמוך ובנוסף לכך הכריז על תכנית התייעלות נוספת שהואצה השנה וצפויה לשפר את היעילות התפעולית עוד יותר. כעת הבנק עומד על יחס של כ-65%, הגבוה במערכת, כך שתכניות ההתייעלות המאסיביות יתרמו מאוד לתוצאות הבנק בהמשך. אנו מעריכים כי בנק דיסקונט יסיים את השנה עם תשואה להון של כ-5% וזאת בעקבות הוצאה גבוהה של כ-350 מ' ₪ בגין הוצאות סילוק כפועל יוצא של ההתייעלות. אך בשנה הבאה התשואה להון צפויה לעמוד על כ-8%.
כמו כן, ישנה הסוגיה של התביעה האזרחית מול גורמים אוסטרליים, אך אנו מעריכים שהבנק יגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט וההפרשה שביצע עד כה מכסה את מרבית ההוצאה הצפויה בגינה. מחיר היעד שלנו עומד על 14 ₪ למניה המציג אפסייד של 16.8% בהמלצת תשואת יתר.
הבנק הבינלאומי – ביצועי הבנק בלטו בשנת הקורונה כתוצאה מאסטרטגיה שמרנית שפועל לפיה הבנק לאורך השנים. הדבר בא לידי ביטוי גם במניה שהציגה תשואה עודפת משמעותית על פני שאר הבנקים. במהלך השנה שמר הבנק על הכנסות יציבות על אף שחיקת הריבית ובזכות העמלות מפעילות בשוק ההון שכן בינלאומי בולט בפעילות זו. כמו כן, ההוצאות של הבנק גם כן הוסיפו להתכווץ, אם כי בחלקן כתוצאה מהירידה בתוצאות הבנק ובחלקן מהתייעלות. בסך הכל בינלאומי הוכיח כי שמרנות היא אינה מילה גסה ואפילו יכולה להוביל לתשואה להון מייצגת של 9.5%. אמנם את השנה הנוכחית אנו סבורים כי בינלאומי יסיים עם תשואה להון שנושקת ל-9%, אך את שנת 2021 אנו מעריכים כי הבנק יציג תשואה להון של מעל ל-10%. זאת מבלי לקחת בחשבון חלוקת עודפים גבוהה בדרך של דיבידנד או בייבק. מחיר היעד שלנו עומד על 97 ₪ למניה המציג אפסייד של 13.2% בהמלצת תשואת שוק.
הבנקים בישראל מול העולם
על פי הסקירה, הבנקים המובילים בארה"ב ובאירופה נפגעו קשה כתוצאה מהמשבר והציגו הפרשה גבוהה להפסדי אשראי, אך ההתאוששות בתמחור הבנקים בארה"ב הייתה מהירה יותר מאשר הבנקים באירופה ובישראל. בתחילת המשבר מכפיל ההון של הבנקים בארה"ב צנח בצורה חדה יותר מאשר מקביליו כמעט ב-70 נ"ב, אך התכניות המרחיבות של הבנק המרכזי יחד עם רווחי מסחר גבוהים והכנסות מעמלות מסחר גבוהות הובילו להתאוששות מסויימת. היום, התאוששות המכפילים מהשפל גבוהה יותר בקרב הבנקים בארה"ב, ב-38 נ"ב בעוד שבאירופה ובישראל ההתאוששות מהשפל היא סביב 16 נ"ב.
עוד מסביר שילה כי בנק ישראל הגיב בצורה מאוד מהירה להשתלשלות האירועים והפחית דרישות מינימליות מהבנקים, זאת בכדי שהיקף האשראי למשק לא יינזק בעת משבר. כך, הפחית את יחס הלימות ההון ב-1% באופן רוחבי והותיר את הדרישה המינימלית לפחות לתוך 2021, כאשר הבנקים ידרשו לחזור ליחס הלימות ההון המינימלי בצורה הדרגתית בתקופה של שנתיים. בד בבד, נתבקשו הבנקים לא לחלק דיבידנדים ולעצור תכניות buy-back. מה קרה בפועל – הבנקים צברו הון עודף בתקופה, חלקם אפילו מעבר לדרישה המקורית מה שצפוי להוביל לחלוקת דיבידנדים חד פעמית גבוהה כאשר יתקבל אישור מבנק ישראל, ככל הנראה במהלך 2021.
הסיכון, ישנה דחיית תשלומים עבור משקי הבית והעסקים, כאשר יתרת החוב בגינו נדחו תשלומים נכון לתחילת נובמבר עומד על כ-71 מיליארד שקל שהם כ-6.5% מתיק האשראי המצרפי. בהקשר זה נציין כי בנק ישראל הורה על מתווה נוסף לדחיית התשלומים רק עבור לווים שעומדים בקריטריונים מסוימים, כך שחלק מהלווים צפויים להתחיל לשלם את ההלוואות שנדחו, או לפחות את מרכיב הריבית. קשה שלא לשאול את השאלה – כמה מהלווים יחזרו לשלם וכמה יתקשו? או במילים אחרות כמה מחיקות צפויות להיות והאם ההפרשה להפסדי אשראי שנעשתה עד כה מספיקה?
מבחינת מרווח פיננסי, דווקא כאשר היה נראה כי המרווח שומר על יציבות ומתחיל להציג עלייה מסוימת, עצירת מתן האשראי כתוצאה מעליית הסיכון הגלום וירידת התשואות במהלך החודשים הראשונים של השנה הובילו למגמה של שחיקה במרווח הפיננסי של הבנקים. בהמשך גם הירידה בריביות, שהייתה בעוצמה מתונה יחסית בריבית שקלית אך חדה בריבית הדולרית, תרמה לשחיקת המרווח הפיננסי. כעת כשתופעות הלוואי של המשבר והתאוששות המשק לרמות שלפני המשבר ככל הנראה תארך מספר שנים, המרווח צפוי להישאר באזורים הנמוכים, כלומר בסביבת הממוצע של השנים האחרונות (2.15%). המרווח ככל הנראה יחל להתאושש ככל שתגדל הפניית האשראי למגזר העסקי והעלאת הסיכון בו זמנית, מה שצפוי לקרות בשלבים מתקדמים יותר של השנה. כפועל יוצא של המרווחים הנמוכים, הבנקים יאלצו לאתר מקורות הכנסה נוספים דוגמת רווחי מסחר, עמלות, השקעות ריאליות ומימוש נכסים ריאליים.
כרית ביטחון
על פי הסקירה עד כה הפרישו הבנקים 7.2 מיליארד שקל להפסדי אשראי, זאת מבלי להחשיב את ההפרשה של פועלים ודיסקונט בדוחות הרבעון הרביעי של 2019. כלומר הבנקים הפרישו פי 3.5 יותר מאשר בתקופה המקבילה. מרבית ההפרשה הינה הפרשה קבוצתית שאינה נובעת מלווה ספציפי ולמעשה מהווה כרית ביטחון עבור הפסדי אשראי עתידיים. היקף ההפרשות הקבוצתיות נעשות על פי מודלים של הבנקים שנשענים בין היתר על נתוני המאקרו, כך שכל סגר נוסף שיעכב את החזרה לשגרה והתפתחויות שליליות בנוגע לחיסון עלולות לגרור להפרשות נוספות.
על מנת להעריך אם ההפרשות שנעשו עד כה מספיקות צריך להשוות את ההפרשות מול היקפי האשראי שנדחו עד כה אשר על בסיסם הבנקים מחליטים לבצע הפרשות.
בדוחות הרבעון השלישי הציגו הבנקים את יתרת החובות שנדחו התשלומים בגינם, כאשר אלו הסתכמו ב-76 מיליארד ₪. כאמור בנק ישראל הציג בפני הכנסת כי יתרת החובות עומדת על כ-71 מיליארד ₪ כך שמדובר על ירידה של 6.5% בתקופה של חודש. נציין כי רוב החובות הם במגזר האשראי לדיור (59%).
אם מניחים כי הפרשה להפסדי אשראי שהבנקים הציגו בשלושת הרבעונים האחרונים הינה הפרשה קבוצתית, יוצא מכך כי הבנקים הקצו כ-20%-25% עבור אשראי שצפוי להמחק מסך האשראי הנדחה.
סה"כ נראה כי מרווח הביטחון שהקצו הבנקים סביר יחסית בהינתן כי עבור חלק מהאשראי תתקיים דחייה נוספת כחלק מהמתווה של בנק ישראל. יחד עם זאת, ייתכן כי הבנקים עלולים להציג הפרשות נוספות גבוהות ככל שהחזרה לשגרה תתאחר ובהתאם להתפתחות נתוני המאקרו.
אנקדוטה נוספת – בתחילת 2022 יחלו הבנקים לאמץ את מודל CECL אותו הבנקים בארה"ב כבר מיישמים מ-2020. המודל בפועל אמור להגדיל את היקף ההפרשות להפסדי אשראי כיוון שהמודל מחייב לבנות מספר תרחישים עתידיים בהתאם להערכות פנימיות של הבנקים. עם זאת, באחת משיחות הועידה עם הבנקים הועלתה הנקודה כי היקף הרזרבות שקיים היום במאזני הבנקים מקטין את ההסתברות להעלאת שיעורי ההפרשה בצורה חדה.
הבנקים נותרו יציבים
הודות לגישה שמרנית של בנק ישראל לאורך השנים, הבנקים המקומיים הגיעו חסינים למשבר הנוכחי כאשר יחס הלימות ההון, יחס המינוף ויחס הנזילות עמדו גבוהה מעל הדרישות הרגולטוריות. גם היום, לאחר הפרשות גבוהות להפסדי אשראי והאטה בפעילות נותרו היחסים מעל הדרישה ועדיין עם יכולת לעמוד בזעזוע נוסף. בגרף מטה ניתן לראות כי מרבית הבנקים נותרו עם עודפים גבוהים ביחס לדרישה הרגולטורית. בנק מזרחי שעודף ההון שלו היה נמוך, הציג שיפור ביחס הלימות ההון לאחר המיזוג ונכון להיום נותר מעט מעל הדרישה המקורית.
בתחילת 2020 נראה היה כי הבנקים מתחילים לצמוח בהיקפי האשראי העסקי לאחר שעומתו מול הכנסת באשר לכשלי עבר והתספורות שנאלצו לספוג בעשור האחרון. אולם, עם פרוץ המשבר, המערכת ביצעה "חישוב מסלול מחדש". כלומר כפי שניתן לראות בגרף מטה, קצב צמיחת האשראי לדיור גדל בעוד שקצב צמיחת האשראי העסקי הואט. במקביל האשראי הפרטי שאינו לדיור המשיך להתכווץ.
בראייה קדימה, אנו מעריכים כי קצב צמיחת האשראי העסקי יגדל ככל שהחזרה לשגרה תיראה באופק. לצד זה צמיחת האשראי העסקי צפויה לקבל רוח גבית מתכניות בנק ישראל והמתווים שהשיק על מנת לתמוך במגזרים אלו לצד קרנות האשראי בגיבוי המדינה. בנוסף, התחרות העזה במגזר האשראי לדיור עשויה לשחוק את המרווחים ולהביא לשובע בתיאבון הסיכון. יחד עם זאת, יש לזכור כי התחרות באשראי העסקי מצד שוק ההון, חברות האשראי החוץ בנקאי, גופי הביטוח וקרנות האשראי ממשיכות לנגוס בנתח השוק ולהאט את שיעורי הצמיחה של הבנקים.
על פי בית ההשקעות: "בנוגע לאשראי הפרטי אנו מעריכים כי הוא ימשיך לצמוח בקצב איטי יותר בשל הסיכון הגבוה הטמון בו והתחרות הגבוהה מצד כרטיסי האשראי והאשראי החוץ בנקאי. מגמה שככל הנראה תתמתן כאשר שיעורי האבטלה יחזרו לרמות נמוכות".
- 12.נותנים למזרחי אפסייד של 5%.. בית השקעות אחר נתן אפ 26/12/2020 19:58הגב לתגובה זונותנים למזרחי אפסייד של 5%.. בית השקעות אחר נתן אפסייד למזרחי של 40%!!!!!הפרש מטורף.
- 11.אורי 26/12/2020 11:08הגב לתגובה זולטווח ארוך,זו השקעה טובה, עדיף מעובר ושב.
- 10.משקיע 25/12/2020 17:36הגב לתגובה זובגלל ששם לההסתדרות אין כוח. ההסתדרות = הרס החברה. זה מה שהם עשו לאל על וזה מה שהם יעשו לכל חברה שהם חזקים שם
- 9.לימור מרציאנו 24/12/2020 15:37הגב לתגובה זולאומי ודסקונט מתייעלות מבחינת מצבת כח האדם שלהם. ההוצאות שכר יקטנו מאוד בשנה הבאה.
- שמעון 30/12/2020 12:08הגב לתגובה זוגם בלאומי הוצאות השכר לעובדים יפחתו כי עובדים בעלי שכר גבוה פורשים.
- 8.אן ממשלה אין כלכלה אין דולר והכול טוב אפו טוב (ל"ת)אבי 24/12/2020 15:23הגב לתגובה זו
- 7.אבי 24/12/2020 15:22הגב לתגובה זולזה אומרים לרמות את הציבור
- 6.אני מעדיף לסגור עסק אם דולר נמוך לו כדי לעבוד (ל"ת)משה 24/12/2020 14:03הגב לתגובה זו
- 5.לו מענין אותכם את הדולר רק בורסה למעלה רק זה מעניון (ל"ת)חיים 24/12/2020 14:01הגב לתגובה זו
- 4.לזה קוראים מדניות טובה שקר לציבור לרמות את הציבור (ל"ת)אבי 24/12/2020 13:57הגב לתגובה זו
- 3.אבי 24/12/2020 13:57הגב לתגובה זובגלל זה תראו מה מצב הדולר שנפל בלי סוף
- 2.אבי 24/12/2020 13:55הגב לתגובה זוהחניות סגורות הקרונה מכה שנית הכלכלה על הפנים הבתלה חזקה במשק והבורסה חוגגת כולם מתומתמים ורק הבורסה טובה כסף כל רוצים קמו יוון
- אבח 24/12/2020 22:15הגב לתגובה זוהבורסה הישראלית ממש לא חוגגת
- 1.חניות נסגרים עומדים לסגר נוסף הקרונה מכה והבורסה עולה (ל"ת)אבי 24/12/2020 13:51הגב לתגובה זו

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
