תוספי תזונה
צילום: getty images israel

מעברות: בעלי המניות נענו להצעת הרכש המלאה - המסחר במניה הופסק

מניית החברה תיגרע ממדדי הבורסה היום בתום המסחר לפי המחיר בהצעת הרכש - 51 שקלים למניה. מניות שלא התקבלו בגינן הודעות קיבול תירכשנה ברכישה כפויה
ערן סוקול |

חברת מעברות מדווחת כי הצעת הרכש למניות החברה אשר הוגשה על ידי קיבוץ מעברות נענתה בחיוב. בעקבות זאת, המסחר במניית החברה הופסק וכן מדווחת הבורסה לני"ע כי מניית החברה תיגרע ממדדי הבורסה היום בתום המסחר לפי המחיר בהצעת הרכש - 51 שקלים למניה.

על פי הדיווח, התקבלו הודעות קיבול על ידי מחזיקים בכ-2.8 מיליון מניות של החברה, המהוות 31.23% מהון המניות. שיעור העולה על שיעור ההיענות הדרוש למכירה כפויה, ולפיכך התקיימו התנאים הנדרשים להשלמת הצעת הרכש והצעת הרכש התקבלה במלואה. כלומר, מניות של החברה שבגינן לא התקבלו הודעות קיבול תירכשנה ברכישה כפויה.

לאחר הגשת הצעה מצחיקה של קיבוץ מעברות בחודש יולי, הקיבוץ המחזיק בחברת מעברות שיפר את הצעתו ב-27.5%, והציע לרכוש את יתרת המניות מהציבור לפי מחיר של 51 שקלים למניה - פרמיה של כ-3.3% על שער הבסיס של המניה הבוקר ולעומת ההצעה הקודמת לרכישה, לפי מחיר של 40 שקלים למניה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

עו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטוןעו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטון

דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״

"הביקוש לחשמל ירוק גבוה מאוד": מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל; על הגיוס של עד חצי מיליארד שקל, הרווחיות בפרויקטים הסולאריים והמעבר לשוק חופשי בלי סובסידיות

ליאור דנקנר |

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל, שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב על רקע שנתיים של מלחמה וריצה חזקה בשוק המניות, עלתה גם השאלה מה קורה בשטח באנרגיה המתחדשת. למושב שעסק בחשמל ירוק הגיע מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, שסיפר על הגיוס החדש של החברה, הביקוש הגבוה לחשמל ירוק והטענה שלו שדוראל יודעת לפעול בשוק חופשי של אנרגיה בלי להישען על סובסידיות.

אחרי עלייה חדה בשווי בתקופה האחרונה, דוראל דוראל אנרגיה -2.9%   מגייסת עד 500 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. את המהלך מוביל לידר חיתום, כשהכסף מיועד בעיקר לחיזוק ההון ולמימון פרויקטים בהקמה ובפיתוח, בראשם פעילות האנרגיה המתחדשת בארצות הברית. הגיוס מגיע אחרי ראלי חד במניה וגם יממה אחרי הופעת מנכ"ל החברה, יוני חנציס, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, שבה הציג גישה חיובית לכלכלת הפרויקטים הסולאריים וליכולת לקדם אותם בלי סובסידיות.


גיוס מהיר על רקע ראלי במניה והריבית הגבוהה

מניית דוראל מטפסת מתחילת השנה בכ-145% לשווי שוק של כ-5.6 מיליארד שקל. מאז פרסום התוצאות לרבעון השלישי בשבוע שעבר נוספו לשווי החברה עוד כ-1.2 מיליארד שקל, מה שמייצר עבורה נקודת כניסה נוחה לגיוס הון מהיר.

ברבעון השלישי השנה רושמת החברה הכנסות של כ-165 מיליון שקל, עלייה של כ-55% לעומת כ-109 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-101 מיליון שקל לעומת רווח של כ-105 מיליון שקל באותה תקופה אשתקד. ההפסד נובע בעיקר מעלויות מימון גבוהות של כ-106 מיליון שקל ומהשפעת ירידת הדולר, לאחר שברבעון המקביל נהנתה החברה מהטבת מס חד פעמית של כ-214 מיליון שקל. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה ההפסד המצטבר מגיע לכ-427 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גם כשההכנסות ממכירת חשמל צומחות ביותר מ-50% בזכות חיבור והתקדמות של פרויקטים נוספים בישראל ובארה"ב.


יוני חנציס בוועידה הכלכלית של ביזפורטל: ביקוש לחשמל ירוק ושוק חופשי

שם אמר מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, כי ההערכה של החברה ושל השוק היא שלא יידרשו סובסידיות כדי להמשיך ולהקים פרויקטים: "אנרגיה מתחדשת בכל העולם היא שוק חופשי ורק רוצים שיאפשרו לנו". לדבריו, השילוב בין הירידה בעלות הפרויקטים לעלייה במחירי החשמל מביא את תשואות הפרויקטים "למקום הכי טוב שהיו", למרות סביבת הריבית הגבוהה.