תוספי תזונה
צילום: getty images israel

חוצפה ישראלית: קיבוץ מעברות מציע לקנות את חברת מעברות בחצי חינם - אל תסכימו

למעברות מזומנים נטו של 310 מיליון שקל ופעילות שמוערכת בספרים בקרוב ל-200 מיליון שקל (פעילות רווחית וצומחת), אז למה שמישהו יסכים להצעת המכר המגוחכת לפי שווי של 360 מיליון שקל?   
ערן סוקול | (21)

קיבוץ מעברות המחזיק בחברת מעברות , מציע לרכוש את יתרת המניות מהציבור בפרמיה מצחיקה על השווי בבורסה, פרמיה מגוחכת ביחס למזומנים בקופה של החברה, ודיסקאונט ביחס להון העצמי.

 

הקיבוץ מחזיק ב-64% מהחברה והוא פרסם הצעת רכש למניות מעברות במחיר של 40 שקלים למניה - פרמיה של כ-6.5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

הצעת הרכש הכוללת, ככל שתתקבל, תהיה בהיקף של 130 מיליון שקל, כאשר מועד הקיבול האחרון של ההצעה יהיה ביום שני ה-29 ביולי.

נראה שהגופים המוסדיים הגדולים המחזיקים בנייר - קופות הגמל של הראל, עם החזקה של קרוב ל-10%, וקופות הגמל של כלל ביטוח, עם 7%, לא ייענו להצעה.

הסיבה היא שמדובר בהצעה מאד לא כלכלית. מעברות התמקדה בעבר במזון לתינוקות (מטרנה) ומכרה את הפעילות בהדרגה (שני שלבים) לאסם. מכירה זו הותירה בחברה קופת מזומנים גדולה מאוד ששימשה את החברה לכניסה והרחבת הפעילות בתחומים חדשים - ויטמינים (אלטמן), מזון לחיות ועוד. פעילויות רווחיות וצומחות.

כמו כן, השתמשה החברה במזומנים לשם חלוקת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. 

החוצפה של מעברות

שווי השוק שלפיו רוצה הקיבוץ למחוק את החברה הוא 360 מיליון שקל. לחברה יש מזומנים נטו של 310 מיליון שקל. כלומר, הקיבוץ משלם 50 מיליון שקל על כל הפעילויות האחרות שמוצגות בספרי מעבורת בקרוב ל-200 מיליון שקל. 

אינדיקציה נוספת לכך שהמחיר בהצעה מגוחך הינה ההון של החברה - השווי שלפיו הקיבץ רוצה למחוק את מעברות, הוא עמוק מתחת להון שלה - 527 מיליון שקל - 31%, ליתר דיוק, מתחת להון.

לסיכום, זה נראה כמו בדיחה טובה; המוסדיים והמשקיעים צריכים לזרוק את ההצעה מכל המדרגות.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    רק אחד 08/07/2019 09:50
    הגב לתגובה זו
    אם שווי השוק כל כך זול ולא ריאלי למה המוסדיים לא קנו יותר ויצרו תיקון למחיר? השוק מתמחר הרבה חברות בזול. זו בעיה של המוסדיים לא של קיבוץ מעברות
  • 14.
    צחיר 08/07/2019 05:14
    הגב לתגובה זו
    אז גם המרקסיסטים נהיו קפיטליסטים ....
  • 13.
    לרון 07/07/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    כלומר זה המעריך שהקפיצה במחיר גדולה מידי ,למשל אני!
  • 12.
    כותרת של צהובון. לא מכובד (ל"ת)
    גבי 07/07/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עכשיו היא 46 שקל למניה, אז 40 זה בדיחה! (ל"ת)
    אבנר 07/07/2019 13:51
    הגב לתגובה זו
  • לרון 20/07/2019 07:57
    הגב לתגובה זו
    מהמחיר שצוין לכן מימשתי ביום ההצעה בלי להמתין לירידה!
  • 10.
    גיל 07/07/2019 12:48
    הגב לתגובה זו
    מעברות מציעה פרמיה של 6% על מחיר הבסיס. כלומר, פרמיה של 6% על מה שהשוק תפס כשווי הנכון של החברה. אם ערן סוקול שיש כסף על הרצפה, שילך וירים אותו. אם היה כסף על הרצפה, הוא לא היה צריך להיות כתב כלכלי. זכותו לטעון שלדעתו החברה שווה יותר. ספק אם זה חוקי לייעץ לבעלי המניות לא להיענות להצעת הרכש. ברור שזו חוצפה לשים כותרת כזו. זכותו של כל גוף להוציא הצעת רכש בכל מחיר שהוא מוצא לנכון. אם במחיר שהוא נוקב בו כלולה פרמיה, אז הוא עושה חסד עם המשקיעים, ולכנות את זה "חוצפה", זו פשוט חוצפה...
  • 9.
    אברהם 07/07/2019 11:14
    הגב לתגובה זו
    הטענה הרגילה היא שמחיר המניה משקף את ערך החברה. כלומר הטענה שמחיר המניה נמוך משמעותית מערכה האמיתי. תתמודד עם השאלה של ערך השוק והמחיר. על הקיבוץ חובה לנצל הזדמנות כשמחיר המניה נמוך וכך הוא עושה. הטענה של בדיחה אם לתרגם אותה לשפת השוק החופשי היא שמחיר המניה הוא בדיחה רוצו לקנות.....
  • גיל 07/07/2019 12:54
    הגב לתגובה זו
    זכותו של הכותב לטעון שלדעתו החברה שווה יותר מהמחיר שהשוק נתן לה. מעברות מציעה לקנות בפרמיה של 6% על מחיר השוק, כפי שנקבע ביום חמישי. זו בוודאי לא "חוצפה". אם המניה כל כך זולה, ערן סוקול היה יכול לקנות ביום חמישי, כמו כל אחד שקונה מניות, ולקבל היום 6%. תשואה לא רעה ליום אחד.
  • הכתה צודק, המניה עולה 20% (ל"ת)
    עובדה 07/07/2019 14:42
  • 8.
    כי מישהו בטח מקבל משהו (ל"ת)
    שועלי 07/07/2019 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מאיפה צמחה החוצפה של המיליונרים האלה? מה, חסר להם כסף? (ל"ת)
    אבי 07/07/2019 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נח 07/07/2019 10:38
    הגב לתגובה זו
    המכירות לא צומחות כבר חמש שנים!יחד עם זאת הרווח הנקי המייצג לא גדל, ומייצג מכפיל 30בערך. בתעשייה תחרותית וללא מותג חזק.אם היה סיכוי לחלוקת דיו. גדולה המחיר היה שונה כבר מזמן.
  • 5.
    כלכלן 07/07/2019 10:18
    הגב לתגובה זו
    שמלקק את המה שמו כי הוא יכול
  • 4.
    ממש נסיון עקיצה, הזוי אם יצליחו (ל"ת)
    מחזיק במניה 07/07/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
  • למה עקיצה? הכל גלוי והשוק קבע דיסקאונט (ל"ת)
    ב 07/07/2019 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ג 07/07/2019 10:03
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא מתנפלים על המניה במחירי סוף עונה?
  • 2.
    מוקי 07/07/2019 09:54
    הגב לתגובה זו
    מוכנים לדפוק כל אחד
  • 1.
    יאיר 07/07/2019 09:51
    הגב לתגובה זו
    בהתאם למחיר השוק.למה אין התנפלות על המניה לפני הצעת הרכש? כי לא כל מה ש"שווה" קונים.הכותב יכול לכתוב את כל הנימוקים למה לדעתו לא כדאי להענות להצעה,וכל היתר מיותר.
  • המנייה עולה 17% היום. סתם? (ל"ת)
    ג'וש 07/07/2019 12:40
    הגב לתגובה זו
  • יאיר 07/07/2019 13:11
    עלתה בשבוע שעבר 17% ולמה לא בחודש שעבר? תוריד את הצעת הרכש והמניה חוזרת 17% למטה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

אגח
צילום: ביזפורטל

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?

אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לידר שוקי הון

התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה. 

כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות. 

"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"


תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון