הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
תוספי תזונה
צילום: getty images israel

חוצפה ישראלית: קיבוץ מעברות מציע לקנות את חברת מעברות בחצי חינם - אל תסכימו

למעברות מזומנים נטו של 310 מיליון שקל ופעילות שמוערכת בספרים בקרוב ל-200 מיליון שקל (פעילות רווחית וצומחת), אז למה שמישהו יסכים להצעת המכר המגוחכת לפי שווי של 360 מיליון שקל?   
ערן סוקול | (21)
נושאים בכתבה הצעת רכש מטרנה מעברות

קיבוץ מעברות המחזיק בחברת מעברות , מציע לרכוש את יתרת המניות מהציבור בפרמיה מצחיקה על השווי בבורסה, פרמיה מגוחכת ביחס למזומנים בקופה של החברה, ודיסקאונט ביחס להון העצמי.

 

הקיבוץ מחזיק ב-64% מהחברה והוא פרסם הצעת רכש למניות מעברות במחיר של 40 שקלים למניה - פרמיה של כ-6.5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

הצעת הרכש הכוללת, ככל שתתקבל, תהיה בהיקף של 130 מיליון שקל, כאשר מועד הקיבול האחרון של ההצעה יהיה ביום שני ה-29 ביולי.

נראה שהגופים המוסדיים הגדולים המחזיקים בנייר - קופות הגמל של הראל, עם החזקה של קרוב ל-10%, וקופות הגמל של כלל ביטוח, עם 7%, לא ייענו להצעה.

הסיבה היא שמדובר בהצעה מאד לא כלכלית. מעברות התמקדה בעבר במזון לתינוקות (מטרנה) ומכרה את הפעילות בהדרגה (שני שלבים) לאסם. מכירה זו הותירה בחברה קופת מזומנים גדולה מאוד ששימשה את החברה לכניסה והרחבת הפעילות בתחומים חדשים - ויטמינים (אלטמן), מזון לחיות ועוד. פעילויות רווחיות וצומחות.

כמו כן, השתמשה החברה במזומנים לשם חלוקת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. 

החוצפה של מעברות

שווי השוק שלפיו רוצה הקיבוץ למחוק את החברה הוא 360 מיליון שקל. לחברה יש מזומנים נטו של 310 מיליון שקל. כלומר, הקיבוץ משלם 50 מיליון שקל על כל הפעילויות האחרות שמוצגות בספרי מעבורת בקרוב ל-200 מיליון שקל. 

אינדיקציה נוספת לכך שהמחיר בהצעה מגוחך הינה ההון של החברה - השווי שלפיו הקיבץ רוצה למחוק את מעברות, הוא עמוק מתחת להון שלה - 527 מיליון שקל - 31%, ליתר דיוק, מתחת להון.

לסיכום, זה נראה כמו בדיחה טובה; המוסדיים והמשקיעים צריכים לזרוק את ההצעה מכל המדרגות.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    רק אחד 08/07/2019 09:50
    הגב לתגובה זו
    אם שווי השוק כל כך זול ולא ריאלי למה המוסדיים לא קנו יותר ויצרו תיקון למחיר? השוק מתמחר הרבה חברות בזול. זו בעיה של המוסדיים לא של קיבוץ מעברות
  • 14.
    צחיר 08/07/2019 05:14
    הגב לתגובה זו
    אז גם המרקסיסטים נהיו קפיטליסטים ....
  • 13.
    לרון 07/07/2019 19:01
    הגב לתגובה זו
    כלומר זה המעריך שהקפיצה במחיר גדולה מידי ,למשל אני!
  • 12.
    כותרת של צהובון. לא מכובד (ל"ת)
    גבי 07/07/2019 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    עכשיו היא 46 שקל למניה, אז 40 זה בדיחה! (ל"ת)
    אבנר 07/07/2019 13:51
    הגב לתגובה זו
  • לרון 20/07/2019 07:57
    הגב לתגובה זו
    מהמחיר שצוין לכן מימשתי ביום ההצעה בלי להמתין לירידה!
  • 10.
    גיל 07/07/2019 12:48
    הגב לתגובה זו
    מעברות מציעה פרמיה של 6% על מחיר הבסיס. כלומר, פרמיה של 6% על מה שהשוק תפס כשווי הנכון של החברה. אם ערן סוקול שיש כסף על הרצפה, שילך וירים אותו. אם היה כסף על הרצפה, הוא לא היה צריך להיות כתב כלכלי. זכותו לטעון שלדעתו החברה שווה יותר. ספק אם זה חוקי לייעץ לבעלי המניות לא להיענות להצעת הרכש. ברור שזו חוצפה לשים כותרת כזו. זכותו של כל גוף להוציא הצעת רכש בכל מחיר שהוא מוצא לנכון. אם במחיר שהוא נוקב בו כלולה פרמיה, אז הוא עושה חסד עם המשקיעים, ולכנות את זה "חוצפה", זו פשוט חוצפה...
  • 9.
    אברהם 07/07/2019 11:14
    הגב לתגובה זו
    הטענה הרגילה היא שמחיר המניה משקף את ערך החברה. כלומר הטענה שמחיר המניה נמוך משמעותית מערכה האמיתי. תתמודד עם השאלה של ערך השוק והמחיר. על הקיבוץ חובה לנצל הזדמנות כשמחיר המניה נמוך וכך הוא עושה. הטענה של בדיחה אם לתרגם אותה לשפת השוק החופשי היא שמחיר המניה הוא בדיחה רוצו לקנות.....
  • גיל 07/07/2019 12:54
    הגב לתגובה זו
    זכותו של הכותב לטעון שלדעתו החברה שווה יותר מהמחיר שהשוק נתן לה. מעברות מציעה לקנות בפרמיה של 6% על מחיר השוק, כפי שנקבע ביום חמישי. זו בוודאי לא "חוצפה". אם המניה כל כך זולה, ערן סוקול היה יכול לקנות ביום חמישי, כמו כל אחד שקונה מניות, ולקבל היום 6%. תשואה לא רעה ליום אחד.
  • הכתה צודק, המניה עולה 20% (ל"ת)
    עובדה 07/07/2019 14:42
  • 8.
    כי מישהו בטח מקבל משהו (ל"ת)
    שועלי 07/07/2019 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מאיפה צמחה החוצפה של המיליונרים האלה? מה, חסר להם כסף? (ל"ת)
    אבי 07/07/2019 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נח 07/07/2019 10:38
    הגב לתגובה זו
    המכירות לא צומחות כבר חמש שנים!יחד עם זאת הרווח הנקי המייצג לא גדל, ומייצג מכפיל 30בערך. בתעשייה תחרותית וללא מותג חזק.אם היה סיכוי לחלוקת דיו. גדולה המחיר היה שונה כבר מזמן.
  • 5.
    כלכלן 07/07/2019 10:18
    הגב לתגובה זו
    שמלקק את המה שמו כי הוא יכול
  • 4.
    ממש נסיון עקיצה, הזוי אם יצליחו (ל"ת)
    מחזיק במניה 07/07/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
  • למה עקיצה? הכל גלוי והשוק קבע דיסקאונט (ל"ת)
    ב 07/07/2019 16:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ג 07/07/2019 10:03
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא מתנפלים על המניה במחירי סוף עונה?
  • 2.
    מוקי 07/07/2019 09:54
    הגב לתגובה זו
    מוכנים לדפוק כל אחד
  • 1.
    יאיר 07/07/2019 09:51
    הגב לתגובה זו
    בהתאם למחיר השוק.למה אין התנפלות על המניה לפני הצעת הרכש? כי לא כל מה ש"שווה" קונים.הכותב יכול לכתוב את כל הנימוקים למה לדעתו לא כדאי להענות להצעה,וכל היתר מיותר.
  • המנייה עולה 17% היום. סתם? (ל"ת)
    ג'וש 07/07/2019 12:40
    הגב לתגובה זו
  • יאיר 07/07/2019 13:11
    עלתה בשבוע שעבר 17% ולמה לא בחודש שעבר? תוריד את הצעת הרכש והמניה חוזרת 17% למטה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן