קנאביס מריחואנה רפואית
צילום: Istock

אינטרקיור נכנסת לתחום הקנאביס הרפואי בדנמרק

חתמה הסכם עם חברה דנית להקמת חברה משותפת בה אינטרקיור תחזיק 50% ותקבל שליטה בדירקטוריון
ירדן סמדר | (9)

חברת אינטרקיור 0.24% מדווחת הבוקר על חתימת הסכם לגידול, ייצור, הפצה ויצוא מוצרי קנדוק בדנמרק. החברה מדנמרק מחזיקה רישיונות מתאימים ממשרד הבריאות של דנמרק, לגידול ועיבוד קנאביס לשימוש רפואי, בה קיימת אסדרה של גידול, ייצור, שיווק, הפצה וייצוא של מוצרי קנאביס לשימוש רפואי תחת תקן EU-GMP.

החברה איתה אינטרקיור חתמה על ההסכם הקימה ומפעילה מתקן גידול וייצור לקנאביס רפואי בדנמרק בגודל של כ-6,500 מ"ר, וכולל ריבוי וגידול Indoor, מעבדות, חדרי ניסוי, מתקן מיצוי ונמצאת בשלבים סופיים לקבלת תקן EU-GMP למתקן הייצור.

בהתאם להסכם, קנדוק והשותפה הדנית יקימו חברה שתאוגד תחת דיני דנמרק, אשר תוחזק 50% על ידי קנדוק ו-50% על ידי השותפה כאשר לקנדוק מוקנית השליטה בדירקטוריון. קנדוק תעניק לחברה המשותפת רישיון לגידול וייצור מוצרים על בסיס הפרופילים הקנבינואידים של קנדוק וגישה למידע הקליני שנצבר על ידה עד למועד זה לרבות תוצאות מחקרים קליניים שעורכת קנדוק על מוצריה.

מנגד, השותפה המקומית תעמיד לרשות החברה המשותפת בין היתר, רישיונות, שטח ייעודי ותשתיות במתקן הייצור לגידול של 2 טון בשנת 2019 ו-8 טון ב-2020, עם אופציה להגדלה ל-30 טון.

החברה המשותפת שתקום תחל את פעילותה בהתבסס על תכנית עסקית מוסכמת מראש לתקופה בסיסית של 36 חודשים כאשר הצדדים יהיו אחראים למימון חלקם בהתאם לאחזקותיהם. עוד הוסכם כי 10% מרווחי החברה המשותפת ייועדו לטובת ביצוע פעילות משותפת של מחקר ופיתוח מוצרים רפואיים נוספים, על בסיס הידע והניסיון של קנדוק ובמתקני השותפה בדנמרק. מוצרי הקנאביס שימכרו על ידי השותפות יישאו את שם המותג של קנדוק, כאשר שמה של השותפה יופיע כיצרנית המוצרים על גבי האריזה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מנחם 01/07/2019 23:30
    הגב לתגובה זו
    בתוך חודש עד שלושה חודשים המניה תיל את עצמה
  • 8.
    הגרין לנטרן 01/07/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
    ראו הוזהרתם ?
  • 7.
    ישראלים בקופנהגן 30/06/2019 19:12
    הגב לתגובה זו
    החברה היחידה שמחזיקה כרגע במתקן בגודל הזה בדנמרק היא חברת "אורורה" הקנדית .... והחברה הישראלית היחידה שמחזיקה ברישיון בדנמרק היא "תיקון עולם סקנדינביה"
  • 6.
    משה 30/06/2019 14:05
    הגב לתגובה זו
    ברק עד מתי... אין לך גרם לגידול ועוד בדנמרק. הכול סיפורים. מחזקי המניות הזהרו. יש נוכלים
  • 5.
    איזה המצאות 30/06/2019 13:31
    הגב לתגובה זו
    אין שום חברה בדנמרק חוץ מAurora הקנדית שיש לה מתקן בגודל הזה ... פשוט לספר סיפורים לבורסה !!
  • 4.
    יודע דבר 30/06/2019 13:19
    הגב לתגובה זו
    התנהגות לא נורמלית של המניה......ברק נשאר..לא ברח..יש הסכמים (דנמרק הבוקר) לקנות..........מה לא ברור כאן???????????????????
  • 3.
    רציונאלי 30/06/2019 12:44
    הגב לתגובה זו
    יש פה משהו לא רציונאלי......ברק נשאר.....נחתם הסכם עם דנמרק.....למה המניה יורדת? שוב בהלת העדר?
  • 2.
    רציונאלי 30/06/2019 12:22
    הגב לתגובה זו
    ברק נשאר.....נחתם הסכם חדש עם ההולנדים..למה המניה יורדת?????????
  • 1.
    יורם 30/06/2019 12:20
    הגב לתגובה זו
    אז למה היא יורדת מישהו יודע
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?