אינטרקיור נכנסת לתחום הקנאביס הרפואי בדנמרק
חברת אינטרקיור 7.28% מדווחת הבוקר על חתימת הסכם לגידול, ייצור, הפצה ויצוא מוצרי קנדוק בדנמרק. החברה מדנמרק מחזיקה רישיונות מתאימים ממשרד הבריאות של דנמרק, לגידול ועיבוד קנאביס לשימוש רפואי, בה קיימת אסדרה של גידול, ייצור, שיווק, הפצה וייצוא של מוצרי קנאביס לשימוש רפואי תחת תקן EU-GMP.
החברה איתה אינטרקיור חתמה על ההסכם הקימה ומפעילה מתקן גידול וייצור לקנאביס רפואי בדנמרק בגודל של כ-6,500 מ"ר, וכולל ריבוי וגידול Indoor, מעבדות, חדרי ניסוי, מתקן מיצוי ונמצאת בשלבים סופיים לקבלת תקן EU-GMP למתקן הייצור.
בהתאם להסכם, קנדוק והשותפה הדנית יקימו חברה שתאוגד תחת דיני דנמרק, אשר תוחזק 50% על ידי קנדוק ו-50% על ידי השותפה כאשר לקנדוק מוקנית השליטה בדירקטוריון. קנדוק תעניק לחברה המשותפת רישיון לגידול וייצור מוצרים על בסיס הפרופילים הקנבינואידים של קנדוק וגישה למידע הקליני שנצבר על ידה עד למועד זה לרבות תוצאות מחקרים קליניים שעורכת קנדוק על מוצריה.
מנגד, השותפה המקומית תעמיד לרשות החברה המשותפת בין היתר, רישיונות, שטח ייעודי ותשתיות במתקן הייצור לגידול של 2 טון בשנת 2019 ו-8 טון ב-2020, עם אופציה להגדלה ל-30 טון.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה המשותפת שתקום תחל את פעילותה בהתבסס על תכנית עסקית מוסכמת מראש לתקופה בסיסית של 36 חודשים כאשר הצדדים יהיו אחראים למימון חלקם בהתאם לאחזקותיהם. עוד הוסכם כי 10% מרווחי החברה המשותפת ייועדו לטובת ביצוע פעילות משותפת של מחקר ופיתוח מוצרים רפואיים נוספים, על בסיס הידע והניסיון של קנדוק ובמתקני השותפה בדנמרק. מוצרי הקנאביס שימכרו על ידי השותפות יישאו את שם המותג של קנדוק, כאשר שמה של השותפה יופיע כיצרנית המוצרים על גבי האריזה.
- 9.מנחם 01/07/2019 23:30הגב לתגובה זובתוך חודש עד שלושה חודשים המניה תיל את עצמה
- 8.הגרין לנטרן 01/07/2019 08:09הגב לתגובה זוראו הוזהרתם ?
- 7.ישראלים בקופנהגן 30/06/2019 19:12הגב לתגובה זוהחברה היחידה שמחזיקה כרגע במתקן בגודל הזה בדנמרק היא חברת "אורורה" הקנדית .... והחברה הישראלית היחידה שמחזיקה ברישיון בדנמרק היא "תיקון עולם סקנדינביה"
- 6.משה 30/06/2019 14:05הגב לתגובה זוברק עד מתי... אין לך גרם לגידול ועוד בדנמרק. הכול סיפורים. מחזקי המניות הזהרו. יש נוכלים
- 5.איזה המצאות 30/06/2019 13:31הגב לתגובה זואין שום חברה בדנמרק חוץ מAurora הקנדית שיש לה מתקן בגודל הזה ... פשוט לספר סיפורים לבורסה !!
- 4.יודע דבר 30/06/2019 13:19הגב לתגובה זוהתנהגות לא נורמלית של המניה......ברק נשאר..לא ברח..יש הסכמים (דנמרק הבוקר) לקנות..........מה לא ברור כאן???????????????????
- 3.רציונאלי 30/06/2019 12:44הגב לתגובה זויש פה משהו לא רציונאלי......ברק נשאר.....נחתם הסכם עם דנמרק.....למה המניה יורדת? שוב בהלת העדר?
- 2.רציונאלי 30/06/2019 12:22הגב לתגובה זוברק נשאר.....נחתם הסכם חדש עם ההולנדים..למה המניה יורדת?????????
- 1.יורם 30/06/2019 12:20הגב לתגובה זואז למה היא יורדת מישהו יודע
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
