דלק רכב: הרווח הנקי זינק ב-106% ברבעון הראשון של 2019
יבואנית רכבי מאזדה ופורד בישראל, חברת דלק רכב -0.77% דיווחה היום (ד') על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019 בו נכללו תוצאות קבוצת ורידיס הפועלת בתחום איכות הסביבה והתשתיות אותה רכשה בתחילת חודש יולי (לכתבה המלאה). לאור הרכישה, החברה צירפה דו"חות פרופורמה בהם נכללו תוצאות ורידיס גם ברבעון המקביל אשתקד, באופן אשר מאפשר השוואת התוצאות ומצביע על ירידה של 14% בהכנסות וזינוק של 105.9% ברווח הנקי, אשר מיוחס ברובו להפרש בסעיף הוצאות המימון נטו.
הכנסות דלק רכב ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל, ירידה 14% לעומת הכנסות (פרופורמה) של כ-1.37 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת בין היתר לחולשה במגזר החלפים וכלי הרכב בו נרשמה ירידה של כ-16% בהיקף מכירות כלי הרכב ביחס לתקופה המקבילה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-127.5 מיליון שקל, זינוק של כ-105.9% ביחס לרווח הנקי (פרופורמה) ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-62 מיליון שקל. מניית החברה ירדה בכ-31% בשנה האחרונה ונסחרת במכפיל 8.5 על הרווח הנקי (פרופורמה) של 12 החודשים האחרונים.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון הסתכם בכ-177.2 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של 15.1%. מדובר בירידה של כ-6.4% ביחס לרווח הגולמי (פרופורמה) ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-189.4 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-13.8%. העלייה בשולי הרווח הגולמי מיוחסת בעיקר למגזר כלי הרכב והחלפים.
- ורידיס תרשום רווח של כ-170 מיליון שקל משיערוך נכסי אינפיניה
- המענקים בוטלו: ורידיס נדרשת להשיב עשרות מיליוני שקלים למדינה; המניה יורדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות התפעול של הקבוצה ברבעון הראשון של 2019 ירדו בכ-23.3 מיליון שקל ביחס לתוצאות הפרופורמה של הרבעון המקביל, נוכח צמצום ההוצאות בקבוצת ורידיס, כאשר למרות הירידה ברווח הגולמי, הסתכם הרווח התפעולי בכ-152.6 מיליון שקל ברבעון הראשון, על שולי רווחיות תפעולית של 13% ועלייה של כ-6% ביחס לתוצאות הפרופורמה של הרבעון המקביל אשתקד בו עמד שולי הרווח התפעולי על כ-10.5%.
- 2.עלתה 106% מכלום ,ז"א 206% של כלום (ל"ת)י.מ. 29/05/2019 14:10הגב לתגובה זו
- 1.ברבור שחור 29/05/2019 12:07הגב לתגובה זובמקום להוריד מחירים לצרכן לקחו את כל הרווח אליהם...המדינה והיבואנים באותה גישה מחירים גבוהים והכנסות גבוהות למדינה וליבואנים....אחרת היו פותחים את השוק

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
