רשות ני"ע מקלה את הרגולציה: "דיווחי תעודות הסל יקוצרו בשליש"
רשות ניירות ערך מתחילה להקל על הרגולציה: הטענות החריפות שנשמעות מכיוונם של בתי ההשקעות בכלל ותעודות הסל בפרט, על עודף רגולציה שמקשה עליהם לתפקד ומייקרת את עלויותיהם, ומנגד, הטענות של המשקיעים על סירבול המידע בשוק ההון - הובילו את רשות ניירות ערך ליזום מהלך של קיצור דרמטי של הדיווחים שנדרשים מתעודות הסל, התאמתם למאפייניו הייחודיים של המוצר, והפיכתם לדיווח מבוסס מערכות מידע.
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "מתכונת הדיווח החדשה תאפשר להטמיע את המידע במערכות הייעוץ בבנקים ולשפר מהותית את איכות הייעוץ בתחום; פרויקט קיצור ושיפור הדוחות הינו פרויקט מרכזי כחלק ממפת הדרכים של הרשות, ומטרתו להקלת בעלויות הרגולציה בתחומי הפיקוח העיקריים שלה מבלי להקל בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את הפיקוח על שוק ההון. דוחות אלה יקוצרו בכשליש".
כיום, הדיווח השנתי של החברות המנפיקות תעודות הסל משתרע על מאות עמודים, דבר המקשה על משקיעים לקבל מידע ממוקד, תמציתי וזמין על תעודת הסל בה הם מעוניינים להשקיע. על מנת לשפר מצב זה, פועלת רשות ניירות ערך בשנה האחרונה לשנות באופן מהותי את מודל הדיווח של תעודות הסל, בין היתר באמצעות העברת מרבית הדיווחים לטפסים ממוחשבים.
למודל הדיווח החדש מספר נדבכים:
פישוט וקיצור הדיווחים אחת ההקלות המשמעותיות שייושמו במודל הדיווח החדש היא פישוט וקיצור הדיווחים. כך למשל, חברות לא תידרשנה לכלול בדיווחיהן מידע טכני אודות המדדים אחריהן עוקבות התעודות, מידע שנגיש לציבור באינטרנט. כמו כן, תשתית דיווח טובה יותר תאפשר הפניה למידע שדווח על ידי החברה בדיווחים אחרים, ללא צורך לחזור על מידע. באופן זה צפוי כי הגילוי יהיה תמציתי, ויוגבל להיקף של מספר עמודים בודדים לכל תעודת סל ומספר עשרות עמודים לחברה המנפיקה.
התאמת הגילוי של תעודות הסל למבנה המוצר חברות תעודות הסל הן כיום תאגידים מדווחים לפי חוק ניירות ערך, ולפיכך הן נדרשות לעמוד בדרישות הדיווח והגילוי הקבועות בחוק זה, בתקנות ובהנחיות המפורסמות מכוחו, בדומה לכל שאר התאגידים המדווחים, וזאת על אף האופי השונה של ההשקעה. מטרת מודל הדיווח החדש לאפשר גילוי מבוסס מוצר, המותאם לאופייה הייחודי של תעודת הסל, ומתמקד בפרמטרים החשובים למשקיעים במכשיר זה. לצורך כך הקימה הרשות מערך טפסים ממוחשבים לדיווחי תעודות הסל, אשר יאפשר למשקיע לקבל את המידע על תעודת הסל הספציפית בה הוא מעוניין בלבד, ללא צורך לחפש את המידע בין מאות תעודות הסל הקיימות בשוק זה.
מעבר לדיווח מבוסס מערכות מידע פן נוסף של מודל הדיווח החדש הוא הקמת התשתית שתאפשר דיווח מבוסס מערכות מידע. דיווח מבוסס מערכות מידע יאפשר קליטה אוטומטית של המידע על ידי השחקנים השונים בשוק ההון, כדוגמת הבורסה, ספקי המידע ויועצי ההשקעות, ועל ידי כך ישפר באופן מהותי את נגישות המידע למשקיעים. כמו כן, תעודות הסל מרכזות חלק משמעותי מהמסחר בבורסה, והיכולת לקלוט מידע באופן אוטומטי צפויה לאפשר לשחקנים המתוחכמים לקצר את זמן הפקת המידע, לתמחר באופן מהיר ויעיל את מחירן של התעודות, ולשפר את פעילות המסחר בבורסה ואת נזילות התעודות.
מהודעת הרשות לני"ע עולה כי מהלך זה הוא חלק מתהליך הסדרת תחום תעודות הסל, במסגרתו יעברו תעודות הסל למודל של פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ויאמצו מודל גילוי הדומה לקיים בקרנות הנאמנות. המהלך נמצא בשלבי השלמה, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה עוד לפני השלמת תיקון החקיקה בנושא, כחלק ממדיניות הרשות להקל את הרגולציה על שוק ההון ולשפר את נגישות המידע למשקיעים בשוק ההון.
- 2.האוזר - טפל במחדל! 15/09/2013 15:06הגב לתגובה זויש לבטל באופן מיידי את כל הרגולציה המזיקה ובמקביל לרדוף עד חורמה את האחראים למחדל עודף הרגולציה!
- 1.למר האוזר 15/09/2013 11:59הגב לתגובה זודרך אגב, הועברה אליך תלונה ע"י ח"כ זנדברג בנוגע לשורט על ח"ל. מי אלה שידעו והגדילו שורט? לא שכחתי ואני מחכה לתשובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
צבי אקשטיין הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
