רשות ני"ע מקלה את הרגולציה: "דיווחי תעודות הסל יקוצרו בשליש"
רשות ניירות ערך מתחילה להקל על הרגולציה: הטענות החריפות שנשמעות מכיוונם של בתי ההשקעות בכלל ותעודות הסל בפרט, על עודף רגולציה שמקשה עליהם לתפקד ומייקרת את עלויותיהם, ומנגד, הטענות של המשקיעים על סירבול המידע בשוק ההון - הובילו את רשות ניירות ערך ליזום מהלך של קיצור דרמטי של הדיווחים שנדרשים מתעודות הסל, התאמתם למאפייניו הייחודיים של המוצר, והפיכתם לדיווח מבוסס מערכות מידע.
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "מתכונת הדיווח החדשה תאפשר להטמיע את המידע במערכות הייעוץ בבנקים ולשפר מהותית את איכות הייעוץ בתחום; פרויקט קיצור ושיפור הדוחות הינו פרויקט מרכזי כחלק ממפת הדרכים של הרשות, ומטרתו להקלת בעלויות הרגולציה בתחומי הפיקוח העיקריים שלה מבלי להקל בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את הפיקוח על שוק ההון. דוחות אלה יקוצרו בכשליש".
כיום, הדיווח השנתי של החברות המנפיקות תעודות הסל משתרע על מאות עמודים, דבר המקשה על משקיעים לקבל מידע ממוקד, תמציתי וזמין על תעודת הסל בה הם מעוניינים להשקיע. על מנת לשפר מצב זה, פועלת רשות ניירות ערך בשנה האחרונה לשנות באופן מהותי את מודל הדיווח של תעודות הסל, בין היתר באמצעות העברת מרבית הדיווחים לטפסים ממוחשבים.
למודל הדיווח החדש מספר נדבכים:
פישוט וקיצור הדיווחים אחת ההקלות המשמעותיות שייושמו במודל הדיווח החדש היא פישוט וקיצור הדיווחים. כך למשל, חברות לא תידרשנה לכלול בדיווחיהן מידע טכני אודות המדדים אחריהן עוקבות התעודות, מידע שנגיש לציבור באינטרנט. כמו כן, תשתית דיווח טובה יותר תאפשר הפניה למידע שדווח על ידי החברה בדיווחים אחרים, ללא צורך לחזור על מידע. באופן זה צפוי כי הגילוי יהיה תמציתי, ויוגבל להיקף של מספר עמודים בודדים לכל תעודת סל ומספר עשרות עמודים לחברה המנפיקה.
התאמת הגילוי של תעודות הסל למבנה המוצר חברות תעודות הסל הן כיום תאגידים מדווחים לפי חוק ניירות ערך, ולפיכך הן נדרשות לעמוד בדרישות הדיווח והגילוי הקבועות בחוק זה, בתקנות ובהנחיות המפורסמות מכוחו, בדומה לכל שאר התאגידים המדווחים, וזאת על אף האופי השונה של ההשקעה. מטרת מודל הדיווח החדש לאפשר גילוי מבוסס מוצר, המותאם לאופייה הייחודי של תעודת הסל, ומתמקד בפרמטרים החשובים למשקיעים במכשיר זה. לצורך כך הקימה הרשות מערך טפסים ממוחשבים לדיווחי תעודות הסל, אשר יאפשר למשקיע לקבל את המידע על תעודת הסל הספציפית בה הוא מעוניין בלבד, ללא צורך לחפש את המידע בין מאות תעודות הסל הקיימות בשוק זה.
מעבר לדיווח מבוסס מערכות מידע פן נוסף של מודל הדיווח החדש הוא הקמת התשתית שתאפשר דיווח מבוסס מערכות מידע. דיווח מבוסס מערכות מידע יאפשר קליטה אוטומטית של המידע על ידי השחקנים השונים בשוק ההון, כדוגמת הבורסה, ספקי המידע ויועצי ההשקעות, ועל ידי כך ישפר באופן מהותי את נגישות המידע למשקיעים. כמו כן, תעודות הסל מרכזות חלק משמעותי מהמסחר בבורסה, והיכולת לקלוט מידע באופן אוטומטי צפויה לאפשר לשחקנים המתוחכמים לקצר את זמן הפקת המידע, לתמחר באופן מהיר ויעיל את מחירן של התעודות, ולשפר את פעילות המסחר בבורסה ואת נזילות התעודות.
מהודעת הרשות לני"ע עולה כי מהלך זה הוא חלק מתהליך הסדרת תחום תעודות הסל, במסגרתו יעברו תעודות הסל למודל של פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ויאמצו מודל גילוי הדומה לקיים בקרנות הנאמנות. המהלך נמצא בשלבי השלמה, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה עוד לפני השלמת תיקון החקיקה בנושא, כחלק ממדיניות הרשות להקל את הרגולציה על שוק ההון ולשפר את נגישות המידע למשקיעים בשוק ההון.
- 2.האוזר - טפל במחדל! 15/09/2013 15:06הגב לתגובה זויש לבטל באופן מיידי את כל הרגולציה המזיקה ובמקביל לרדוף עד חורמה את האחראים למחדל עודף הרגולציה!
- 1.למר האוזר 15/09/2013 11:59הגב לתגובה זודרך אגב, הועברה אליך תלונה ע"י ח"כ זנדברג בנוגע לשורט על ח"ל. מי אלה שידעו והגדילו שורט? לא שכחתי ואני מחכה לתשובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: נייס תעלה, החוזים על האפס; הסנטימנט החיובי צפוי להימשך
תזכורת: מינואר המסחר בבורסה בת"א יהיה משני עד שישי - הנה שעות המסחר, מה השינוי זה אמור לעשות ולמה הוא עלול דווקא להזיק?
המניות הדואליות חוזרות עם עלייה קטנה - 0.1% אחרי שוול סטריט ננעלה אמש בירידות - נעילה שלילית בוול-סטריט; מארוול נפלה ב-7%, פרמאונט זינקה ב-9%. מניית נייס 0% תעלה ב-1.7%, טבע 0.03% ב-0.7%.. הנה הרשימה של הגדולות (הקליקו לקבל את כל הרשימה):
החוזים על המדדים העיקריים בוול סטריט סביב האפס. אסיה בירידות בהמשך למגמה בוול סטריט. לכאורה אמורה להיות פתיחה מגומגמת בשוק המקומי, אבל הסנטימנט החיובי כאן חזק.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד פחות מחודש אנחנו עוברים לימי מסחר בשישי, במקום ביום ראשון. הנהלת הבורסה רוצה להיות "ככל העמים", רק לא ברור מה ייתן לה מסחר דליל ביום שישי, ולמה היא מוותרת על היום הכי חשוב בשבוע בעיניים גלובליות - יום ראשון שבו הבורסה המקומית היא היחידה שפתוחה. במקום לנצל את היתרון האדיר הזה, הבורסה מבטלת אותו.
