רשות ני"ע מקלה את הרגולציה: "דיווחי תעודות הסל יקוצרו בשליש"
רשות ניירות ערך מתחילה להקל על הרגולציה: הטענות החריפות שנשמעות מכיוונם של בתי ההשקעות בכלל ותעודות הסל בפרט, על עודף רגולציה שמקשה עליהם לתפקד ומייקרת את עלויותיהם, ומנגד, הטענות של המשקיעים על סירבול המידע בשוק ההון - הובילו את רשות ניירות ערך ליזום מהלך של קיצור דרמטי של הדיווחים שנדרשים מתעודות הסל, התאמתם למאפייניו הייחודיים של המוצר, והפיכתם לדיווח מבוסס מערכות מידע.
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "מתכונת הדיווח החדשה תאפשר להטמיע את המידע במערכות הייעוץ בבנקים ולשפר מהותית את איכות הייעוץ בתחום; פרויקט קיצור ושיפור הדוחות הינו פרויקט מרכזי כחלק ממפת הדרכים של הרשות, ומטרתו להקלת בעלויות הרגולציה בתחומי הפיקוח העיקריים שלה מבלי להקל בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את הפיקוח על שוק ההון. דוחות אלה יקוצרו בכשליש".
כיום, הדיווח השנתי של החברות המנפיקות תעודות הסל משתרע על מאות עמודים, דבר המקשה על משקיעים לקבל מידע ממוקד, תמציתי וזמין על תעודת הסל בה הם מעוניינים להשקיע. על מנת לשפר מצב זה, פועלת רשות ניירות ערך בשנה האחרונה לשנות באופן מהותי את מודל הדיווח של תעודות הסל, בין היתר באמצעות העברת מרבית הדיווחים לטפסים ממוחשבים.
למודל הדיווח החדש מספר נדבכים:
פישוט וקיצור הדיווחים אחת ההקלות המשמעותיות שייושמו במודל הדיווח החדש היא פישוט וקיצור הדיווחים. כך למשל, חברות לא תידרשנה לכלול בדיווחיהן מידע טכני אודות המדדים אחריהן עוקבות התעודות, מידע שנגיש לציבור באינטרנט. כמו כן, תשתית דיווח טובה יותר תאפשר הפניה למידע שדווח על ידי החברה בדיווחים אחרים, ללא צורך לחזור על מידע. באופן זה צפוי כי הגילוי יהיה תמציתי, ויוגבל להיקף של מספר עמודים בודדים לכל תעודת סל ומספר עשרות עמודים לחברה המנפיקה.
התאמת הגילוי של תעודות הסל למבנה המוצר חברות תעודות הסל הן כיום תאגידים מדווחים לפי חוק ניירות ערך, ולפיכך הן נדרשות לעמוד בדרישות הדיווח והגילוי הקבועות בחוק זה, בתקנות ובהנחיות המפורסמות מכוחו, בדומה לכל שאר התאגידים המדווחים, וזאת על אף האופי השונה של ההשקעה. מטרת מודל הדיווח החדש לאפשר גילוי מבוסס מוצר, המותאם לאופייה הייחודי של תעודת הסל, ומתמקד בפרמטרים החשובים למשקיעים במכשיר זה. לצורך כך הקימה הרשות מערך טפסים ממוחשבים לדיווחי תעודות הסל, אשר יאפשר למשקיע לקבל את המידע על תעודת הסל הספציפית בה הוא מעוניין בלבד, ללא צורך לחפש את המידע בין מאות תעודות הסל הקיימות בשוק זה.
מעבר לדיווח מבוסס מערכות מידע פן נוסף של מודל הדיווח החדש הוא הקמת התשתית שתאפשר דיווח מבוסס מערכות מידע. דיווח מבוסס מערכות מידע יאפשר קליטה אוטומטית של המידע על ידי השחקנים השונים בשוק ההון, כדוגמת הבורסה, ספקי המידע ויועצי ההשקעות, ועל ידי כך ישפר באופן מהותי את נגישות המידע למשקיעים. כמו כן, תעודות הסל מרכזות חלק משמעותי מהמסחר בבורסה, והיכולת לקלוט מידע באופן אוטומטי צפויה לאפשר לשחקנים המתוחכמים לקצר את זמן הפקת המידע, לתמחר באופן מהיר ויעיל את מחירן של התעודות, ולשפר את פעילות המסחר בבורסה ואת נזילות התעודות.
מהודעת הרשות לני"ע עולה כי מהלך זה הוא חלק מתהליך הסדרת תחום תעודות הסל, במסגרתו יעברו תעודות הסל למודל של פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ויאמצו מודל גילוי הדומה לקיים בקרנות הנאמנות. המהלך נמצא בשלבי השלמה, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה עוד לפני השלמת תיקון החקיקה בנושא, כחלק ממדיניות הרשות להקל את הרגולציה על שוק ההון ולשפר את נגישות המידע למשקיעים בשוק ההון.
- 2.האוזר - טפל במחדל! 15/09/2013 15:06הגב לתגובה זויש לבטל באופן מיידי את כל הרגולציה המזיקה ובמקביל לרדוף עד חורמה את האחראים למחדל עודף הרגולציה!
- 1.למר האוזר 15/09/2013 11:59הגב לתגובה זודרך אגב, הועברה אליך תלונה ע"י ח"כ זנדברג בנוגע לשורט על ח"ל. מי אלה שידעו והגדילו שורט? לא שכחתי ואני מחכה לתשובה
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
