רשות ני"ע מקלה את הרגולציה: "דיווחי תעודות הסל יקוצרו בשליש"
רשות ניירות ערך מתחילה להקל על הרגולציה: הטענות החריפות שנשמעות מכיוונם של בתי ההשקעות בכלל ותעודות הסל בפרט, על עודף רגולציה שמקשה עליהם לתפקד ומייקרת את עלויותיהם, ומנגד, הטענות של המשקיעים על סירבול המידע בשוק ההון - הובילו את רשות ניירות ערך ליזום מהלך של קיצור דרמטי של הדיווחים שנדרשים מתעודות הסל, התאמתם למאפייניו הייחודיים של המוצר, והפיכתם לדיווח מבוסס מערכות מידע.
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "מתכונת הדיווח החדשה תאפשר להטמיע את המידע במערכות הייעוץ בבנקים ולשפר מהותית את איכות הייעוץ בתחום; פרויקט קיצור ושיפור הדוחות הינו פרויקט מרכזי כחלק ממפת הדרכים של הרשות, ומטרתו להקלת בעלויות הרגולציה בתחומי הפיקוח העיקריים שלה מבלי להקל בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את הפיקוח על שוק ההון. דוחות אלה יקוצרו בכשליש".
כיום, הדיווח השנתי של החברות המנפיקות תעודות הסל משתרע על מאות עמודים, דבר המקשה על משקיעים לקבל מידע ממוקד, תמציתי וזמין על תעודת הסל בה הם מעוניינים להשקיע. על מנת לשפר מצב זה, פועלת רשות ניירות ערך בשנה האחרונה לשנות באופן מהותי את מודל הדיווח של תעודות הסל, בין היתר באמצעות העברת מרבית הדיווחים לטפסים ממוחשבים.
למודל הדיווח החדש מספר נדבכים:
פישוט וקיצור הדיווחים אחת ההקלות המשמעותיות שייושמו במודל הדיווח החדש היא פישוט וקיצור הדיווחים. כך למשל, חברות לא תידרשנה לכלול בדיווחיהן מידע טכני אודות המדדים אחריהן עוקבות התעודות, מידע שנגיש לציבור באינטרנט. כמו כן, תשתית דיווח טובה יותר תאפשר הפניה למידע שדווח על ידי החברה בדיווחים אחרים, ללא צורך לחזור על מידע. באופן זה צפוי כי הגילוי יהיה תמציתי, ויוגבל להיקף של מספר עמודים בודדים לכל תעודת סל ומספר עשרות עמודים לחברה המנפיקה.
התאמת הגילוי של תעודות הסל למבנה המוצר חברות תעודות הסל הן כיום תאגידים מדווחים לפי חוק ניירות ערך, ולפיכך הן נדרשות לעמוד בדרישות הדיווח והגילוי הקבועות בחוק זה, בתקנות ובהנחיות המפורסמות מכוחו, בדומה לכל שאר התאגידים המדווחים, וזאת על אף האופי השונה של ההשקעה. מטרת מודל הדיווח החדש לאפשר גילוי מבוסס מוצר, המותאם לאופייה הייחודי של תעודת הסל, ומתמקד בפרמטרים החשובים למשקיעים במכשיר זה. לצורך כך הקימה הרשות מערך טפסים ממוחשבים לדיווחי תעודות הסל, אשר יאפשר למשקיע לקבל את המידע על תעודת הסל הספציפית בה הוא מעוניין בלבד, ללא צורך לחפש את המידע בין מאות תעודות הסל הקיימות בשוק זה.
מעבר לדיווח מבוסס מערכות מידע פן נוסף של מודל הדיווח החדש הוא הקמת התשתית שתאפשר דיווח מבוסס מערכות מידע. דיווח מבוסס מערכות מידע יאפשר קליטה אוטומטית של המידע על ידי השחקנים השונים בשוק ההון, כדוגמת הבורסה, ספקי המידע ויועצי ההשקעות, ועל ידי כך ישפר באופן מהותי את נגישות המידע למשקיעים. כמו כן, תעודות הסל מרכזות חלק משמעותי מהמסחר בבורסה, והיכולת לקלוט מידע באופן אוטומטי צפויה לאפשר לשחקנים המתוחכמים לקצר את זמן הפקת המידע, לתמחר באופן מהיר ויעיל את מחירן של התעודות, ולשפר את פעילות המסחר בבורסה ואת נזילות התעודות.
מהודעת הרשות לני"ע עולה כי מהלך זה הוא חלק מתהליך הסדרת תחום תעודות הסל, במסגרתו יעברו תעודות הסל למודל של פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ויאמצו מודל גילוי הדומה לקיים בקרנות הנאמנות. המהלך נמצא בשלבי השלמה, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה עוד לפני השלמת תיקון החקיקה בנושא, כחלק ממדיניות הרשות להקל את הרגולציה על שוק ההון ולשפר את נגישות המידע למשקיעים בשוק ההון.
- 2.האוזר - טפל במחדל! 15/09/2013 15:06הגב לתגובה זויש לבטל באופן מיידי את כל הרגולציה המזיקה ובמקביל לרדוף עד חורמה את האחראים למחדל עודף הרגולציה!
- 1.למר האוזר 15/09/2013 11:59הגב לתגובה זודרך אגב, הועברה אליך תלונה ע"י ח"כ זנדברג בנוגע לשורט על ח"ל. מי אלה שידעו והגדילו שורט? לא שכחתי ואני מחכה לתשובה
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: הביטוח בצניחה, האם זה ישתנה?
על המניות הביטחוניות, הבנקים, ואיך השחילו את המוסדיים והמשקיעים הפרטיים עם ההנפקה של אקסונז' ויז'ן
הבוקר הזה נפתח מתוח. למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.
השוק המקומי המשיך אתמול לתקן מטה לאחר המימוש שנרשם בעקבות עסקת החטופים והפסקת האש. אתמול, הבורסה ננעלה בירידות חדות אחרי התקיפה של חיל האוויר בעזה בעקבות הפרה בוטה מצד חמאס, כאשר המשקעים חששו מקריסה של הפסקת האש. ת"א 35 איבד 1.14% בעוד ת"א 90 נפל 1.79%. בהסתכלות רחבה המגמה הייתה שלילית גם כן - מדד הבנקים ירד 0.56% בעוד ת"א ביטוח איבד 2%. ת"א נדל"ן יריד 2.26% ות"א בניה בלט לשלילה עם ירידה של 3.6%. גם ת"א נפט וגז ירד 1.67%. למרות החששות, הדולר נע סביב 3.31 שקלים כאשר הוא התחזק מול השקל בזמן האחרון (לעמוד שער הדולר).
ומה צפוי היום? אולי סוג של רגיעה בבורסה, אבל התמחורים בענפים מסוימים גבוהים. שימו לב למניות הביטחוניות הקטנות-בינוניות, לביטוח שנופל בצניחה חופשית. הכתובת היתה על הקיר, היה צריך רק לקרוא. מניות הביטוח מתומחרות יקר בשל כמה סיבות. רווחים לא נורמליים בביטוח. אלו רווחים שאם היה ממונה חזק בתפקיד האחראי על שוק ההון והביטוח זה לא היה מתאפשר. מתישהו זה יירד. ביטוחי הרכב לא יורדים כאשר הם זינקו ב-50% בשנתיים וחצי, וכאשר יש ירידה דרמטית בגניבות ותאונות. זה ניצול, והדוחות של חברות הביטוח מלמדים זאת באופן ברור - רווחיות שיא בתחומי הביטוח.
בתחומי ניהול הכספים החברות נהנות בריבוע - גם מדמי ניהול של שוק משגשג וגואה וגם מרווחי נוסטרו. אבל אלו לא רווחים מייצגים. אין ספק שחברות הביטוח עשו קפיצה גדולה בפעילות שלהם והגדילו את ההון העצמי באופן דרמטי, ההון ישמש אותם להפקת תשואה עתידית נוספת. אבל גם המנהלים שלהם יודעים שיהיה קשה לשמור על הרווחים הנוכחיים. השאלה הגדולה בכמה הם ירדו? כשמנסים להגיע לרווח מנורמל-מייצג מקבלים תמחור לא בשמיים אבל לא זול של מכפיל 15-18 לחברות הביטוח (וזה אחרי ירידה רצופה של 12% בשבועות האחרונים). אם מסתכלים על מכפיל מייצג בעבר מבינים שיש עוד מקום לירידה משמעותית.
- ההתחממות בעזה הרעידה את הבורסה: חברות הביטוח איבדו 2%, ת"א 90 נפל 1.8%
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים - כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך. הרחבה: השקעה פאסיבית או השקעה אקטיבית?
