רשות ני"ע מקלה את הרגולציה: "דיווחי תעודות הסל יקוצרו בשליש"
רשות ניירות ערך מתחילה להקל על הרגולציה: הטענות החריפות שנשמעות מכיוונם של בתי ההשקעות בכלל ותעודות הסל בפרט, על עודף רגולציה שמקשה עליהם לתפקד ומייקרת את עלויותיהם, ומנגד, הטענות של המשקיעים על סירבול המידע בשוק ההון - הובילו את רשות ניירות ערך ליזום מהלך של קיצור דרמטי של הדיווחים שנדרשים מתעודות הסל, התאמתם למאפייניו הייחודיים של המוצר, והפיכתם לדיווח מבוסס מערכות מידע.
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר: "מתכונת הדיווח החדשה תאפשר להטמיע את המידע במערכות הייעוץ בבנקים ולשפר מהותית את איכות הייעוץ בתחום; פרויקט קיצור ושיפור הדוחות הינו פרויקט מרכזי כחלק ממפת הדרכים של הרשות, ומטרתו להקלת בעלויות הרגולציה בתחומי הפיקוח העיקריים שלה מבלי להקל בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את הפיקוח על שוק ההון. דוחות אלה יקוצרו בכשליש".
כיום, הדיווח השנתי של החברות המנפיקות תעודות הסל משתרע על מאות עמודים, דבר המקשה על משקיעים לקבל מידע ממוקד, תמציתי וזמין על תעודת הסל בה הם מעוניינים להשקיע. על מנת לשפר מצב זה, פועלת רשות ניירות ערך בשנה האחרונה לשנות באופן מהותי את מודל הדיווח של תעודות הסל, בין היתר באמצעות העברת מרבית הדיווחים לטפסים ממוחשבים.
למודל הדיווח החדש מספר נדבכים:
פישוט וקיצור הדיווחים אחת ההקלות המשמעותיות שייושמו במודל הדיווח החדש היא פישוט וקיצור הדיווחים. כך למשל, חברות לא תידרשנה לכלול בדיווחיהן מידע טכני אודות המדדים אחריהן עוקבות התעודות, מידע שנגיש לציבור באינטרנט. כמו כן, תשתית דיווח טובה יותר תאפשר הפניה למידע שדווח על ידי החברה בדיווחים אחרים, ללא צורך לחזור על מידע. באופן זה צפוי כי הגילוי יהיה תמציתי, ויוגבל להיקף של מספר עמודים בודדים לכל תעודת סל ומספר עשרות עמודים לחברה המנפיקה.
התאמת הגילוי של תעודות הסל למבנה המוצר חברות תעודות הסל הן כיום תאגידים מדווחים לפי חוק ניירות ערך, ולפיכך הן נדרשות לעמוד בדרישות הדיווח והגילוי הקבועות בחוק זה, בתקנות ובהנחיות המפורסמות מכוחו, בדומה לכל שאר התאגידים המדווחים, וזאת על אף האופי השונה של ההשקעה. מטרת מודל הדיווח החדש לאפשר גילוי מבוסס מוצר, המותאם לאופייה הייחודי של תעודת הסל, ומתמקד בפרמטרים החשובים למשקיעים במכשיר זה. לצורך כך הקימה הרשות מערך טפסים ממוחשבים לדיווחי תעודות הסל, אשר יאפשר למשקיע לקבל את המידע על תעודת הסל הספציפית בה הוא מעוניין בלבד, ללא צורך לחפש את המידע בין מאות תעודות הסל הקיימות בשוק זה.
מעבר לדיווח מבוסס מערכות מידע פן נוסף של מודל הדיווח החדש הוא הקמת התשתית שתאפשר דיווח מבוסס מערכות מידע. דיווח מבוסס מערכות מידע יאפשר קליטה אוטומטית של המידע על ידי השחקנים השונים בשוק ההון, כדוגמת הבורסה, ספקי המידע ויועצי ההשקעות, ועל ידי כך ישפר באופן מהותי את נגישות המידע למשקיעים. כמו כן, תעודות הסל מרכזות חלק משמעותי מהמסחר בבורסה, והיכולת לקלוט מידע באופן אוטומטי צפויה לאפשר לשחקנים המתוחכמים לקצר את זמן הפקת המידע, לתמחר באופן מהיר ויעיל את מחירן של התעודות, ולשפר את פעילות המסחר בבורסה ואת נזילות התעודות.
מהודעת הרשות לני"ע עולה כי מהלך זה הוא חלק מתהליך הסדרת תחום תעודות הסל, במסגרתו יעברו תעודות הסל למודל של פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ויאמצו מודל גילוי הדומה לקיים בקרנות הנאמנות. המהלך נמצא בשלבי השלמה, והוא צפוי להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה עוד לפני השלמת תיקון החקיקה בנושא, כחלק ממדיניות הרשות להקל את הרגולציה על שוק ההון ולשפר את נגישות המידע למשקיעים בשוק ההון.
- 2.האוזר - טפל במחדל! 15/09/2013 15:06הגב לתגובה זויש לבטל באופן מיידי את כל הרגולציה המזיקה ובמקביל לרדוף עד חורמה את האחראים למחדל עודף הרגולציה!
- 1.למר האוזר 15/09/2013 11:59הגב לתגובה זודרך אגב, הועברה אליך תלונה ע"י ח"כ זנדברג בנוגע לשורט על ח"ל. מי אלה שידעו והגדילו שורט? לא שכחתי ואני מחכה לתשובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: שיא או תיקון?
איך משקיעים צריכים לפעול ובמה זה תלוי? על מניית טאואר, אל על, מארוול שזינקה אתמול אחרי המסחר והחוזים על וול סטריט
אתמול שברה הבורסה שיאים חדשים. מומחי ההשקעות אומרים שמתקרבים לתיקון, ואתם מתלבטים כי אתם רואים את העליות ולא רוצים להישאר בחוץ. אף אחד לא יודע בדיוק מתי יגיע תיקון אם בכלל יגיע. חשוב להסביר את זה - יש הערכות, יש תחזיות, אבל לא ניתן לתזמן את השוק. ולכן, נראה שהאסטרטגיה הנכונה למשקיעים היא כזו - אם אתם משקיעים לטווח ארוך, להיצמד לגוף שמנהל לכם את הכסף או להמשיך להחזיק כפי שאתם מחזיקים - באותן אלוקציות של מניות ואג"ח, שמתאימות לסיכונים ולצרכים שלכם. כלומר, לא לבצע שינויים.
אם אתם בלי זמן השקעה מוגדר, אתם צריכים להבין שהשוק לא זול, ושהוא יכול לרדת ומכאן תקבלו החלטות - ייתכן מאוד שעדיף להוריד את הרכיב המנייתי (תלוי בצרכים והיכולת שלכם לספוג סיכון) או לעבור לנכסים דפנסיביים יותר. בכל מקרה, אם אתם משקיעים בשוק המניות לזמן קצר, אתם צריכים לזכור שהכל יכול לקרות, זה חצי הימור.
המניות הדואליות עלו אתמול בוול סטריט, אבל העלייה הזו כבר מגולמת במחירים של הבורסה בת"א מאתמול. כשרואים את טאואר מזנקת בוול סטריט עשויים לחשוב שהיא תעלה למחרת בבוקר בת"א, אבל צריך להזכיר שהמסחר בוול סטריט מתחיל ב-16:30 ובת"א מסתיים ב-17:23-17:25 כך שיש כמעט שעה של מסחר מקביל. בזמן הזה עליות בוול סטריט מתורגמות מיד לעליות בת"א.
טאואר למשל זינקה אתמול כבר בפתיחה, אז למרות שבמסחר בוול סטריט היא עלתה ב-4.1%, היא צפויה הבוקר לרדת בגלל פערי ארביטראז' שליליים ב-1.3%. הנה פערי הארביטראז' של החברות הגדולות, הקליקו ותקבלו תמונה מפורטת:
- מגוריט זינקה 8.5%, שופרסל הוסיפה 2.4%; ת"א 35 עלה בסגירה
- לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
