סלקום ופרטנר יגרעו ממדד MSCI הראשי; בבילון תשודרג ל-Small Cap
המשקיעים בבורסה המקומים מרגישים לרוב את תנועות ההון של המשקיעים הזרים בשוק ההון הישראלי. כשקרנות ותעודות זרות משנות הרכבים של החזקות במניות ישראליות עשוי הדבר להיות משמעותי מאוד לאותן מניות.
אחת לחצי שנה, מעדכת חברת MSCI את המשקולות של הרכב מדדי המניות של ישראל. מנהלי השקעות אשר מוצרים שלהם עוקבים אחר מדד MSCI נאלצים לעדכן גם הם את החזקתם במניות הישראליות במכשירי ההשקעה ולפעמים יוצרים תנודות גדולות במניות המצטרפות והנגרעות. MSCI חשפה את הרשימה המלאה ב-15 במאי והיום הקובע לעדכון נקבע להיום, ה-31 במאי. להלן השינויים הצפויים כפי שנחשף ב-Bizportal לראשונה -
ממדדי MSCI GLOBAL STANDARD של ישראל, המכילים את המניות בעלות שווי שוק כבד, צפויות להחסר מניות סלקום ופרטנר שספגו מכות אנושות בחודשים האחרונים עם החרפת התחרות בענף הטלקום וגם מניית בנק דיסקונט. למדד לא יכנסו מניות אחרות.
מדד MSCI Small Cap, אשר משקלל מניות בעלות שווי שוק נמוך יותר, יגרע מתוכו את מניות אודיוקודס, אלקו החזקות (שעוברת למדד נמוך יותר), אלרון, פמס, גולף, גרנית ואינטרנט זהב. יתווספו למדד סלקום, דיסקונט, פרטנר שירדו מהמדד הכבד יותר ותצטרף אליהן מניית בבילון (שעלתה מהמיקרו קאפ).
ממדד MSCI Micro Cap, מדד למניות בעלות שווי נמוך במיוחד, יגרעו די פארם, די מדיקל, אורכית, סאני ובבילון (שעולה רמה בעקבות הזינוק האדיר במניה). יכנסו למדד בראשונה: רבוע נדלן, קסטרו, מנופים ו-אקס טי אל. המניות שירדו מ-Small Cap ויתווספו למדד זה: אלקו, אלרון, פמס, גולף, גרנית, אינטרנט זהב ואודיוקודס.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
