עשות: הזמנות בסך 100 מיליון שקל ממשרד הביטחון
החברה ציינה כי לצד הגידול בהזמנות מאז פרוץ המלחמה, החברה מקבלת הזמנות למוצרים שלא הוזמנו בעבר ולהערכתה מדובר בהזמנות עם ערך מוסף לחברה; הצבר עומד על כ-1.9 מיליארד שקל
עשות אשקלון עשות 1.13% שבשליטת קרן פימי (84%) מדווחת על קבלת הזמנות חדשות בהיקף של 100 מיליון שקל ממשרד הביטחון לשיקום, תיקון ואספקת ח"ח לממסרות, מתלים והינעים וכן ייצור ואספקה של הינעים לטנק המרכבה ולנמ״ר, כאשר תקופת האספקה היא בין 2025-2030. עם ההזמנה, הצבר של החברה עומד על 1.9 מיליארד שקל.
בנוסף, החברה ציינה כי כי קצב קבלת ההזמנות ממשרד הבטחון התגבר באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה כתוצאה מפרוץ והתמשכות מלחמת "חרבות ברזל". ובפרט, חלק מההזמנות הינם לחלקי חילוף ושיקום של מוצרים שבשנים קודמות לא הוזמנו מהחברה, ולהערכת החברה מדובר בהזמנות משמעותיות ובעלות ערך מוסף לפעילות הקבוצה.
את הרבעון הרביעי סיימה עשות עם צמיחה של 34% בהכנסות ל-108.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי של כ-11.3 מיליון שקל
- גידול של 67% ביחס לשנה שעברה. עם זאת, אחרי הדוחות האחרונים המניה נפלה - בגלל הרווחיות.
החברה אומנם הציגה גידול בהכנסות ברבעון הרביעי, אבל הרווח והרווחיות הגולמי ירדו. הרווח הגולמי הסתכם ב-22 מיליון לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון
שעבר. זו רווחיות של 20.3%, לעומת 22.6% ברבעון השלישי.
- לא רק מימושים: פימי רוכשת שליטה משותפת בכרמקס ב-85 מיליון דולר
- פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עשות אשקלון שנמצאת בתנופת צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה", מסר מנכ"ל עשות, אלי דמרי. "קצב קבלת ההזמנות ממשרד הבטחון התגבר באופן משמעותי
במהלך השנה האחרונה כתוצאה מפרוץ והתמשכות מלחמת "חרבות ברזל". ובפרט, חלק מההזמנות הינם לחלקי חילוף ושיקום של מוצרים שבשנים קודמות לא הוזמנו מהחברה ולהערכתנו מדובר בהזמנות משמעותיות ובעלות ערך מוסף לפעילות הקבוצה ומהוות ציון דרך חשוב מאד בחיזוק מעמדה של החברה
כמובילה עולמית וטכנולוגית בתחום הביטחוני".
מניית עשות נסחרת לפי שווי של 1.15 מיליארד שקל אחרי ירידה של 5.5% מתחילת השנה ועלייה של 91.3% בשנה האחרונה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIהתיק השקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
