עשות: הזמנות בסך 100 מיליון שקל ממשרד הביטחון
החברה ציינה כי לצד הגידול בהזמנות מאז פרוץ המלחמה, החברה מקבלת הזמנות למוצרים שלא הוזמנו בעבר ולהערכתה מדובר בהזמנות עם ערך מוסף לחברה; הצבר עומד על כ-1.9 מיליארד שקל
עשות אשקלון עשות -1.88% שבשליטת קרן פימי (84%) מדווחת על קבלת הזמנות חדשות בהיקף של 100 מיליון שקל ממשרד הביטחון לשיקום, תיקון ואספקת ח"ח לממסרות, מתלים והינעים וכן ייצור ואספקה של הינעים לטנק המרכבה ולנמ״ר, כאשר תקופת האספקה היא בין 2025-2030. עם ההזמנה, הצבר של החברה עומד על 1.9 מיליארד שקל.
בנוסף, החברה ציינה כי כי קצב קבלת ההזמנות ממשרד הבטחון התגבר באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה כתוצאה מפרוץ והתמשכות מלחמת "חרבות ברזל". ובפרט, חלק מההזמנות הינם לחלקי חילוף ושיקום של מוצרים שבשנים קודמות לא הוזמנו מהחברה, ולהערכת החברה מדובר בהזמנות משמעותיות ובעלות ערך מוסף לפעילות הקבוצה.
את הרבעון הרביעי סיימה עשות עם צמיחה של 34% בהכנסות ל-108.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי של כ-11.3 מיליון שקל
- גידול של 67% ביחס לשנה שעברה. עם זאת, אחרי הדוחות האחרונים המניה נפלה - בגלל הרווחיות.
החברה אומנם הציגה גידול בהכנסות ברבעון הרביעי, אבל הרווח והרווחיות הגולמי ירדו. הרווח הגולמי הסתכם ב-22 מיליון לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון
שעבר. זו רווחיות של 20.3%, לעומת 22.6% ברבעון השלישי.
- לא רק מימושים: פימי רוכשת שליטה משותפת בכרמקס ב-85 מיליון דולר
- פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עשות אשקלון שנמצאת בתנופת צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה", מסר מנכ"ל עשות, אלי דמרי. "קצב קבלת ההזמנות ממשרד הבטחון התגבר באופן משמעותי
במהלך השנה האחרונה כתוצאה מפרוץ והתמשכות מלחמת "חרבות ברזל". ובפרט, חלק מההזמנות הינם לחלקי חילוף ושיקום של מוצרים שבשנים קודמות לא הוזמנו מהחברה ולהערכתנו מדובר בהזמנות משמעותיות ובעלות ערך מוסף לפעילות הקבוצה ומהוות ציון דרך חשוב מאד בחיזוק מעמדה של החברה
כמובילה עולמית וטכנולוגית בתחום הביטחוני".
מניית עשות נסחרת לפי שווי של 1.15 מיליארד שקל אחרי ירידה של 5.5% מתחילת השנה ועלייה של 91.3% בשנה האחרונה.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאיי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
Canpotex מדווחת: כל המכסה לשנת 2025 נמכרה כבר; המשמעות - ביקושים יזרמו למתחרות
חברת Canpotex, המשווקת את מרבית יצוא האשלג מקנדה, פרסמה כי המכסה השנתית שלה כבר נמכרה במלואה עד ל-31 בדצמבר 2025. מדובר בהתפתחות שמעידה על הזדמנות מסוימת ליצרניות האשלג. הביקוש שהיה אמור להיקלט על ידי החברה הקנדית ייצא החוצה, וזה אומר שהמתחרות של החברה הקנדית ימכרו יותר. זה לא מובטח, אבל יש סיכוי לא קטן שזה יחלחל גם לאיי.סי.אל. זו הסיבה שהמניה זינקה היום בבורסה.
האשלג (potash) הוא מינרל בסיסי בדשנים חקלאיים - ולמעשה מרכיב חשוב מאוד ביכולת של חקלאים להפיק יבול גבוה על אותו השטח, לשמר פוריות קרקע ולייצר מזון למיליארדי אנשים. עלייה באוכלוסייה מייצרים לחץ על החקלאיים לייצר יותר מזון וזה מוביל לביקושים לאשלג. זה מצב ששם את יצרניות האשלג במקום טוב, מקום של ביקושים. אם במקביל יש גם בעיות ביצע, כמו שיש עכשיו במקביל לסיום יכולת הייצור והמכירה של החברה הקנדית, אז כמובן שזה טוב לשאר היצרניות ולשוק כולו - זה מעלה מחירים.
מעבר לכך, עצם ההגעה למכסה של Canpotex מעידה כי השוק צומח מעבר לתחזיות. החברה נערכה לייצור מוגבר ולצמיחה ביחס לשנה הקודמת, ואם כבר עכשיו היא סיפקה הכל, זה אומר שהביקושים היו גבוהים במיוחד.
ICL, חברה ישראלית שמחזיקה בין היתר במפעלים בים המלח מובילה גם היא בתחום האשלג והדשנים. החברה דיווחה ברבעון השני של שנת 2025 על מכירות של כ-1.8 מיליארד דולר. למרות ירידת רווחים לעומת שנה קודמת, החברה צופה שיפור במחירי האשלג בעיקר בשל חוזים מתחדשים ומגמה חיובית בשוק. עם סגירה מוקדמת של מכסת המכירה הקנדית - יש מקום לראות בכך "רוח גבית" גם ליצרניות אחרות: פחות לחץ תחרותי עולמי, מצב שבו היצרנים שולטים בשרשרת האספקה ומחזיקים בידיהם יתרון.
