אלי דמרי
צילום: אתר החברה

עשות: הזמנות בסך 100 מיליון שקל ממשרד הביטחון

החברה ציינה כי לצד הגידול בהזמנות מאז פרוץ המלחמה, החברה מקבלת הזמנות למוצרים שלא הוזמנו בעבר ולהערכתה מדובר בהזמנות עם ערך מוסף לחברה; הצבר עומד על כ-1.9 מיליארד שקל

רוי שיינמן |

עשות אשקלון עשות -0.1%   שבשליטת קרן פימי (84%) מדווחת על קבלת הזמנות חדשות בהיקף של 100 מיליון שקל ממשרד הביטחון לשיקום, תיקון ואספקת ח"ח לממסרות, מתלים והינעים וכן ייצור ואספקה של הינעים לטנק המרכבה ולנמ״ר, כאשר תקופת האספקה היא בין 2025-2030. עם ההזמנה, הצבר של החברה עומד על 1.9 מיליארד שקל.


בנוסף, החברה ציינה כי כי קצב קבלת ההזמנות ממשרד הבטחון התגבר באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה כתוצאה מפרוץ והתמשכות מלחמת "חרבות ברזל". ובפרט, חלק מההזמנות הינם לחלקי חילוף ושיקום של מוצרים שבשנים קודמות לא הוזמנו מהחברה, ולהערכת החברה מדובר בהזמנות משמעותיות ובעלות ערך מוסף לפעילות הקבוצה.


את הרבעון הרביעי סיימה עשות עם צמיחה של 34% בהכנסות ל-108.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי של כ-11.3 מיליון שקל - גידול של 67% ביחס לשנה שעברה. עם זאת, אחרי הדוחות האחרונים המניה נפלה - בגלל הרווחיות.


החברה אומנם הציגה גידול בהכנסות ברבעון הרביעי, אבל הרווח והרווחיות הגולמי ירדו. הרווח הגולמי הסתכם ב-22 מיליון לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון שעבר. זו רווחיות של 20.3%, לעומת 22.6% ברבעון השלישי.


"עשות אשקלון שנמצאת בתנופת צמיחה משמעותית בכל תחומי פעילותה", מסר מנכ"ל עשות, אלי דמרי. "קצב קבלת ההזמנות ממשרד הבטחון התגבר באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה כתוצאה מפרוץ והתמשכות מלחמת "חרבות ברזל". ובפרט, חלק מההזמנות הינם לחלקי חילוף ושיקום של מוצרים שבשנים קודמות לא הוזמנו מהחברה ולהערכתנו מדובר בהזמנות משמעותיות ובעלות ערך מוסף לפעילות הקבוצה ומהוות ציון דרך חשוב מאד בחיזוק מעמדה של החברה כמובילה עולמית וטכנולוגית בתחום הביטחוני".


מניית עשות נסחרת לפי שווי של 1.15 מיליארד שקל אחרי ירידה של 5.5% מתחילת השנה ועלייה של 91.3% בשנה האחרונה.

מניית עשות בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים