"אל תספידו את חברות הביטוח המסורתיות"; "רכב שיתופי בלבד זה לא כלכלי"
"כשליבואנים יהיו רכבים ההשכרות יאטו"; "יש משולש טוב של שרות התחבורה, האנרגיה והגנת הסביבה"; "מאמין בתיירות שנים קדימה", "חברת רכב שיתופי בלבד זה לא כלכלי": אחרי הדוחות וערב הנפקת חברת הביטוח, יו"ר קבוצת שלמה, אסי שמלצר בראיון
"מאז ומעולם קבוצת שלמה התמקדה בהשכרות רכב בשוק המקומי ותיירות נכנסת, שנחתכה בקורונה, לא הייתה נדבך מרכזי אצלנו. קיבלנו החלטה אסטרטגית לא לצמצם פעילות בתחום ההשכרה למרות שהיא לא קלה והתחרות בה חזקה. חטיבת ההשכרה שלנו שמרה על גודלה ולא הצטמצמה", כך אומר בראיון לביזפורטל אסי שמלצר, יו"ר ובעלי קבוצת שלמה החזקות, רגע אחרי פרסום הדוחות לרבעון השני. עיקר פעילות הקבוצה היא בתחום הרכב, ובתקופת הדוח הציגה גידול של 46% בהכנסות ל-1.2 מיליארד שקל ורווח שהוכפל ויותר (113%) ל-145 מיליון שקל.
איך זה קרה? שמלצר מסביר: "אנשים לא נסעו לחו"ל ובמקום זה טיילו בארץ, ולמרות שלכולם יש רכב – זה לא מספיק. הם שכרו רכב מאיתנו ואת הפרטי השאירו בבית, לפעמים כדי שישמש את אחד מבני המשפחה שנשאר. נוסף על כך, ראינו מעבר מתחבורה ציבורית לרכב הפרטי – מחשש להדבקות בנגיף, היו שהעדיפו במקום לקחת אוטובוס, רכבת או מונית להוסיף רכב הביתה בשכירות".
פקטור נוסף שנכנס למשוואה הוא ההאטה בייצור המכוניות מצד היצרניות עצמן, הרבה בגלל המחסור בשבבים שכיום משמשות לא מעט פונקציות ברכב. יש ששוקלות אף לשנמך את המפרט כדי להוציא לשוק מכוניות בקצב מהיר יותר, ובטויוטה למשל אמרו זה עתה כי יפחיתו את הייצור בספטמבר ב-40%. ולאן הברווזים הולכים כשהאגם קפוא? לפי שמלצר, רוכשי הרכבים שהיבואנים השיבו את פניהם ריקם מצאו תשובה זמנית בהשכרת הרכב.
"שוק הרכב נכנס למחסור בזמינות המיידית מזה כמה חודשים. אם בעולם נורמלי כשאתה רוצה לרכוש רכב הוא נמצא כבר בארץ ואתה מקבל אותו תוך שבועיים, עכשיו יאמר לך היבואן שאין לו את הדגם או שאין לו את הצבע וזה יגיע רק בעוד חודשיים. האם כשהמשבר יסתיים וליבואנים יהיו מלא מכוניות נראה את ההשכרות יורדות? התשובה היא כנראה שכן. אלה ערוצי אספקה מקבילים, כשאחד מצטמק השני מתרחב ולהיפך".
- אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
- בקעת אונו: שירות התחבורה הציבורית יופעל על ידי חברת מטרופולין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך, ההכנסות מהשכרת רכבים עלו ב-14% לחצי מיליארד שקל, כשבאופן טבעי עם הגידול הזה בביקוש אותו תיאר שמלצר, גם מחירי ההשכרה עלו ועזרו לחברה להציג תוצאות שכאלה. למעשה, כדור השלג הזה הוסיף להתגלגל ותרם גם למכירות הרכבים של הקבוצה שהוכפלו ל-553 מיליון שקל.
"מאז ומעולם טענתי שבארץ יש כדאיות בלרכוש רכב מצי ליסינג. אלה רכבים שבהם טיפלנו ושמרנו עליהם ואנחנו נותנים אחריות עליהם, כך שהאמינות גדולה הרבה יותר מברכישת יד ראשונה או שנייה מאדם פרטי", הוא טוען. "זה באופן כללי. ספציפית בתקופת הקורונה, וזה מחזיר אותנו למה שאמרתי קודם – אנשים העדיפו להכניס רכב נוסף הביתה כדי להימנע מהתחבורה הציבורית ולא להתחלק בין בני הזוג או עם הילדים ברכב אחד. אלה שכן רצו למכור את הרכב כדי לקנות חדש מהיבואן, גילו שאין חדש מהיבואן – אז השאירו את הישן אצלם. כך קרה שגם ההיצע בשוק היד השנייה הצטמצם ורוכשי רכב משומש קנו יותר רכבים מחברות ליסינג כמונו".
יש לכם מחצית מהזיכיון ליבוא הרכבים החשמליים של BYD הסינית לצד השותפה שלכם אלייד. מה קורה עם זה?
"כרגע אנחנו עוסקים ביבוא אוטובוסים חשמליים שלהם. יש שיפור ברמה התפיסתית של הממשלה לגבי התחבורה הציבורית ואיכות הסביבה עם משולש השרות הגנת הסביבה-תחבורה-אנרגיה, שהוא טוב. לגבי רכבים פרטיים של BYD, רק לאחרונה הם התחילו להיכנס לנורבגיה, בשנה הבאה אנחנו מעריכים שיחל השיווק באירופה, ואז כנראה גם ישראל תהיה חלק מזה".
- תביעת ענק נגד בכירי סלייס: 950 מיליון שקל על קריסת חיסכון הפנסיה של אלפי עמיתים
- הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין...
"קבוצת שלמה הפכה למרקטפלייס גדול מאד לכל שירותי הרכב. בשנים האחרונות פיתחנו בתוך קבוצת הרכב מוצרים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו: חטיבת הליסינג התפעולי המסורתי, חטיבת ההשכרה, הרכבים השיתופיים 'שלמה שייר', חברת המימון שהלכה וגדלה וה'פרטיפולי', שהוא הליסינג התפעולי ללקוחות פרטיים, שנתן קפיצה אדירה מאז שהתחלנו לפרסם אותו לפני כמה שנים".
לגבי השכרת הרכב השיתופי, כמה היא כדאית? אצל גו-טו למשל זכורה היציאה של החברה מחיפה. בסוף כולן מתרכזות במרכז, לא?
"הפרישה שלנו היא ארצית עם מאתיים רכבים לערך והמודל שלנו שונה. אנחנו קודם כל חברת השכרה, להקים פעילות שהיא רק רכב שיתופי זה דבר שהוא לא כלכלי, לא רווחי, לא יעיל ולא מומלץ. המודל הנכון ביותר הוא שילוב של חברת השכרה שיכולה לאתר ללקוחות שלה סניפים ולהתפרש גם בנקודות רחוקות שלא מצריכות כח אדם. אני במצב שאני יכול לבוא למשל לעיריית דימונה או ירוחם ולומר 'אני לא אקים סניף השכרה אצלכם אבל אם תתנו לי כמה מקומות חניה אאפשר לתושבים שלכם זמינות לרכב שכור'. ברמה הטכנית זה רק מצריך מצדם אפליקציה ואין דמי מנוי".
הזכרת את חברת האשראי החוץ בנקאי שלכם, פרט קצת עליה.
"היא בעיקר עוסקת במימון לרכישת רכבים, ואנחנו נכנסים גם להלוואות לעסקים קטנים. אנחנו מבצעים אלפי עסקאות בשנה. הבנקים, כתוצאה מהגודל שלהם משקיעים יותר אנרגיה בעסקים הגדולים, זה לא שהם מתרחקים מהקטנים בגלל הסיכון. בשבילנו זאת הזדמנות לתת להם שירות. יש לנו מערכת גדולה ומנוסה שיודע לעבוד מול פרטיים וארגונים ואני מאמין שנוכל לצבור כאן נקודות זכות".
אתם נמצאים ערב הנפקת שלמה ביטוח לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל. הרווחתם ממנה ברבעון 40 מיליון שקל, דומה ומעט נמוך מהתקופה המקבילה, אחרי שחלקכם בפרמיות עלה מ-121 מיליון ל-168 מיליון. בעוד שחברות הביטוח הדיגיטליות מוציאות מהתמונה את הסוכנים והעמלות שלהם, אתם פועלים רק מול סוכנים. מה תוכל לומר על זה?
"זה נכון אבל כמובן שיש הרבה מאד טכנולוגיה ומודלים שיווקיים שאיתם גם הסוכנים עובדים בשיתוף פעולה".
בהקשר הזה, מה חשבת על עסקת רכישת איילון ביטוח על ידי ווישור?
"אני רק אומר שבזמן שיש טרנד להספיד את חברות הביטוח המסורתיות אנחנו בכלל רואים שקונים אותן. זה אבסורד, ויותר מזה לא צריך להוסיף לגבי האמון הגדול שיש לשיווק הישיר באמצעות סוכנים. חברות דיגיטציה הולכות וקונות חברות של סוכנים – מה זה אומר?".
לסיום, נכנסתם לחברת תלמה תיירות במחיר הזדמנותי וקניתם 50% ממנה ב-36 מיליון שקל. תוך פחות משלושה חודשים הכנסתם כשותף את הפמילי אופיס אדתום עם 33%. צמצמתם חשיפה כי חשבתם שהסיכון בחברה עלה?
- 1.רוצים לנפח ומדברים ומבטיחים כל זה בשביל להנפיק גבו 24/08/2021 03:01הגב לתגובה זורוצים לנפח ומדברים ומבטיחים כל זה בשביל להנפיק גבוהההההה
בינה מלאכותית גנרי AI generic הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״
מומחי ביטוח מגלים מדוע ישראל הפכה ליעד השקעה חם לענקיות הביטוח הבינלאומיות, איך הצבא יוצר את דור היזמים הטכנולוגיים, ומדוע בלי תעשיית הביטוח – כל החדשנות הטכנולוגית שאנחנו מכירים פשוט לא הייתה קיימת
בעולם שבו חדשנות טכנולוגית נעה בקצב מהיר מאי-פעם, יש תעשייה אחת שנמצאת כמעט תמיד מאחורי הקלעים, אבל בלעדיה רוב הפיתוחים הגדולים פשוט לא היו יוצאים לפועל. "בעולמות הביטוח של היום חדשנות היא המפתח", מסביר עו"ד פרד קרלינסקי שותף ויו״ר הקבוצה הגלובלית של רגולציית ביטוח ועסקאות ביטוח של גרינברג טראוריג.: "אנחנו רואים המון תנועה, במיוחד ב-AI. גם הרגולטורים וגם חברות הביטוח מנסים להבין איך להשתמש בבינה מלאכותית כדי להפוך את הביטוח ליעיל יותר - הן מנקודת המבט של הלקוח והן בחקירות הונאה. העתיד בתחום הזה מצוין״.
הקשר בין ביטוח לבין טכנולוגיה אינו אינטואיטיבי כמו באזורים כמו סטארט אפ או בינה מלאכותית, אבל מתברר שהוא עמוק מאוד. קרלינסקי מחדד: "אם חושבים על זה באמת - שום דבר לא קורה בעולם הזה בלי ביטוח. רכב, בריאות, כל דבר שזז. הביטוח הוא זה שמאפשר לדברים לקרות״. לדבריו, החדשנות שמגיעה כיום מתוך התעשייה הזו ״מדהימה״, ומאפשרת לשחקנים חדשים להיווצר: ״בלי ביטוח ייעודי, Airbnb לא הייתה קיימת. גם Uber לא הייתה יכולה לפעול. אלה רק דוגמאות, אבל הן מבהירות איך החדשנות בביטוח הפכה את החיים שלנו לפשוטים יותר".
עו״ד פרד קרלינסקי. קרדיט: גרינברג טראוריג
אחת הזירות המרכזיות שמניעות את השינוי היא בינה מלאכותית. לטענת קרלינסקי, הביטוח נמצא בעיצומה של מהפכה: ״יש הרבה תנועה והרבה התרגשות בתחום. AI יהפוך את הביטוח לנגיש יותר לאנשים ולחברות, וכל הצד של הסייבר - ישראל כבר מובילה עולמית שם״. תחום הסייבר, לדוגמה, הפך לאחד ממנועי החדשנות החשובים בענף. הגידול באיומי סייבר גלובליים, יחד עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות AI, מייצר דרישה לפתרונות ביטוח מורכבים - וישראל ניצבת במרכז. ההסבר נמצא במפגש בין כוח אדם טכנולוגי איכותי לבין צורך ביטוחי גובר. הוא מוסיף כי חברות זרות ״מגיעות לישראל כי הן מחפשות הזדמנויות. הן רוצות לשתף פעולה עם חברות ישראליות שיכולות לתת להן יתרון טכנולוגי. כאן אתה מקבל את הערך של חדשנות״.
- מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החדשנות לא מתרחשת רק ברמת הטכנולוגיה: עו"ד ג'ואי שבות, שותף מנהל של המשרד בתל אביב בפירמת גרינברג טראוריג (GT), רואה אותה דווקא בפתרון בעיות עסקיות: ״יש גם סוג אחר של חדשנות, איך משתמשים בטכנולוגיות כדי לפתור בעיות שלא מקבלות מענה בדרך כלל. לדוגמה, חברות החלו להשתמש ב-AI לתהליכי מיזוגים ורכישות״. אך לא מדובר רק בתהליכים פיננסיים. אחד השינויים המעניינים שג'ואי מצביע עליו נמצא דווקא במבנה המוצרים הביטוחיים: ״אנחנו רואים מוצרים חדשים בתחום הקצאת סיכונים. חברות הביטוח יוצאות לשוק עם מוצרים שמאפשרים לנהל סיכון טוב יותר. וגם בתחום הנדל״ן - נכסים יכולים להיות מבוטחים לפי ערכם. זה מעניק למשקיעים ביטחון: גם אם הפסידו כסף, הם יודעים שלא יפסידו מעבר לסכום מסוים״. נראה כי מדובר על פתרונות שמאפשרים לעולם ההשקעות להתנהל בצורה יציבה יותר. נדל"ן, שנחשב לתחום עם לא מעט סיכונים - מקבל כיום מעטפת ביטוחית שמגינה על משקיעים ופותחת את השוק לשחקנים רחבים יותר.
רו"ח אפי סנדרוב. קרדיט: טל שחרתביעת ענק נגד בכירי סלייס: 950 מיליון שקל על קריסת חיסכון הפנסיה של אלפי עמיתים
המנהל המורשה של סלייס גמל מגיש כתב תביעה חריג בהיקפו נגד בעלי השליטה, הדירקטורים ונושאי המשרה לשעבר, בטענה לניהול כושל, הפרת חובות אמון והיעלמות מאות מיליוני שקלים שהופקדו בקופות גמל בניהול אישי
פרשת סלייס גמל עולה שלב. לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במחלקה הכלכלית, הוגש כתב תביעה בהיקף חסר תקדים של כ-950 מיליון שקל נגד בעלי השליטה, דירקטורים ונושאי משרה לשעבר בחברת סלייס גמל בע"מ. את התביעה מגיש המנהל המורשה של החברה, רו"ח אפי סנדרוב, שמונה על
ידי רשות שוק ההון, והיא מוגשת לטובת אלפי העמיתים ובשמם, מכוח מעמדה של סלייס כחברה מנהלת ונאמן על כספי החוסכים.
על פי כתב התביעה, מדובר באחת הפרשות החמורות שידע ענף החיסכון הפנסיוני בישראל מאז ומעולם. אלפי חוסכים, חלקם קשישים וחלקם בעלי יכולת כלכלית מוגבלת, איבדו שליטה על כספי חיסכון שנועדו לשמש אותם לעת זקנה. לפי הטענות, יותר מ-850 מיליון שקל הועברו בשנים האחרונות להשקעות כושלות ומפוקפקות, וכספים בהיקפים אדירים נעלמו או אינם ניתנים לאיתור עד היום.
הפרסונות המובילות בפרשה
בין הנתבעים המרכזיים
בתביעה נמנים אסף גולדברג, מנכ"ל סלייס לשעבר ובעל מניות מרכזי, אביו שמעון גולדברג, שכיהן כדירקטור ובעל שליטה, ואחיו שי גולדברג, ששימש אף
הוא כדירקטור. לצידם נתבעים דירקטורים נוספים לשעבר, בהם יו"ר הדירקטוריון לשעבר ענת טאוב, וכן ניר שהם, מיכאל ססלר, רון אייכל ותמר צ'חנובר. יחד עימם נתבעים גם רו"ח זאב לוינגר, מנהל הכספים
לשעבר, רו"ח ירון ברהום, רואה החשבון המבקר לשעבר של החברה ועו"ד יוסף פורת, היועץ המשפטי וקצין הציות לשעבר.
לטענת התביעה, כל אחד מהנתבעים נשא באחריות ישירה או עקיפה להתנהלות שהובילה לקריסת מערך קופות הגמל בניהול אישי של סלייס. האחריות, כך נטען, אינה מתמצה בכשל נקודתי אלא משקפת כישלון מערכתי עמוק של הנהלה, דירקטוריון ושומרי סף, שפעלו באדישות, ברשלנות ולעיתים תוך עצימת עיניים מול סימני אזהרה בוהקים.
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- הסכם פשרה בסלייס: עמיתי "קרנות ליעם" יקבלו 105% מההשקעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המנהל המורשה, הגשת התביעה היא לטובת העמיתים ובשמם, כנאמן של העמיתים, ומטרתה אחת: להשיב לחוסכים את כספם, ולוודא שכל מי שמטפל בכספי ציבור, ובוודאי בחיסכון פנסיוני, יעשה כן בחרדת קודש, שאחרת יידרש לשאת בעצמו בעול הנזקים.
