דוד מיכאל שגריר
צילום: גיא קרן
ראיון

"טסלה בחרה בשגריר כמוסך הבלעדי בארץ, זה מעיד על האיכות שלנו"

אחרי ששגריר הודיעה כי משפחת אונגר תשקיע 3.5 מיליון דולר בגו-טו שבשליטתה, וכן כי שגריר עצמה תחזור לתחום האיתור אחרי מכירת פוינטר לפני כחמש שנים, המנכ"ל דוד מיכאל מספר על הסינרגיה לפעילות החברה ועל היעדר החדשנות בתחום טיפולי הרכב ("בסוף דופקים על פח")
איתי פת-יה | (5)

"עד לפני חצי שנה תמכנו בעצמנו לאורך כל הדרך בגו-טו, ואז החלטנו ששמנו מספיק כסף ושאנחנו רוצים לחלוק את הסיכון/סיכוי עם אחרים" – הדובר הוא דוד מיכאל, מנכ"ל חברת שירותי הרכב שגריר שמחזיקה ב-55% ממותג הרכב השיתופי גו-טו, ה"אחרים" הם מייסד WeWork אדם נוימן ורמי אונגר שכעת בא בעקבותיו. את הדברים אומר מיכאל בשיחה עם ביזפורטל לאחר שטלקאר, שנמצאת בבעלות אונגר ומייבאת את רכבי קיה לישראל, הגיעה להבנות בנוגע להשקעה אסטרטגית של 3.5 מיליון דולר בגו-טו בתמורה ל-8% מהונה, עסקה שמשקפת לחברה שווי של 45 מיליון דולר לפני הכסף ובעקבותה תרד שגריר לאחזקה של 49%.

 

רק ביולי האחרון השקיע נוימן באמצעות Nazare Capital Management סכום של 10 מיליון שקל בגו-טו, לשעבר קאר-טו-גו, עבור כ-33%, זאת לפי שווי של 20 מיליון דולר לפני הכסף. הגיוס הנוכחי נעשה לפי שווי גבוה ביותר מ-50%.

 

גו-טו מספקת שירותי רכב שיתופי, קרי השכרה לטווחי זמנים קצרים, והיא פועלת כיום במלטה, מדריד וישראל (תל אביב, ירושלים, רעננה, הרצליה, נתניה). ב-2020 בוצעו כ-1.3 מיליון נסיעות באמצעות שירותי החברה, וההכנסות מהן בסתכמו בכ-12.5 מיליון דולר.

 

לאחרונה יצאה טו-גו מהפעילות בחיפה ("סגרנו בגלל עניינים חוזיים עם העירייה") וקודם לכן ב-2019 הקפיאה את פעילות השכרת האופניים של mobike, שטו-גו הייתה מפעילתה בישראל. בחברה מתכננים להשיב את הפעילות עם השקת אפליקציה חדשה, אולם הדבר מתעכב זה חצי שנה. במלטה החברה מציעה גם השכרה של אופנועים חשמליים ("בישראל עלות הביטוח מטורפת"), והתכנית היא לכלול באזורי הפעילות גם קורקינטים חשמליים ואופניים להשכרה.

 

מיכאל מצדו מצוטט בהודעה לתקשורת כשהוא אומר ש"החברה טרם הגיעה לחשיפת מלוא הערך שלה", אז למה בכל זאת בחרו לקחת את הכסף ולא המתינו להצעה אטרקטיבית יותר? מיכאל מסביר.

 

"אנחנו צריכים את הכסף עכשיו כדי להרחיב את הפעילות במדריד", הוא אומר, "הסכום שגייסנו ישרת את הצרכים שלנו בשנה הקרובה. יכולנו לגייס הרבה יותר והייתה לנו הצעה ממשקיע אסטרטגי נוסף, אבל בחרנו בטלקאר כי מלבד הכסף היא תביא לטו-גו הרבה ידע".

 

וחוץ מהידע ומהכסף, תעשו גם שימוש מוגבר ברכבים של קיה שמייבאת טלקאר?

"אין בהכרח קשר. ניתן עדיפות כזאת או אחרת אבל בסוף כל חברה תתנהל עסקית לפי מה שנכון לה. כרגע אנחנו עם רנו. אם יהיה מחיר טוב נקנה מקיה, אבל זאת לא הסיבה לעסקה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מה היעדים הבאים שלכם, אחרי מדריד או במקביל?

"מיפינו את היעדים לפי צרכים, זה עוד לא נסגר סופית אבל ככל הנראה יהיה רוטרדם. במדריד אנחנו רוצים להפעיל את כל הכלים. המודל הוא שבאותה אפליקציה כולם יהיו זמינים בפניך. בישראל רצינו להחזיר כבר את תחום האופניים - אולי הפעם הם יהיו חשמליים ולא רגילים כמו אלה של מובייק - ולהכנס להשכרה של קורקינטים, אבל הקורונה שיבשה לנו את התכנית".

 

המודל העסקי של חברות השכרת הקורקינטים מוטל בספק. בארץ למשל פועלות שלוש כאלה: ליים, ווינד ובירד. בעוד שאלה נלחמות, לא רק כאן כמובן, ביניהן על נתח השוק ומציעות מודלים שונים של תשלום, בסוף מה שקובע את כדאיות הפעילות הוא עלות התחזוקה של כל כלי, משך חייו עד שיש להוציאו מהמחזור – ומנגד כמה כסף נכנס עד אז מהשכרתו. במענה לשאלתנו בנושא רווחיות המודל, מיכאל משיב כי עקב היותה של החברה ציבורית הוא מעדיף שלא להיכנס למספרים.

 

מהפכת הרכב מבוששת לבוא

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הכנסות שגריר הסתכמו בכ-135 מיליון שקל, נמוך ב-4% מהתקופה המקבילה אשתקד. החברה רשמה רווח נקי של 8.3 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 3 מיליון שקל שנה קודם לכן, כההפסד נבע בזמנו בשל טעות ברישום הכנסות מראש בגין שימוש באופניים בשירות מובייק. ברבעון השלישי של 2020 לבדו הרוויחה שגריר 11.5 מיליון שקל על הכנסות של 46 מיליון שקל. בעלי השליטה הגדולים בחברה הם DBSI (42%) של יוסי בן שלום וברק דותן, הפניקס (12%) ובית ההשקעות מור (11.5). מתחילת השנה עלתה מניית החברה בכ-30% וכיום היא נסחרת לפי שווי של כ-140 מיליון שקל.

 

בצד העסקה עם טלקאר, בשגריר דיווחו זה עתה כי ירכשו את פעילות האיתור של חברת טרפילוג בתמורה ל-6 מיליון שקל שישולמו במזומן, ו-14 מיליון נוספים שיועברו תוך תלות בביצועים.

 

"בעבר הרחוק שגריר החזיקה בפוינטר שעסקה באיתור, לפני חמש שנים בערך נפרדנו ועכשיו החלטנו לחזור לפעילות איתור",' אומר מיכאל. "בחנו את השחקניות השונות ובחרנו בטרפילוג כי  זאת חברה שצמחה מניהול ציי רכב כבד ודיאגנוסטיקה ויש להם יכולות גבוהות משל המתחרים".

 

באיזה אופן הטכנולוגיה של טרפילוג תהיה סינרגטית לפעילות של שגריר?

"העסקה שלנו מתרכזת בפעילות האיתור, אבל כן נקבל גם מוטיבים מסוימים של דיאגנוסיטיקה שפיתחו בטרפילוג ונוכל לדעת על הרבה תקלות ברכבים. למשל אם נדלקת לך נורה על תקלת מנוע, תוכל לדעת גם למה היא נדלקה ומה מהות התקלה. אלה שירותים שאנחנו כשגריר נדע לתת בעתיד ללקוח באפליקציה שלנו. הרי בסוף יש חברות מצוינות בתחום האיתור, אבל איתור לבדו לא נותן ללקוח ערך מוסף, ובטרפילוג כן מצאנו את הערך הזה.

 

"נוכל לזהות אם עשית תאונה ולשלוח לשם גרר, וגם לתת התראות על כך שהבלמים נשחקים, שכדאי לקחת את הרכב לטיפול אחרי קילומטראז' מסוים ולתאם ביקור במוסך שלנו בהסתמך על הדיאגנוסטיקה של טרפילוג. המודל שלה הוא שלקוחות רוכשים טכנולוגיה ומשתמשים בה לצרכים שלהם, כשהם משלמים לה דמי מנוי חודשיים על שירותים. היום אנחנו משלמים להם על איתור, מחר נוכל לשלם סכום נוסף על שירותים נוספים. זאת תכנה שאפשר להוסיף או להוריד ממנה פיצ'רים.

 

"יכול להיות שבעתיד ניתן שירותים לציים, או שנמכור שירות לחברות שמספקות רכבים לעובדים שלהם ונעטוף אותן מא'-ת': העובד ישים ברכב מכשור של טרפילוג, אנחנו ניקח את הרכב לטיפולים, טסט - כל מה שהוא יצטרך".

 

בוא נדבר על הפעילות המסורתית של שגריר, איפה אתם מנסים להתייעל או להכניס חדשנות?

"אין מקום להרבה חדשנות, בסוף זה עולם מאד מסורתי ומה שעושים בו זה לדפוק על פח. אני כן אגיד לך שטסלה בחרה בשגריר להיות מוסך הפחחות והצבע הבלעדי שלה בישראל, וזה כבר מעיד על איכות מרכזי השירות שלנו. אנחנו כן מכניסים יותר חדשנות ודיגיטל בפעילות שירותי הדרך. למשל, היום אפשר לזמן אותנו דרך וואטסאפ ואתר ייעודי ובעתיד הלא רחוק אנחנו מקווים שהלקוח יוכל לדעת איפה על המפה נמצא הגרר ביחס אליו".

 

כתבנו לאחרונה על UVEYE הישראלית שמפתחת מעין "סורקי רכב" כתחליף למוסכניקים. יונדאי נכנסה להשקעה אסטרטגית בה. פיתוחים כאלה לא מעניינים אתכם?

"נפגשנו איתם ובחנו אם אפשר לשים את הסורקים האלה על הגרר שלנו, שזה באמת החלום – העלות הייתה מטורפת. זאת טכנולוגיה מאד יקרה ושגריר לא במקום הזה. בשביל חברות השכרת רכב שסורקות את הרכבים בכל סיום השכרה זה פתרון מעולה, אבל בשבילנו עוד לא מצאנו פתרון מספיק טוב. אנחנו כל הזמן בוחנים שת"פים כאלה".

 

ומה דעתך בכלל על כל חברות החלום מתחום הרכב שמנפיקות עם מכירות זעומות לפי שוויים גדולים? באופן אישי יש מישהי מהן שהיית שם אצלה את הכסף שלך?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שימי 13/02/2021 20:01
    הגב לתגובה זו
    שגריר פשוט פרוסה יפה ויעיל ואני בטוח שיש איזה סעיף בחוזה ההתקשרות שמבטיח איכות שיפגע בשגריר אם לא תעמוד בו. איכות בארץ זה מילה גסה כברירת מחדל.
  • 4.
    שגריר כבר לא כבעבר 12/02/2021 12:42
    הגב לתגובה זו
    התוצאות שלה לא טובות. הלחם והחמאה כבר מזמן מעופשים אז המנכל הזה מביא שותפים שיצטערו על השותפות....
  • 3.
    אחד 12/02/2021 06:31
    הגב לתגובה זו
    רק חלקה בגו טו שווה חצי מהשווי. אם ינפיקו את גו טו בנאסדק, רק חלקה בגו טו יהיה פי 2 מהשווי הנוכחי
  • 2.
    יוני 11/02/2021 21:48
    הגב לתגובה זו
    טסלה מלאה ליקויים בפסי היצור לקוחות מאוכזבים כנסו ליוטיוב תראו דוגמאות (לכאורה)
  • 1.
    שקרן סדרתי מוסכי שגריר מהעלובים שקיימים בשוק (ל"ת)
    יעקב 11/02/2021 17:06
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים