Noname נמכרת תמורת מחצית משוויה לאקמאי - 450 מיליון דולר
אקמאי טכנולוגיות, חברת התוכנה והענן האמריקאית, הכריזה היום שחתמה על הסכם סופי לרכישת החברה לאבטחת ממשקי תכנות יישומים Noname Security, שהיא אחת מספקיות האבטחה העיקריות בשוק של API, לפי שווי נמוך - כמחצית משוויה. אקמאי צשלם עבור Noname כ-450 מיליון דולר. לדברי החברה האמריקאית, הרכישה צפויה לשפר את הפתרון הקיים של אקמאי לאבטחת API ותגביר את יכולתה לעמוד בביקוש הגובר של הלקוחות ובדרישות השוק, ככל שהשימוש בממשקי API ממשיך להתרחב. אקמאי גם מצפה להגדיל את היקף המכירות בעזרת משאבי המכירות והשיווק הנוספים של Noname, ומערכות יחסים מבוססות ערוצי מכירה ובריתות.
Noname גייסה עד היום כ-230 מיליון דולר. הגיוס האחרון, לפני כשנתיים וחצי, היה בהיקף של 130 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר. זה שווי שביטא את מחירי הבועה אחרי משבר הקורונה. Noname הוקמה בתחילת 2020 על ידי עוז גולן המנכ"ל ושי לוי, ששירתו יחד ב-8200. הם הצליחו לגייס כסף מקרנות השקעה בולטות, בהן Lightspeed, Insight Partners, Cyberstarts, Next47, Forgepoint ו-The Syndicate Group.
מנכ"ל אקמאי, טום לייטון צילום: אקמאי
"יישומים מפעילים את העולם שלנו, אבל ככל שיישומים ומשתמשים מתרבים במהירות, כך גם סיכוני האבטחה," אמר מאני סאנדרם, סגן נשיא ביצועי ומנכ"ל אקמאי. לדבריו, "החברה ראתה צורך הולך וגדל בהגנה על API, כשהנתונים שלנו מצביעים על עלייה של 109% משנה לשנה במתקפות API. עם הוספת Noname, אקמאי סבורה שייפתח בפניה מגוון רחב של אפשרויות אינטגרציה ופרישה, הדרושות כדי לספק הגנת API מקיפה ללקוחות בכל הסביבות".
כתוצאה מהרכישה, אקמאי עתידה להציע חבילת אבטחת API מלאה, שתאפשר ללקוחות לגלות טוב יותר ממשקי APIs Shadow ולזהות נקודות תורפה ומתקפות. ההצעה המשופרת של אקמאי צפויה לכלול אפשרויות פרישה רבות יותר ללקוחות וגישה להיצע רחב של אינטגרציות טכנולוגיות. לטענתה, אקמאי גם מתכננת לשלב את Noname במערכותיה ולאפשר ללקוחות פלטפורמת היישומים וה-API של אקמאי גישה אליה ושימוש בה זמן קצר לאחר השלמת הרכישה.
"פיתוח API ממשיך לגדול, כשלקוחות מתעדפים את ההשקעות שלהם למודרניזציה של יישומים וליוזמות טרנספורמציה דיגיטלית", אמר עוז גולן, מנהל בכיר ומייסד שותף, ב-Noname.
לפי תנאי ההסכם, אקמאי הסכימה לרכוש את כל מניות Noname שהונפקו תמורת כ-450 מיליון דולר, לאחר התאמות מקובלות למחיר הרכישה. סגירת העסקה, שכפופה לתנאי הסגירה הנהוגים, צפויה להתרחש ברבעון השני של 2024.
לשנת הכספים 2024, הרכישה צפויה לספק הכנסות של כ-20 מיליון דולר, לגרום לדילול של המרווח התפעולי שאינו מבוסס על עקרונות חשבונאיים מקובלים (GAAP) ב-0.50% בקירוב, ולגרום לדילול של הכנסה נטו למניה מדוללת שאינו GAAP ב-0.1 דולרים בקירוב. בשיחת המשקיעים הרבעונית הקרובה שלה, שנקבעה ל-9 במאי 2024, מתכננת אקמאי להציג את התוצאות הפיננסיות של הרבעון הראשון והרבעון השני, וכן תחזית פיננסית לגבי כל 2024, לרבות ההשפעה הצפויה של עסקת Noname, אם בכלל.
- 2.חברה כושלת עם הון אנושי גרוע חבל על הכסף 07/05/2024 19:12הגב לתגובה זוחברה כושלת עם הון אנושי גרוע חבל על הכסף
- 1.חברה כושלת עם הכנסות פיקטיביות מעסקאות סיבוביות מו 07/05/2024 19:11הגב לתגובה זוחברה כושלת עם הכנסות פיקטיביות מעסקאות סיבוביות מול סטארטאפים אחרים.הון אנושי גרוע טכנולוגיה כושלת בקיצור לא שווה דולר
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
