הסטארטאפ הישראלי דוט קומפליינס גייס 17.5 מיליון דולר
חברת הסטאטראפ דוט קומפליינס (Dot Compliance), המספקת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לניהול תהליכי איכות בחברות בתחום מדעי החיים, מודיעה על הרחבת סיבוב גיוס (סדרה B) בסך 17.5 מיליון דולר. בסיבוב השתתפו המשקיעים הקיימים, בהובלה משותפת של הקרנות IGP Capital ו-Vertex Ventures, ובהשתתפות קרן TPY Capital. הגיוס החדש מביא את סך ההשקעות בחברה ל-50 מיליון דולר
דוט קומפליינס נוסדה בשנת 2015 על ידי דורון סיטבון המשמש כמנכ"ל, ומעסיקה כיום 130 עובדים, מחציתם במרכז הפיתוח הישראלי והשאר בארה"ב ואירופה. החברה מספקת לחברות בתחומי הפארמה, ביוטכנולוגיה ומיכשור רפואי, סל כלים רחב, לניהול תהליכי איכות ועמידה בדרישות הרגולציה. כספי ההשקעה ישמשו להאצת פיתוח פתרונות התוכנה מבוססי בינה מלאכותית, גיוס כוח אדם והרחבת בסיס הלקוחות, חברות גדולות וקטנות בתחומי מדעי החיים.
החברה הציגה בשנת 2015 פתרון eQMS, מערכת לניהול איכות שסיפקה פתרון ענן, המאפשר לארגוני פארמה וציוד רפואי לציית לדרישות הרגולציה. לפני כשנה השיקה החברה את Dottie AI, המשלבת יכולות Generative AI. הסורקת באופן אוטומטי כמויות עצומות של טקסט ודאטה, ומספקת בתוך שניות תובנות לצרכים הספציפיים של לקוחותיה. כלי זה מאפשר לצוותים לעבוד בצורה יעילה יותר, לחסוך לחברה משאבי זמן וכסף, להפחית את עומסי העבודה הידנית ולצמצם סיכונים הכרוכים בהפרת דרישות הרגולציה.
דורון סיטבון, מייסד ומנכ"ל Dot Compliance: "ההשקעה החדשה תאפשר לנו להאיץ את המומנטום שלנו ולהגביר את קצב הפיתוח של כלי הבינה המלאכותית שלנו. אנחנו שמחים להציע פתרון שהופך תובנות מבוססות בינה מלאכותית לנגישות לכל העוסקים בתעשיות מדעי החיים, ללא קשר לבסיסי הנתונים והאפליקציות שעימם הם עובדים כיום. דוט קומפליינס הופכת לחברת דאטה שיוצרת קטגוריה חדשה של תאימות מבוססת בינה מלאכותית."
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
