עמירם שחר
צילום: spot

עמרי כספי וסטף קרי משקיעים בחברה של עמירם שחר שגייסה 50 מיליון. הערכה: שווי של 300 מיליון דולר

שחר כבר אחראי לאקזיט אחד קודם - חברת Spot.io שנמכרה לחברת האחסון NetApp ב-450 מיליון דולר. חברת הסייבר Upwind הוקמה לפני שנה במטרה לזהות פרצות אבטחה בענן
נתנאל אריאל |

אבטחת סייבר היא כבר נושא שברור לכל חברה. בפאלו אלטו העריכו כי הנזק מפריצות סייבר בעולם הגיע ל-8 טריליון דולר בשנה שעברה ויגיעו ל-10.5 טריליון דולר בשנת 2025. בעיקרון, חברות צריכות להגיב מהר ברגע שהתגלתה פריצה אבל לפעמים זה לוקח גם מספר ימים.

חברת Upwind רוצה לאחד את כל הטיפול בבעיות פרצות אבטחה תחת מתחם אחד. מי שאחראי עליה הוא עמירם שחר שהקים את חברת אופטימיזציית הענן Spot.io, החברה שנמכרה לחברת האחסון האמריקאית NetApp בשנת 2020 תמורת 450 מיליון דולר - שחר רוצה לעשות את זה שוב. הוא וחבריו לאקזיט הקודם הקימו לפני שנה את Upwind וכעת משלימים סבב גיוס נוסף של 50 מיליון דולר, אחרי סבב גיוס קודם של 30 מיליון דולר. לביזפורטל נודע כי שווי החברה מוערך ב-300 מיליון דולר.

מה שעוד מעניין הוא המשקיעים של החברה - קרן ההון סיכון של עמרי כספי וגם זו של סטף קרי, יחד עם קרן Craft Ventures, Greylock, קרן Cyberstarts של גילי רענן, וקרן Leaders Fund 

ל-Upwind כ-70 עובדים בתל אביב ובסן פרנסיסקו והיא רוצה להכפיל את כמות העובדים בשנה הקרובה. החברה רוצה לאפשר לאנשי אבטחת מידע גישה למידע על תשתיות הענן שלהם, במטרה לייעל משמעותית את העבודה. על פי נתוני החברה, היא מאפשרת באמצעות ממשק אחד להוריד התראות מיותרות בהיקף של 90%, ולמצוא את איומי האבטחה בענן במהירות גדולה פי 10, כמו גם להגיב אוטומטית. שחר, בוגר ממר"ם, הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב במכללה למינהל.

התחום בו פועלת Upwind נקרא CNAPP, כלומר תחום הגנת הענן ומשלבת תחתיה את ניהול מצב האבטחה בענן, הגנה על עומסי עבודה בענן וניהול זהויות בענן - תוך הגנה בזמן אמת על המידע. על פי גרטנר, המוצרים בתחום הם מערכת מאוחדת של יכולות אבטחה ותאימות שנועדו לאבטח ולהגן על יישומים בענן לאורך הפיתוח ובסביבות הייצור.

עמירם שחר אומר בעקבות הגיוס: "אבטחת תשתיות ענן הפכה לאתגר מורכב עבור חברות רבות, שהפתרון אליו כיום מתפרש על פני צוותים, מוצרים ואמצעים רבים. אנו עדים לצורך של מנהלי אבטחה בחברות ענק לאחד חלק ניכר מפתרונות האבטחה ולעבור לשימוש בפלטפורמות שמספקות פתרונות אבטחה ולא בפיצ'רים בודדים.  Upwind חיברה את החלקים השונים על מנת לייצר פתרון שמביא עימו סטנדרט חדש לעולם אבטחת המידע, עם מוצר שהוא דינאמי ורלוונטי, המבוסס על פעולות בזמן אמת."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.