ווינט גייסה 35 מיליון דולר כדי לצמצם בזבוז מים ופליטות פחמן באתרי בניה
חברת ווינט (WINT) מודיעה על השלמת סבב גיוס C בהיקף של 35 מיליון דולר. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו קרן ההשקעות אינבן קפיטל (Inven Capital), קרן אירופית מובילה להשקעות באקלים-טק יחד עם Insight Partners, אחת מקרנות הון הסיכון המובילות בישראל אשר הובילה את סבב B בחברה. עוד השתתפו בסבב הגיוס Taronga Ventures, קרן גלובלית המשקיעה בטכנולוגיות לעולם הנדל"ן ומשקיעים אסטרטגיים ומשקיעים קודמים.
הפתרונות הטכנולוגיים של WINT מסייעים לחברות לצמצם את בזבוז המים ואת פליטות הפחמן באתרי בנייה, מבני עסקים וסחר ובנייני מגורים בנזקים המוערכים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. המערכת שפיתחה החברה קוראת את נתוני זרימת המים בזמן אמת ומיישמת אלגוריתמי בינה מלאכותית אשר לומדים את מאפייני זרימת המים באותו מקום, ומזהים באופן מיידי כל חריגות ואנומליה בזרימה.
המערכת מזהה את הדליפה, מתריעה ובמידת הצורך סוגרת את הברז בצורה אוטומטית. החברה משרתת שלל לקוחות ענק ברחבי העולם כמו - מיקרוסופט, HP ,פפסיקו ואמפייר סטייט בילדינג. לחברה לקוחות רבים בישראל ובהם מכון ויצמן, חברות הביטוח, חברות ניהול מבנים מובילות, בנק דיסקונט, תדהר, עזריאלי ועוד. כמו כן, לחברה שותפויות אסטרטגיות עם כמה מחברות הביטוח הגדולות בעולם, וביניהן HSB, Munich Re, Howden ו - AXA XL.
חברות הביטוח רבות מחייבות שימוש ב WINT בנכסיהן או מעודדות את השימוש על ידי מתן הנחות בפרמייה ובהשתתפות העצמית ללקוחותיהן. נזקי מים באתרי בנייה ובנכסים מהווים סיבה עיקרית לתביעות ביטוח מבנה, עם תשלומי ביטוח של למעלה מ-13 מיליארד דולר בשנה בארה"ב, מיליארד ליש"ט באנגליה ומיליארדים רבים ברחבי העולם. יתר על כן, ממוצע של כ-25% מהמים הנכנסים לבניינים מתבזבזים, ובכך גורמים לאובדן משאב אשר הופך לקריטי בחלקים נרחבים בעולם בעקבות שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית.
סבב הגיוס יאפשר ל-WINT להרחיב את הפעילות בארה"ב, אירופה, ישראל ובאזורים נוספים ולהאיץ את קידום טכנולוגיית הפתרונות מבוססי בינה מלאכותית (AI) ואת האלגוריתמיקה שפיתחה לניהול מים וצמצום נזקי מים במבנים. החברה מעסיקה כיום 110 עובדים ומשרדיה ממוקמים בישראל (ראש העין), בארה"ב (בוסטון וניו-יורק) ובאנגליה (לונדון).
"אנחנו שמחים להשלים את סבב הגיוס בתקופה שבה המחסור במים ושינויי האקלים הופכים לכמה מהאתגרים הגדולים ביותר העומדים כיום בפני האנושות, כאשר העלויות של נזקי דליפת מים בבניינים מגיעות לרמות שאינן מקובלות על מבטחים, בעלי מבנים, יזמים וקבלנים", אמר אלון גבע, מנכ"ל WINT. "אנחנו נלהבים מהאפשרות להיות שותפים של אינבן קפיטל ומשקיעים מובילים אחרים בתחומי הנדל"ן והאקלים-טק, ובטוחים כי התמיכה שלהם והיכרותם עם התעשייה יעזרו לנו לפתור את האתגרים שמשפיעים על חברות בכל רחבי העולם".
"כמשקיעים באקלים-טק, התרשמנו מאוד מהחזון של WINT לשלב פתרונות של קיימות וניהול סיכונים לתוך תחום ניהול המים, בשילוב היכולת להפוך במהירות למובילה בשוק שצומח בקצב מהיר ביותר", אמר מייקל מרבק, דירקטור ההשקעות באינבן קפיטל. "הצמיחה האקספוננציאלית של WINT, הממוקדת בנתינת ערך ללקוח, יחד עם הטכנולוגיה החדשנית ויכולת הפעולה הגלובלית, יוצרות שילוב ייחודי לחברה. אנחנו נרגשים לנוכח ההבטחה הטמונה ב-WINT ושמחים להתחיל בעבודה משותפת ולעזור לחברה להמשיך בצמיחה בזמן שהיא הופכת את עולמנו למקום טוב יותר לחיות בו".
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIאישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית
״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב.
האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.
מהי תכנית H-1B?
תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.
האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")