רגע לפני שתקראו את הנתונים המדאיגים שעולים בסקר, אנחנו רוצים רק להביא את העובדות - 13% מהאנשים שהתבקשו להגיב לסקר, הגיבו. 87% לא הגיבו. מי לא הגיב? אנשים שאין להם דעה ברורה לגבי התוצאות של המהפכה-רפורמה או כאלו שלא רוצים להתבטא בעניין. מי לא רוצה להתבטא בעניין? בהייטק פחות מקובל להיות תומך ברפורמה, זה לא נעים, לא מקבלים אותך, אתה מורחק בעדינות מהקונצנזוס. יש לא מעטים שסבורים שצריך רפורמה רק עם שינויים. אך נראה כי כעת הם מעדיפים לשתוק.

עכשיו בואו נחשוב על מי כן בחר להגיב לסקר - מי שהוא גם כך פעיל, מי שגם כך, כבר נקט באמצעים כי הוא מודאג מהמצב. תוצאות הסקר מבטאות שתי מסקנות - המנהלים סבורים שיהיה רע והם גם פועלים בהתאמה לרבות הוצאת כספים. מכאן שאלו שאכן כבר פועלים הצביעו בסקר הזה. אנחנו בטוחים שזו המגמה הכוללת, אבל לא בשיעורים שמוצגים בסקר. כולנו מודאגים, כולנו מבינים שההשפעה על הכלכלה תהיה חזקה. אבל תוצאות סקר של 13% מגיבים כשברור שזו הצגת החלק הבולט-מפגין-דומיננטי, היא סוג של סתימת פניות של חלקים אחרים בעם.

ועכשיו לסקר - השפעת ההצעות לשינויי חקיקה על מגזר ההייטק בישראל תהיה קשה - כך מעריכים בגוף המחקר Start-Up Nation Central בהמשך לסקר בקרב ראשי תעשיית ההייטק בישראל.

הנתונים מבוססים על סקר שנערך בימים רביעי וחמישי, 22–23 במרץ 2023, בקרב מנהלים בכירים בתעשיית ההייטק הישראלית. מנהלים אלו מייצגים חברות סטארט-אפ, חברות בין-לאומיות בישראל וקרנות השקעה. מדובר לטענת גוף המחקר בסקר המקיף ביותר שהיה בישראל בתקופה זו, ומטרתו לנתח את הכוונות ואת הפעולות ששוקלים בדעתם מובילי התעשייה נוכח המצב והתהליכים המתרחשים. הסקר, שבוצע לראשונה בקרב כל תעשיית ההיי-טק, משקף מדגם של כל הענף בישראל, והוא נותח בידי הפרופ׳ קמיל פוקס, פרופ׳ אמריטוס לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב.

כבר שנים רבות מגזר ההייטק הוא המנוע המרכזי והחשוב ביותר של הכלכלה בישראל, והיקפו כ-15% מהתמ׳׳ג. במגזר זה פועלות יותר מ-7,300 חברות, כ-400 קרנות סיכון והשקעות, וכ-500 מרכזי חדשנות ומו׳׳פ של חברות בינ׳׳ל שלהן נציגות בישראל. 400,000 העובדים המועסקים במגזר זה מהווים יותר מ-11% מכוח העבודה בישראל. מגזר זה אחראי ליותר מ-25% מתקבולי המיסים המשולמים בישראל. ברקע הדברים, תעשיית ההייטק מתמודדת בעת האחרונה עם אתגרים מאקרו-כלכליים עולמיים, ואלה משפיעים על פעילותה.

עורכי הסקר מציינים - "אנו ב-Start-Up Nation Central מודאגים מאוד מהנתונים המשתקפים בסקר. כארגון ללא כוונת רווח שתפקידו לחזק את תעשיית ההייטק בישראל ולשמור על חוסנה, מחובתנו לשקף את הנתונים למקבלי ההחלטות בישראל ובכך לסייע למניעת פגיעה אנושה באקו-סיסטם הטכנולוגי בפרט ובכלכלה ובחברה הישראלית בכלל".

מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון, אמר על רקע הצגת תוצאות הסקר: "בסקר המקיף שערכנו מול האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי רואים בצורה ברורה את העמדות של הטק הישראלי ואת הפעילויות העתידיות הצפויות של הגורמים השונים בסקטור, לצד הנזק האפשרי הנוסף לכלכלה הישראלית.

"לצערי, אמון המשקיעים בישראל נפגע בתקופה קצרה מאוד, אבל במידה ובשיחות בבית הנשיא תתקיים הידברות אמיתית אני מאמין שתעשיית החדשנות הישראלית תצלח גם את המשבר הנוכחי – כפי שצלחה משברים רבים בעבר. כדי שההייטק הישראלי ימשיך להוביל בעולם נדרש שיקום של השותפות בין הסקטור הפרטי לממשלה – קיום הידברות אמיתית שתאפשר התאוששות כלכלית".

שאלון הסקר נשלח ליותר מ-8,000 מנכ"לים ומייסדים של חברות טכנולוגיה, מנהלי חברות השקעות ומנכ"לים של חברות בינ׳׳ל. השיבו עליו 1,142 בכירים, המייצגים 873 חברות לפי הפירוט הזה:

- חברות סטארט-אפ/טכנולוגיה – 888 משיבים

- משקיעים – 187 משיבים

- חברות בינ׳׳ל – 67 משיבים

הממצאים העיקריים - עמדות ותפיסות של משתתפי הסקר

ניכרת דאגה עמוקה כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההייטק. 84% מהמשקיעים צופים השפעה שלילית של החקיקה על חברות הפורטפוליו שלהן, ו-80% מהסטארט-אפים צופים השפעה שלילית על החברות שלהם. 69% מהבכירים בחברות הרב-לאומיות בישראל חוששים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על פעילותן בישראל.

- בכלל תעשיית ההייטק צופים שתהיה פגיעה בפעילות העסקית של חברות ההייטק.

- 50% מהסטארטאפים צופים קושי ביכולת להשיג לקוחות חדשים מחו׳׳ל, ו-63% מהמשקיעים צופים קושי דומה של חברות הפורטפוליו שלהן.

- ב-65% מהחברות הבינ׳׳ל בישראל צופים השפעה שלילית על יכולתן לעשות פיילוטים של מוצרים, ועל יכולת רכישה או מסחור של חדשנות ישראלית.

- משקיעים ובכירים בחברות סטארט-אפ מעריכים כי תהיה ירידה קיצונית בהשקעות ובפעילות מיזוגים ורכישות, בעיקר באלה שמקורן מחוץ לישראל ושמהוות כ-90% ממימון מגזר זה.

- 84% מהמשקיעים חושבים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על היכולת לגייס הון מחו׳׳ל. 40% מהם מעריכים כי הגיוסים יהיו נמוכים ביותר מ-50% מהקרן האחרונה שלהם, ו-51% מהם מעריכים שיגייסו 20% עד 50% פחות מהקרן האחרונה שלהם.

- 77% מבכירי החברות מעריכים שיתקשו לגייס הון ממשקיעים זרים. רק 47% מאמינים שיהיה קשה יותר לגייס הון ממשקיעים ישראליים.

- 79% מבכירי החברות שנמצאים בתהליכי גיוס דיווחו על ביטולי פגישות עם משקיעים מאז תחילת החקיקה. 31% דיווחו על עצירה מוחלטת של הפגישות מצד המשקיעים.

- 76% מהמשקיעים צופים אפקט שלילי על מיזוגים ורכישות בענף ההייטק.

המנהלים לא יושבים בצד, אלה הפעולות שהם נוקטים

על פי ממצאי הסקר, חברות הטכנולוגיה נוהגות פיזור אגרסיבי של החזקות המזומנים שלהן מחוץ לישראל. מצב זה יוצר פוטנציאל להוצאת מזומנים מסיבית מהמדינה. נראה כי התערערות הבנקים העולמיים אינה משפיעה על פעולות אלו.

- 46% מהחברות מתכננות לחלץ עתודות מזומנים אל מחוץ לישראל. מהן 58% מתכננות להעביר לחו׳׳ל יותר מ-50% מעתודות המזומנים שלהן. 31% מתכננות להעביר לחו׳׳ל בין

20% ל-50% מעתודות המזומן שלהן.

- 92% מהחברות הצהירו כי מידת ההשפעה של קריסת בנק "סיליקון ואלי" ובנקים זרים אחרים על התוכניות או על המדיניות שלהן להוציא כספים אל מחוץ לישראל מועטה עד לא קיימת כלל. רק 8% מהחברות ציינו כי לקריסות אלו יש השפעה מכרעת על תוכניותיהן בעניין זה.

- בקרב משקיעים וחברות ניכרת כוונה של ממש להעביר את סמכות השיפוט/רישום של המטה שלהן למדינות אחרות מחוץ לישראל.

- 78% מהמשקיעים מעריכים כי יעבירו את סמכות השיפוט של מטה חברות הפורטפוליו שלהם.

- ב-42% מהחברות שוקלים לשנות את הרישום/סמכות השיפוט של החברות שלהם.

- נמצא קונצנזוס חוצה ענפים בכל הקשור בצמצום מתוכנן בכוח האדם. נרשמה התעניינות מדאיגה של עובדים ברילוקיישן אל מחוץ לישראל.

- 72% מהמשקיעים מאמינים כי החקיקה בתחום המשפט תגרום לעלייה בהיקפי הפיטורין בחברות הפורטפוליו שלהם (34% צופים עלייה של ממש).

- ב-27% מהחברות שוקלים להעביר את עובדיהן אל מחוץ לישראל (ב-35% מהן מתכננים להציע לעובדים חבילות רילוקיישן באופן יזום).

- אף שב-28% מהחברות הבין-לאומיות נשקלת אפשרות של רילוקיישן לעובדיהן כתגובה אפשרית במקרה שהחקיקה תעבור, רק 9% ראו בפיטורים תגובה אפשרית במצב זה.

- ב-37% מהחברות הביעו דאגה באשר לפגיעה ביכולתן לשמר כישרונות ("טאלנטים") אם תעבור החקיקה המתוכננת. ב-51% מהחברות הללו מתכננים לפטר יותר מ-20% מכוח האדם בהן.

- ב-27% מהחברות הרב-לאומיות מעריכים כי יפחיתו יותר מ-50% מההשקעה בכוח האדם ובתקציב, וב-12% מהן מעריכים כי יפסיקו באופן מוחלט השקעה זו. רק ב-20% מהחברות העריכו כי ישמרו את אותה השקעה או יגדילו אותה.