זסטי
צילום: אירינה יונק

Zesty מגייסת 75 מיליון דולר בסבב B - המטרה: תשתית ענן דינמית

החברה גייסה כ-116 מיליון דולר בסך הכל מאז הקמתה ב-2019 
נתן טגי |
נושאים בכתבה גיוס הון

Zesty המספקת פתרונות תשתית ענן דינמית, הודיעה היום על סבב גיוס של 75 מיליון דולר בסבב B בהובלת B Capital  והמשקיעה מסבב הגיוס הקודם, Sapphire Ventures. המשקיעים הקודמים Next47 ו-S-Capital השתתפו גם הם בסבב. Zesty גייסה כ-116 מיליון דולר בסך הכל מאז הקמתה ב-2019 

האופי הסטטי של תשתיות הענן כיום מכביד על אנשי DevOps עם משימת הניהול של משאבי הענן בסביבה עסקית שמשתנה ללא הרף. צוותי DevOps שורפים שעות רבות בניסיון לבצע תחזיות והתאמות ידניות לתשתית שלהם כדי להבטיח יעילות. התקציבים מתוחים עוד יותר בהינתן שההוצאות על תשתיות ענן צפויות להגיע לסכום של 90 מיליארד דולר בשנת 2022 – 22% יותר מאשר ב-2021.

הפתרונות של Zesty מובילים את השינוי והמעבר לתשתית ענן דינמית על ידי התאמה אוטומטית של משאבי מחשוב ואחסון כדי לענות לצרכים העסקיים בזמן אמת. כתוצאה מכך, עסקים יכולים לקיים את ההבטחה של הענן ולהשיג את הגמישות הדרושה להם כדי להגדיל או להקטין את נפח הפעילות כרצונם.

עובדה זו מאפשרת לצוותי DevOps להפחית משמעותית את עלויות הענן, לשמור על ביצועי אפליקציה אופטימליים ולהקל על הלחץ של ניהול תשתית הענן. הפתרונות של Zesty דורשים אפס מעורבות אנושית – כך שהמהנדסים כבר לא מבזבזים זמן בניטור, מדידה, חיזוי והתאמת הקצאות משאבים, אלא מתמקדים במקום זאת בפיתוח מוצרים ופיצ׳רים חדשים.

מקסים מלמדוב, מנכ"ל ומייסד שותף של Zesty:  "הענן הפך לבסיס של פונקציות קריטיות עבור חברות רבות, אך לעתים קרובות, צוותי DevOps תקועים עם תשתית סטטית, כמו התחייבויות לתוכנית הנחות או הקצאת נפחי אחסון שמבזבזים זמן וכסף."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

מימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיהמימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיה

Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר

לומיה סקיוריטי, סטארט אפ ישראלי שלו פלטפורמה להגנה על ארגונים מפני סיכונים וחולשות הנוצרים משימוש בלתי מבוקר בכלי AI, הוקמה רק השנה על ידי יוצאי 8200


הדס ברטל |

לומיה סקיוריטי (Lumia security) היא חברת אבטחת AI שנחשפת לראשונה עם גיוס סיד בסך 18 מיליון דולר. הפלטפורמה שלה ייעודית לצוותי האבטחה בארגונים, ומנטרת ומפקחת אחר השימוש ב-AI מצד העובדים ומצד האייג׳נטים. החברה הוקמה ב-2025 על ידי עומרי אילוז, שמכהן כמנכ"ל ובובי גילבורד, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. אילוז הוא יזם סדרתי, הקים והוביל את PerimeterX, חברת הסייבר שנרכשה על ידי Human Security האמריקאית. אל"מ (במיל') בובי גילבורד היה סמנכ"ל החדשנות ב-Team8, ולפני כן שירת כקצין בכיר ב-8200 במשך 26 שנים. בין תפקידיו הצבאיים – ראש המחקר הטכנולוגי ביחידה, אחראי על אבטחת הענן של אמ״ן, ואף קיבל את פרס ביטחון ישראל על תרומתו. המייסדים בעלי רקורד עשיר וניסיון ארוך שנים באבטחת סייבר ובפיתוח יכולות טכנולוגיות המשמשות אלפים בתפוצה גלובלית רחבה. היזמים חברו לקרן Team8 בתהליך ה-Ideation, וכך החלה דרכם המשותפת. ללומיה משרדים בניו יורק ובישראל, בהם מועסקים 20 עובדי פיתוח ומחקר, והחברה מתכננת להגדיל את הצוותים ב-2026.

החברה הוקמה כחלק ממודל ה-Venture Creation של Team8, שהובילה את סבב הגיוס בהשתתפות New Era. ההשקעה תאפשר את הרחבת ההון האנושי בדגש על צוותי ה-R&D, האצת פיתוח המוצר והגדלת פעילות החברה בשווקים הבינ"ל ע"י הרחבת פעילות השיווק והמכירות. הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש על ידי מוסדות פיננסיים וארגוני תעשייה וטכנולוגיה המנהלים מידע רגיש.   

החברה פועלת בשוק AI באבטחת סייבר שצומח בקצב מהיר והוערך ב-2024 בכ-26.6 מיליארד דולר, צפוי לגדול בקצב שנתי של 31% ולהגיע לכ-234.6 מיליארד דולר עד שנת 2032. במרבית הארגונים נרשם שימוש גובר ובלתי מבוקר בכלי AI מצד עובדים, תוך היעדר נראות ושליטה מצד צוותי האבטחה. לפי דו"ח חדש של Team8 שנערך בשיתוף Ciso’s, עלה כי סוכני AI הופכים למרכיב מרכזי בתשתיות הארגוניות - כ- 70% מהארגונים משתמשים ב-AI Agents בפרודקשן, 23% מתכננים להכניסם עד 2026, ו-67% מהארגונים מפתחים סוכנים פנימיים בעצמם. למרות שאימוץ AI נמצא בעלייה חדה (97% מהחברות), כמחצית מהן מגבילות את השימוש בכלים הפנימיים בשל סיכוני אבטחה והיעדר רגולציה, והחברות מתמודדות עם האתגרים בהגנת סוכני בינה מלאכותית (37%) וניהול שימוש העובדים (36%).

הבעיה העיקרית נובעת מכך שאין בידי צוות הבקרה את הכלים לנטר אחר המשתמשים והאייג'נטים, לבחון מה הסיכונים והחשיפה לארגון כתוצאה מאינטראקציות, מה כל סוכן מבצע בפועל, תחת אילו הרשאות ומה ההשלכות העסקיות. כתוצאה מכך נוצרים פערי אבטחה ללא מטופלים, לצד גישות ופעילויות לא מבוקרות במערכות הארגון. כל אלו מובילים חלק מהארגונים להגביל או לחסום שימוש ב-AI גם על חשבון פגיעה בתפוקה, מה מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, רגולציה ופיקוח אחר שימוש אחראי בבינה מלאכותית בסביבות ארגוניות.


צוות לומיה, באדיבות החברה
צוות לומיה - קרדיט: באדיבות החברה