צילום: DONE - יחצ

חברת הלוקרים החכמים Done, עם גיוס של 9 מיליון דולר

לוקרים שנועדו להקל על הלקוח הפרטי או העסקי להקל עליו עם הנגשה של שירותי קבלה ושליחה של חבילות, שירותי כביסה ואחסון פריטים לטווח קצר וארוך; עד כה הציבה Done יותר מ-120 לוקרים במיקומים נוחים וזמינים

נתן טגי | 07/09/2022 09:13 (2)

נושאים בכתבה גיוס הון סבב גיוס

חברת Done, המפעילה לוקרים חכמים ומערכת אחסון ושילוח, נחשפת עם גיוס Bootstrap של 9 מיליון דולר. הלוקרים החכמים והפלטפורמה הטכנולוגית של Done, הכוללת מערכות לניהול וניתוב של בלדרים, נועדו להקל עליו עם הנגשה של שירותי קבלה ושליחה של חבילות, שירותי כביסה ואחסון פריטים לטווח קצר וארוך - כל זאת במרחק של כמה מאות מטרים מביתו או מקום עבודתו. היא מיועדת ללקוחות פרטיים ועסקיים כאחד.

הטכנולוגיה של Done משלבת בין חומרה (הלוקרים) לתוכנה – אפליקציה להפעלה, מערכת לניהול ובקרה, חיישנים ומסכי מגע בלוקרים וכן התממשקות עם שירותי צד שלישי. הלוקרים מוצעים במגוון גדלים המתאימים לסוגים שונים של חבילות ושירותים, מתא קטן של 40 ליטר ועד נפח של 200 ליטר.

זיהוי המשתמש יכול להתבצע על פי הקוד המשויך לחבילה, לפי טלפון ושם משתמש, או באמצעות QR קוד מתוך האפליקציה. בלוקרים המופעלים באפליקציה הזיהוי מתבצע אוטומטית עם התקרבות הטלפון (בדומה לבלוטות' או Wi-Fi). בעת קבלת חבילה, הלקוח מקבל מסרון וכן הודעה באפליקציה עם קוד, שבאמצעותו הוא יכול לקבל את ההזמנה שבלוקר. שליחים מקבלים הרשאות גלישה ומתפעלים את הלוקר דרך תפריט ייעודי באפליקציה ייעודית לשליחים.

Done נוסדה ב-2017 וכיום מונה 25 עובדים. היא מגייסת באופן אינטנסיבי עובדים נוספים לצוותי הפיתוח, התפעול, שירות הלקוחות והשיווק. היא פועלת בשיתוף פעולה עם עיריות רבות וכן עם קניוני עזריאלי, רכבת ישראל, DHL, UPS ועוד. החברה השלימה גיוס סיד של 9 מיליון דולר.

עד כה הציבה Done יותר מ-120 לוקרים במיקומים נוחים וזמינים כגון בנייני משרדים, מרכזים מסחריים ואף מגדלי מגורים ומשרדים, כחלק מתמהיל השירותים החכמים לדיירים ולעובדים. עד סוף השנה, בעזרת הסכום שגויס, אמורה הפריסה הארצית לצמוח ל-500 לוקרים, כשכולם זמינים לשימוש 24/7. צפויה גם הרחבה של השירותים המוצעים בלוקרים, למשל שירות לתיקון טלפונים. בהמשך, עם גיוסי הון נוספים, בכוונת החברה לפתוח פעילות מעבר לים ולהביא לחו"ל את בשורת שירותי השילוח העצמאיים ואת הפתרונות הלוגיסטיים המתקדמים.

יבגני קנפל, מייסד ומנהל שותף בחברה: "הציפייה היום היא למקסימום נוחות, נגישות וקרבה של מקסימום שירותים, הלוקרים החכמים של Done חוסכים זמן ומשאבים, דואגים שהמשימות הקטנות יתבצעו ומקלים על החיים".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
מה זה "גיוס bootstrap"? או bootstrap, או גיוס ... (ל"ת)
אס 10/09/2022 10:33
הגב לתגובה זו
1.
רועי 07/09/2022 16:33
הגב לתגובה זו
יצא לי לנסות את הלוקרים גם בכביסה וגם בשירות החבילות ממליץ מאוד

יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי

סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai

הדס ברטל | 25/12/2025 05:40

נושאים בכתבה סטארט-אפ AI בינה מלאכותית אי קומרס

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי | 22/12/2025 23:55

נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק תכנות

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.

ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

להמשך הכתבה לחץ כאן