יונתן מטוס פיירמטיק
צילום: יחצ

חברת Fairmatic גייסה 42 מיליון דולר ומקימה מרכז פיתוח בישראל

החברה, שהוקמה על ידי יונתן מטוס, לשעבר מבכירי גוגל ופייסבוק, מפתחת פלטפורמה לביטוחי רכב מסחרי על סמך ניתוח ביצועי אמת של הנהגים

דור עצמון |

חברת הסטארטאפ פיירמטיק (Fairmatic) נחשפת עם גיוס סבב A בהיקף 42 מיליון דולר בהובלת Foundation Capital ובשיתוף Aquiline Capital Partners. בסבב הגיוס השתתפו שורה של משקיעים מתחומי הפינטק, אינשורטק והטכנולוגיה. ההשקעה צפויה לשמש את החברה להקמת מרכז פיתוח בישראל והאצת פיתוח המוצר.

 

Fairmatic מפתחת פלטפורמה לביטוח רכב מסחרי וזאת על בסיס ניתוח ביצועי אמת של הנהגים באמצעות מכשירי הסלולר שלהם, בשילוב בינה מלאכותית, ניטור הנהיגה וטלמתיקה – שילוב בין מערכות מידע וניתוח מבוסס בינה מלאכותית בזמן אמת של אותות ממקורות מידע רבים. הניתוח מאפשר להתאים את הפרמיות בצורה הוגנת ושקופה לאיכות הנהיגה של הנהגים. הקפדה על חוקי המהירות, ללא עיסוק בטלפון הסלולרי בזמן הנהיגה, שמירה על זהירות ופרמטרים נוספים המעודדים את נהגי הרכבים שעובדים בשרות חברות מסחריות להקפיד על נהיגה אחראית וכך גם לחברות שמעסיקות אותם להנות מתעריפי הביטוח הטובים ביותר בשוק. הפלטפורמה מספקת לחברות ולנהגים ניתוח, תובנות וכלים מעשיים להגברת הבטיחות על סמך איסוף נתוני הנהיגה.

החברה הוקמה ב-2017 על ידי יונתן מטוס (מנכ"ל), שהיה חבר בצוות הראשוני של פיתוח מערכת אנדרואיד והחדרתה בצפון אמריקה ובהמשך גם במזרח הרחוק. בהמשך כיהן כמנהל בכיר בפייסבוק בעת ההשקה של פלטפורמת המובייל והצמיחה המהירה מאפס למיליארדי משתמשים.

המערכת של החברה נבדקה לאורך זמן בארה"ב והשיגה תוצאות ביכולת חיזוי תאונות ותביעות ביטוח על סמך הנהיגה. בסיס המידע של האלגוריתם של החברה, שקובע את מידת הסיכון והתימחור בעזרת בינה מלאכותית, כולל כיום כ-200 מיליארד מייל של נתוני נהיגה במשך חמש שנים של היסטוריית הפעלה. הפלטפורמה מאפשרת לנהגים עצמם לזהות את נקודות התורפה שלהם ולמנהלי הרכב בחברות לדעת מי זקוק לתשומת לב מיוחדת ברענון כללי הנהיגה.

החברה מעסיקה 65 עובדים בארה"ב, בריטניה, הודו, פולין ופורטוגל. בעקבות ההשקעה החדשה החברה מתכננת לפתוח משרדים בישראל ולגייס בשלב הראשון כ-30 עובדים בתפקידי מוצר, פיתוח ודאטה סיינס.

יונתן מטוס, מייסד ומנכ"ל Fairmatic: "המערכת שפיתחנו מתקנת עיוות עולמי שקיים בביטוחי רכב, שבו חברות בטוחות ואחראיות מסבסדות את הביטוחים של ציי רכב לא בטוחים, וזאת מאחר וחברות הביטוח של רכב מסחרי מתמחרות אותן בדרך דומה בלי להתחשב ברמת הסיכון והזהירות של הנהגים. הטמעת הרגלי נהיגה אחראיים לאורך זמן תאפשר לצמצם משמעותית את נגע תאונות הדרכים העולמי שגובה כיום מחיר של מיליוני הרוגים ופצועים מדי שנה. מהבחינה הכלכלית, הוזלת תעריפי הביטוח היא בעלת משקל רב לבעלי ציי רכב ועסקים קטנים, במיוחד בתקופה של האטה שמחייבת בחינה דקדקנית של כל ההוצאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.