אניוול
צילום: שחר עזרן

אניוול גייסה 15 מיליון דולר בשני סבבים מ-WIX ואייל חומסקי

קרן בוטביניק | (1)

חברת הסטארט-אפ הישראלית אני-וול (ANYWELL) גייסה 15 מיליון דולר בשני סבבים בהובלת Pitango וViola Ventures-והשקיעו בה גםWix  לצד מיכה קאופמן, מאיר ברנד, גלעד שני, אייל חומסקי, איל וולדמן.

החברה נחשפת לאחר שגייסה 10 מיליון דולר בסבב A וזאת בהמשך לסבב סיד (Seed) של 5 מיליון דולר. 

 

האפליקציה של anywell, שהוקמה על ידי גדי רויז אורי נישטיין ארז תדמור ותומר שרון, מאפשרת לעובדים לבחור מקום לעבוד ממנו - למשל, בית קפה מקומי או גג מלון, כאשר ההוצאות על שהותם שם ממומנות על ידי המעסיק. באמצעות מודל זה, המארחים מקבלים תשלום על כל שעת עבודה של המשתמשים ואולי יוכלו לדאוג כך לזרם קבוע של לקוחות והכנסות.

 

לדברי החברה, העבודה במקומות אלה ממקסמת את הפרודוקטיביות ומאפשרת לעובד לקבל השראה במקום עבודה שונה, בצורה פשוטה ונוחה. מדובר כמובן עדיין בחברה שנמצאת בחיתוליה, היא משתפת פעולה עם כ-200 מארחים, בתל אביב וניו יורק ורוצה להתרחב לערים גדולות נוספות בארה"ב בהמשך השנה.

גדי רויז, מנכ"ל ומייסד שותף של anywell"המגיפה גרמה לשינוי בתפיסת העבודה, כיום העובדים מבקשים לייצר עבודה גמישה יותר ולייצר איזון טוב יותר בין הבית לעבודה. הכלי שלנו מסייע לחברות לנווט בסביבת העבודה המשתנה ולאפשר לעובדים סביבות עבודה שונות, בין אם הן היברידיות או חברות שתומכות לחלוטין בעבודה מרחוק. לאחר שנתיים של עבודה מהבית, העובדים רוצים את החופש לעבוד מכל מקום והמטרה שלנו היא שוק עבודה גמיש פרודוקטיבי יותר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בקיצור תן ביס (ל"ת)
    דני 19/03/2022 16:45
    הגב לתגובה זו
פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל פיסיקה 2025

פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?

זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?

עמית בר |

ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.

עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.

ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.

מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?

לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.

חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.

פרס נובל פיסיקה 2025פרס נובל פיסיקה 2025

פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?

זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?

עמית בר |

ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.

עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.

ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.

מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?

לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.

חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.