קרן ההשקעות של אונ' ת"א גייסה קרן של 50 מ' ד' להשקעות בסטארטאפים
קרן TAU Ventures הפועלת בשלבי מימון בהם קיים מחסור בתעשייה ומשקיעה את הכסף הראשון שנכנס לחברה או אחרי אנג'לים, כאשר הדגש מבחינת הקרן הוא יצירת הערך ליזמים בזכות משאבי האוניברסיטה השונים הודיעה כי תקים קרן השקעות נוספת למטרת פיתוח סטארטאפים.
בכוונת הקרן להשקיע ב-15 עד 25 חברות של יזמים ישראלים, בהיקף של עד מיליון דולר למיזם כהשקעה ראשונה. TAU Ventures מתמקדת בצוותים חזקים במגוון תחומים רחב, מתוך הבנה שבשלב מוקדם המוצר צפוי להשתנות לכן הדגש הוא על הצוות והתחום. המשקיעים בקרן הם כל משקיעי הקרן הקודמת בהובלת Chartered Group, המאגדת מאחוריה גופים מובילים רבים מהתעשייה היפנית, בתוספת משקיעים חדשים, ביניהם פמילי אופיסס מארה"ב, קנדה ואירופה.
TAU Ventures הוקמה בשנת 2018 על ידי השותף-מנהל נמרוד כהן, שהוביל בעבר את ההשקעות הראשונות בחברות כגון YOTPO, BRINGG, WSC SPORTS, Coralogix, HOUSEPARTY יחד עם אוניברסיטת תל אביב. האוניברסיטה מצטרפת לשורה של מוסדות מובילים מאוד בארצות הברית דוגמת MIT, ברקלי וסטנפורד, אשר הקימו בעצמם בעבר זרועות השקעה, כאשר גם בתל אביב החליטו על הקמה של קרן דומה, מתוך רצון להיות חלק משמעותי בשלבים המוקדמים של ההון סיכון בישראל.
הקרן הראשונה של TAU Ventures, בסך 20 מיליון דולר, החלה לפעול בשנת 2018. דרכה בוצעו 18 השקעות ביניהן בחברות: SWIMM, Xtend, Gaviti, MyAir, Castor, Medorion ועוד. תשואות הקרן הראשונה הן מהגבוהות בעולם, בהשוואה לקרנות אמריקאיות באותו גודל ומאותה שנה, על פי מדד Cambridge associates ובוגרי האוניברסיטה מדורגים במקום ה-5 בעולם בבחינת כלל היזמים בעולם שגייסו כסף מקרנות הון סיכון ובמקום ה-8 בעולם ביצירת יוניקורנים - כך נמסר על ידי הקרן.
לדברי נמרוד כהן, שותף מנהל בקרן TAU Ventures: "אנחנו בתקופה בה המון כסף מסתובב בשוק, אבל למרות התחושה המטעה עדיין יש מחסור במשקיעים בשלבים המוקדמים בישראל. גם משקיעים מקרנות צמיחה שהחלו לפעול בשלבים מוקדמים וגם קרנות ענק מארה"ב שהחלו להיכנס לסבבי השקעות מוקדמים יותר, עדיין פועלים בעיקר בשלבי A או פוסט-סיד. הם לא מדברים עם יזמים בשלבים הראשוניים ורוצים לראות מוצר שהגיע לשוק. אנחנו מכסים את השלב הקריטי הזה המאפשר לחברות חדשות לקום."
לדברי אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב הציבה כיעד מרכזי בתכנית האסטרטגית שלה את חיזוק הקשרים עם התעשייה עתירת הידע והחברה, לצד קידום הבינלאומיות והרב תחומיות בקמפוס. קרן ההשקעות TAU Ventures, פותחת עבור היזמים צוהר משמעותי לחדשנות ולעשייה האקדמית פורצת הגבולות בקמפוס. אני שמח על האמון שהמשקיעים נותנים ב-TAU Ventures ומאמין ששילוב הכוחות בין האקדמיה לתעשייה יניב כבר בעתיד הקרוב הישגים טכנולוגיים משמעותיים לטובת היזמים, האוניברסיטה והחברה כולה."
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
