טיק טוק מדיטציה (טיק טוק)
טיק טוק מדיטציה (טיק טוק)

פרדוקס המסכים: כשמנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה מגבילים את ילדיהם

בכירי התעשייה מגנים על משפחתם מהמוצרים שהם בונים. האם הם יודעים משהו שאנחנו לא?


ענת גלעד |

אוסטרליה החלה לאחרונה לאסור בחוק גישה לרשתות חברתיות מתחת לגיל 16, אך בכירי התעשייה כבר נוקטים צעדים דומים בביתם זה שנים. הפער בין הפיתוח לבין המציאות מעלה שאלות קשות על אחריות חברתית ועל רגולציה בישראל.

נראה כי מי שנמצא בצמרת חברות הטכנולוגיה מודע היטב, אולי יותר מכולם, להשפעה האדירה שיש לטכנולוגיה על ילדים ובני נוער. עדויות חוזרות ונשנות מצביעות על כך שמנהלים אלו נוקטים בצעדים אקטיביים כדי להגביל את חשיפת ילדיהם למסכים ולאינטרנט, בעוד שהפלטפורמות שהם מפתחים נועדו במכוון למשוך את תשומת הלב של המשתמשים הצעירים.

החזית הרגולטורית: אוסטרליה מתווה את הדרך

הדיון הפנימי בעמק הסיליקון מתרחב כעת לזירה הגלובלית, כאשר ממשלות מתחילות לנקוט צעדים אקטיביים. בדצמבר 2025 אוסטרליה הפכה למדינה הראשונה בעולם שאוסרת על ילדים מתחת לגיל 16 להחזיק חשבונות ברוב הפלטפורמות הפופולריות, כולל פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'ט, טיקטוק, X ויוטיוב.

החוק החדש נועד לחייב את החברות לנקוט "צעדים סבירים" לאימות גיל המשתמשים, תוך שימוש בטכנולוגיות שונות, כדי למנוע גישה של קטינים. חברות שיפרו את החוק צפויות לקנסות כבדים של מיליוני דולרים. הרגולטורים האוסטרלים מקווים שהמהלך יוביל לשיפור בבריאות הנפשית של בני נוער, יפחית בריונות רשת ויגן עליהם מפני תכנים מזיקים.

העדויות המפתיעות מעמק הסיליקון

אך בעוד שהממשלות מתחילות לפעול רק עכשיו, בכירי התעשייה נוהגים כך בביתם זה שנים, על מנת לאפשר לילדיהם ילדות תמימה ו"נורמלית".

ניל מוהאן, מנכ"ל יוטיוב הנוכחי, חשף לאחרונה בראיון כי הוא ואשתו מנהיגים בביתם מדיניות נוקשה של "זמן מסך מבוקר ומוגבל". לדבריו, הם "נוקשים יותר" בימי חול, ומאפשרים לילדים להשתמש במכשירים רק לאחר שסיימו את שיעורי הבית ואת המטלות היומיומיות. בסופי שבוע הכללים מעט גמישים יותר, אך הרעיון המרכזי הוא איזון ושליטה.

מוהאן אינו היחיד, הוא חלק ממגמה רחבה יותר בעמק הסיליקון שבה ההורים-המנהלים הופכים להיות שומרי הסף הקשוחים ביותר:

קיראו עוד ב"BizTech"

סוזן ווצ'יצקי, המנכ"לית הקודמת של יוטיוב, סיפרה בהזדמנויות שונות כי הגבילה את זמן המסך של ילדיה לחצי שעה בלבד ביום, ורק בגרסת ה"יוטיוב קידס" המפוקחת. היא ציינה שהיא מקפידה על זמן משפחה משותף ללא מכשירים אלקטרוניים, כדי לוודא שיש אינטראקציה אמיתית.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, הקפיד הקפדה יתרה בגידול ילדיו. הוא אסר עליהם להחזיק טלפונים ניידים עד גיל 14, גיל מאוחר משמעותית מהמקובל בקרב בני דורם. בראיונות הוא הסביר כי בביתם היו "כללים נוקשים" לגבי שימוש במסכים בחדרי שינה וכי השימוש הוגבל לשעות מסוימות בלבד, מתוך חשש להתמכרות ולפגיעה בשינה.

אפילו סטיב ג'ובס, מייסד אפל האגדי והאדם שהכניס את האייפד והאייפון לכל בית, הודה בראיון ל"ניו יורק טיימס" ב-2011 כי הוא לא נתן לילדיו להשתמש במכשיר האייפד החדש שהושק אז. הוא סיפר שזמן המסך בבית משפחת ג'ובס הוגבל באופן משמעותי.

 

להגביל או לא להגביל: הוויכוח על מסכים וילדים

המסכים הם חלק בלתי נפרד מחיי הילדים, והשאלה המרכזית היא לא אם לחשוף אלא כיצד וכמה. הנה הצדדים המרכזיים בוויכוח, בצורה תמציתית וברורה.

למה כן להגביל?

  • פגיעה בקשב ובריכוז
    שימוש ממושך, בעיקר בתכנים קצרים ומהירים, מקשה על ריכוז ולמידה מתמשכת.

  • השפעה שלילית על שינה ובריאות
    אור כחול וגירוי מתמשך פוגעים באיכות השינה וגורמים לעייפות ולעצבנות.

  • חשיפה לתכנים לא מותאמים
    אלגוריתמים עלולים להוביל ילדים לתכנים אלימים, מיניים או פוגעניים גם ללא כוונה.

  • פגיעה באינטראקציה חברתית
    זמן מסך בא על חשבון משחק חופשי, שיחה פנים אל פנים ופיתוח מיומנויות רגשיות.

  • סכנת התמכרות
    פלטפורמות רבות בנויות ליצירת תלות ודחף להמשיך לצפות, במיוחד בגיל צעיר.

למה לא להגביל?

  • מסכים הם חלק מהעולם המודרני
    שליטה בטכנולוגיה היא מיומנות בסיסית, והימנעות מוחלטת עלולה ליצור פערים.

  • פוטנציאל ללמידה והתפתחות
    תכנים איכותיים יכולים לתרום לידע, יצירתיות, שפות וחשיבה טכנולוגית.

  • פיתוח אחריות וויסות עצמי
    הגבלה נוקשה מדי מונעת מהילדים ללמוד לנהל זמן ולבחור בעצמם.

  • חשיבות החיבור החברתי
    אצל ילדים ובני נוער, מסכים הם גם זירה חברתית ולא רק בידור.

  • הגבלות קיצוניות לא מחזיקות לאורך זמן
    גם אם יש פיקוח בבית, ילדים נחשפים למסכים במסגרות אחרות, ולכן עדיף ללוות ולהסביר מאשר לאסור.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.

לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.

אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה, 

כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר. 



קרן ויולה (דיוויד גרא)קרן ויולה (דיוויד גרא)

ויולה מגייסת 250 מיליון דולר להשקעות ב-AI

הדס ברטל |
נושאים בכתבה ויולה

קרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס סיימה גיוס של 250 מיליון דולר בשתי קרנות חדשות, מהלך שמאפשר לה להגביר השקעות בסטארט-אפים ישראליים בשלבים מוקדמים, בעיקר בתחומי בינה מלאכותית יישומית. הקרן המרכזית, השביעית בסדרה, מנהלת 150 מיליון דולר ראשוניים עם אופציה להרחבה, ומתוכננת לבצע כ-20 השקעות חדשות מסיד ועד סבב A, החל מתחילת 2026. הקרן השנייה, בהיקף 100 מיליון דולר, מיועדת להעמקת החזקות בחברות קיימות בפורטפוליו שמראות צמיחה מהירה, כמו דאבל-דאון על פרויקטים מבטיחים בשלבים מאוחרים יותר.

הפוקוס העיקרי של הקרן השביעית נעוץ ב-AI אנכי, שמתייחס לפתרונות מותאמים לענפים ספציפיים כגון פיננסים, תעשייה ובריאות, לצד AI ארגוני שמשפר תהליכים פנימיים בארגונים גדולים. בנוסף, תשומת לב מוקדשת לתשתיות AI, פינטק, סייברסקיוריטי, טכנולוגיות קוונטום, שבבים ודיפנס-טק, תחומים שדורשים יתרון טכנולוגי עמוק. לדוגמה, בפינטק, ויולה תומכת בחברות כמו Payoneer ו-Pagaya, שגייסו סכומים מצטברים של למעלה מ-2 מיליארד דולר מאז השקתן, ומפתחות כלים AI להערכת סיכונים פיננסיים בזמן אמת. בתחום הבריאות, השקעה אחרונה בדצמבר 2025 בחברת Lin Health, שמספקת פלטפורמות AI לניהול נתונים רפואיים, מדגישה את הגישה הזו, עם פוטנציאל להפחתת עלויות ב-30% עד 40% במערכות בריאות ציבוריות.

גודל הקרן הנוכחי, נמוך יותר מה-300 מיליון דולר של קרן 2021, משקף התאמה לשוק המשתנה. שווי סטארט-אפים ירד ב-25% בממוצע מאז שיא 2021, מה שמאפשר השקעות יעילות יותר עם צוותים קטנים – 10 עד 20 איש – שמספיקים לבניית אבות-טיפוס AI משמעותיים. בשוק ההייטק הישראלי, שגייס 9.3 מיליארד דולר בחצי הראשון של 2025, כ-40% מהסכום זורם ל-AI, עם עלייה של 35% בהשקעות זרות בהשוואה ל-2024. דוח רשות החדשנות לשנת 2025 מציין כי 1,400 סטארט-אפים עמוקים בישראל, כולל 5 יוניקורנים AI ו-6 בשבבים, ממקמים את המדינה במקום החמישי בעולם בדיפ-טק. בנובמבר 2025 לבדו, גויסו 1.4 מיליארד דולר ב-28 עסקאות, כולל 75 מיליון דולר ל-Tenzai, שמפתחת AI אוטונומי להאקינג אתי.

הגיוס מתרחש על רקע התאוששות הדרגתית בשוק, לאחר ירידה של 60% בגיוסי VC ישראליים ב-2023-2024 עקב ריבית גבוהה ומלחמה. עכשיו, עם ירידת ריבית גלובלית ל-3.5% בממוצע, משקיעים זרים מגבירים נוכחות, כפי שנראה בגיוסים כמו 1.25 מיליארד דולר בשני החודשים הראשונים של 2025, עלייה של 56% מ-2024. ויולה, עם ניהול כולל של 1.3 מיליארד דולר ועוד 150 חברות בפורטפוליו כגון ironSource (נמכרה ב-4.4 מיליארד דולר) ו-Redis (IPO ב-1.2 מיליארד דולר), משלבת חילופי דורות: צביקה אורון ועמרי בן דוד מובילים לצד שלמה דוברת, ממייסד הקבוצה. הצוות גדל ב-20% בשנתיים האחרונות, עם 15 שותפים ואנליסטים, ומשרדים חדשים בתל אביב שמקרבים אותה ליזמים צעירים.

יתרון מרכזי של ויולה הוא קבלת החלטות מהירה – תהליך due diligence של 4-6 שבועות – בזכות רשת מידע רחבה ופאנל ייעוץ הכולל בכירים מ-IBM, Red Hat ו-NVIDIA, שרכשה את Mellanox ב-7 מיליארד דולר. הפאנל תורם לליווי חברות משלב הרעיון עד התאמה לשוק, עם דגש על מעבר מסיד לצמיחה, מה שמקצר זמן שוק ב-18 חודשים בממוצע. זה מבדיל אותה מקרנות זרות גדולות, שמתקשות להתמקד בחברות קטנות בתיקים של מאות ישויות.