דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

• טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
• ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

נתוני ChatGPT 

המחקר הכלכלי על ChatGPT מציג תמונת שימוש רחבה יותר המתפרשת על פני מאות מיליוני משתמשים. עד יולי 2025 נרשמו כ-700 מיליון משתמשים פעילים בשבוע, עם יותר מ-2.5 מיליארד הודעות ביום. הסקטורים הבולטים שונים במקצת מאלו של קלוד ויותר מכל, השימוש במודל הוא לכתיבה (אימיילים, מסמכים ותוכן יצירתי), חיפוש מידע והנחיה מעשית (טיפים, פתרון בעיות יומיומיות, מתכונים, כושר ובריאות). שלושת התחומים יחד מהווים בין 75% ל-80% מהשיחות. שיעור הפרומפטים שעוסקים בתיכנות קטן משמעותית מאלו של קלוד, כ-4% בלבד וייתכן שהנתון הזה מתקרב לשיעור המתכנתים באוכלוסיה, ולאור העובדה שהמודל של OpenAI הוא הפופולרי ביותר בשו בפער ניכר מהמתחרים, הסטטיסטיקות מתייחסות כבר לכלל האוכלוסיה וכך ההתפלגות שונה. 

וכך,  גם בחתך עבודה מול פנאי, ChatGPT משמש יותר ויותר לצרכים אישיים, והפרומפטים שאינם קשורים בעבודה זינקו מ-53% ל-73% בתוך שנה. מבחינת החיתוך הדמוגרפי, ההתפלגות דומה למה שאנתרופיק דיווחו, עם פער המגדרי שהולך ומצטמצם, והדור הצעיר יותר שמוביל את קצב האימוץ.

• דיילייט מגייסת 33 מיליון דולר, 3 חודשים לאחר הסיד
• אנבידיה בשת״פ עם פורטליקס הישראלית: "ה-AI הוא הנהג החדש ואנחנו אלה שבודקים אם הוא יודע לנהוג"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק