איירוואלקס ישראל; קרדיט: אייל טואג
איירוואלקס ישראל; קרדיט: אייל טואג

חברת הפינטק Airwallex גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר

היקף התשלומים השנתי שביצעו 150,000 מלקוחותיה עלה על 130 מיליארד דולר וקצב ההכנסות השנתי של Airwallex צפוי להגיע למיליארד דולר בשנת 2025

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה פינטק

חברת הפינטק והתשלומים הבינלאומיים Airwallex, בעלת פלטפורמה גלובלית לתשלומים ושירותים פיננסים הפועלת בשוק הישראלי, השלימה סבב גיוס F של 300 מיליון דולר לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר. הסבב כולל עסקאות סקנדרי בהיקף של 150 מיליון דולר. הגיוס החדש מביא את סך גיוסי ההון של Airwallex לסכום של יותר מ-1.2 מיליארד דולר והשתתפו בו Square Peg, DST Global, Lone Pine Capital, Blackbird, Airtree, Salesfornce Ventures ומספר קרנות פנסיה מובילות מאוסטרליה. Visa Ventures הצטרפה אף היא כמשקיעה אסטרטגית. Airwallex תשתמש בהון שגויס כדי להרחיב את התשתית הגלובלית שלה לשווקים חדשים ולהמשיך לכייל ולהרחיב את הפלטפורמה שמאפשרת לעסקים לפעול בכל נקודה בעולם בכל עת.


חברת Airwallex נוסדה בשנת 2015 במלבורן שבאוסטרליה והיא אחת החברות בעלות קצב הצמיחה המהיר ביותר בעולם בתחום התשלומים והתשתיות הפיננסיות.Airwallex פעילה בשוק הישראלי מזה כשנתיים בעקבות פתיחת הסניף הישראלי על ידי אור ליבן המכהן כיום כסגן נשיא החברה לאזור המזרח התיכון וללקוחות אנטרפרייז באירופה. בהובלת ליבן גייסה Airwallex מספר גדול של לקוחות חדשים במגזרי הפינטק, האיקומרס, התיירות, ה-SaaS והסייבר. בנוסף, פלטפורמת המוצרים הפיננסיים המוטמעים שלה (Embedded Finance) אומצה על ידי שורה של חברות העושות בה שימוש כדי לייצר תזרים הכנסות חדש, לשפר את החוויה של הלקוחות ואת השימור שלהם, ולהנגיש שירותים פיננסיים לסגמנטים חדשים. Airwallex מעסיקה 1,700 עובדים ב-37 משרדים ברחבי העולם ובכוונתה להמשיך לגייס עובדים נוספים בישראל ובמזרח התיכון במהלך השנה.


אור ליבן, סגן נשיא Airwallex לאזור המזרח התיכון וללקוחות אנטרפרייז באירופה, מסר: "סבב הגיוס הוא הבעת אמון של המשקיעים ביכולתה של Airwallex להמשיך ולצמוח בצורה מואצת. ההון שגויס יסייע ל-Airwallex להמשיך להרחיב את התשתית הפיננסית שלה בישראל ובשווקים חדשים כמו איחוד האמירויות, יפן, קוריאה, ואמריקה הלטינית ולהאיץ את המהלכים השיווקיים באירופה, צפון אמריקה ודרום מזרח אסיה".


ג'ק ז'אנג, מייסד שותף ומנכ"ל Airwallex: "המערכת הפיננסית העולמית לא נבנתה עבור הכלכלה חוצת הגבולות של ימינו. עסקים רבים מדי נשארים מאחור בגלל תשתית מסורתית איטית, יקרה ומפוצלת. Airwallex בונה יסודות חדשים עבור הכלכלה העולמית – שהיא מהירה, רציפה ובנויה להתרחבות. גיוס ההון היא נקודת ציון חשובה במסע שלנו להגדיר מחדש את הבנקאות הגלובלית ולהעצים את היכולת של עסקים בכל מקום לצמוח ללא מגבלות".


בחודש מרץ 2025 הגיעה Airwallex להכנסה של 720 מיליון דולר בחישוב שנתי, המשקפים צמיחה שנתית של 90%, וסך התשלומים הגלובליים שבוצעו על ידה עבר את הסכום של 130 מיליארד דולר בחישוב שנתי. בסיס הלקוחות גדל ב-50% בשנת 2024 והיא משרתת כיום 150,000 עסקים ברחבי העולם. בשנת 2025, Airwallex צופה להגיע לקצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר.


Airwallex רשמה צמיחה מואצת ביבשת אמריקה, אירופה והמזרח התיכון עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 250% בארבע השנים האחרונות באזורים הללו. בשנת 2024 עברה Airwallex למטה קבוע בסן פרנסיסקו ופתחה משרדים חדשים בניו יורק, אוסטין וטורונטו. Airwallex קיבלה מהבנק המרכזי של ברזיל רישיון כמוסד מאושר לביצוע תשלומים וכן השלימה את הרכישה של חברת MexPago המקסיקנית, בעלת רישיון לביצוע תשלומים אלקטרוניים. בעקבות המהלכים הללו Airwallex ערוכה לספק שירותים פיננסיים לשתי הכלכלות הגדולות של אמריקה הלטינית. Airwallex פתחה משרד חדש בפריז וגייסה מספר בכירים למשרדיה בלונדון ואמסטרדם. במזרח התיכון גייסה החברה לראשונה מספר בכירים לפעילותה באיחוד האמירויות (אבו דאבי ודובאי) והמשיכה את הצמיחה החזקה בישראל.


Airwallex תעשה שימוש בהון שגויס בכדי להמשיך להרחיב את פריסת התשתית הפיננסית שלה לשווקים חדשים, ובכללם יפן, קוריאה, איחוד האמירויות ואמריקה הלטינית, וכן להאיץ את מאמצי החדירה שלה לשווקים באירופה, צפון אמריקה ודרום מזרח אסיה.

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטקרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיט

דוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה


הדס ברטל |

במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.

המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI 

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית

עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.