אינטל 18A (X)
אינטל 18A (X)

הקלף המנצח של אינטל, או הימור מסוכן?

אינטל משיקה תהליך ייצור 18A ושבבים שמושתתים עליו שיכולים להחזיר את המוניטין האבוד של החברה, אלא שיש גם סיכונים 

אדיר בן עמי | (11)
נושאים בכתבה אינטל

ה-18A של אינטל – טכנולוגיית ייצור שבבים חדשנית עשויה להיות מנוע צמיחה חשוב לאינטל המוכה. 18A הוא תהליך ייצור שבבים מתקדם עם שני חידושים שאמורים להיות עם יתרון על פני אחרים:RibbonFET ו-PowerVia.

RibbonFET: זה סוג חדש של טרנזיסטור, שמחליף את ה-FinFET הישן שהיה בשימוש שנים. תחשבו על זה כמו מתג חשמלי משופר – הוא נותן יותר כוח כשהוא דלוק, ופחות "דליפות" כשהוא כבוי. התוצאה? שבבים מהירים יותר ששורפים פחות חשמל.


PowerVia: במקום להעביר את החשמל דרך החלק הקדמי של השבב (יחד עם האותות), הם שמים את רשת החשמל מאחור. זה משחרר מקום בחזית, מאפשר לדחוס יותר טרנזיסטורים, מפחית איבודי אנרגיה ומשפר את הביצועים.

אז למה זה חשוב? כי בעולם שבו כולם רוצים מחשבים מהירים יותר – מסמארטפונים ועד מרכזי נתונים ענקיים של AI – מי שמייצר את השבבים הכי טובים שולט בשוק. אינטל, שהייתה פעם המלכה הבלתי מעורערת של השבבים, איבדה מהקסם שלה בשנים האחרונות לטובת היצרניות - TSMC וסמסונג ולעומת המפתחות - אנבידיה ו-AMD. ה-18A הוא הניסיון שלה לחזור להוביל.

עם זאת, חשוב להגיד שלמרות שאינטל מנסה למזער את השבבים והכוונה המקורית היתה שה-18A יתבסס על 1.8 ננומטר – מידה ממש קטנה שמייצגת את הגודל של הרכיבים הזעירים (טרנזיסטורים) בתוך השבב, זה לא יהיה בטכנולוגיה של 1.8 ננומטר, ולמעשה בכל הקשור למזעור TSMC וסמסונג מובילות. ככל שהמספר של הרכיבים קטן יותר, אפשר לדחוס יותר טרנזיסטורים בשבב, מה שמשפר את המהירות, מפחית את צריכת החשמל ועושה את הכל יותר זול בטווח הארוך. המתחרות של אינטל עושות תהליכים ב-5 ו-7 ננומטר, אינטל מתקשה להדביק את הקצב.  


היתרונות: מה אינטל מרוויחה מזה?

ביצועים וחיסכון: אינטל טוענת שה-18A נותן 15% יותר ביצועים בוואט בהשוואה לתהליך הקודם שלה (Intel 3), וצפיפות השבב גדלה ב-30%. במילים פשוטות – יותר כוח, פחות חשמל, והכל באותו גודל.

יתרון תחרותי: ה-18A מקדים במעט את ה-N2 של TSMC (2 ננומטר), שצפוי להגיע גם הוא ב-2025. ה-PowerVia נותן לאינטל קלף שאין למתחרים עדיין, כי אף אחד לא הצליח ליישם את זה בייצור המוני.

קיראו עוד ב"BizTech"

שוק הלקוחות: אינטל לא רק מייצרת לעצמה – היא פותחת את ה-18A ללקוחות חיצוניים דרך Intel Foundry. חברות כמו מיקרוסופט, משרד ההגנה האמריקאי ואולי אפילו שמות גדולים כמו אנבידיה או אפל עשויות להזמין שבבים כאלה. זה יכול להפוך את אינטל לשחקנית מפתח בשוק ה"פאונדרי" (ייצור שבבים למי שרק מתכנן אותם).

אם ה-18A יצליח, אינטל תוכל אולי לחזור להובלה בתחום הזה, אבל זה לא יהיה פשוט לחזור לטופ הטכנולוגיה, אחרי שנים שבהן היא נתפסה כמי שרודפת אחרי המתחרים. צריך גם לראות מה ישיקו המתחרות, הן לא קופאות על השמרים. 


החסרונות והסיכונים: לא הכל ורוד

נראה שלאינטל יש עדיין בעיות בתפוקה  שזה אומר - כמה שבבים טובים יוצאים מכל סיבוב ייצור? יש שמועות שהיא נמוכה. אינטל טוענת שהתפוקה סבירה (עם צפיפות פגמים של 0.4 לסמ"ר, קרוב לסטנדרט), אבל אם היא לא תשתפר, זה יעלה המון כסף ויאט את הקצב.

בעיה נוספת היא העלויות. תהליכים חדשים דורשים השקעה עצומה – מפעלים חדשים, מכונות מתקדמות (כמו ה-High-NA EUV של ASML), וזמן עד שהכל מתייצב. ב-2023, חטיבת ה-Foundry של אינטל הפסידה 7 מיליארד דולר על הכנסות של 18.9 מיליארד. ה-18A לא בהכרח זול יותר לייצור מהמתחרים – לפחות לא בהתחלה. וכל זה כאשר היצרניות TSMC וסמסונג לא יושבות בשקט. ה-N2 של TSMC עשוי להציע צפיפות גבוהה יותר לזיכרון מסוים (SRAM), וסמסונג עובדת על טכנולוגיות דומות. אם אינטל לא תספק בזמן, הלקוחות עלולים לברוח.

במקביל יש בעיית אמון הלקוחות: אחרי עיכובים בעבר (מי זוכר את ה-10 ננומטר?), יש ספקנות. חברות כמו Broadcom, שבדקו את ה-18A, לכאורה לא התרשמו מספיק. אינטל צריכה להוכיח שהיא אמינה.

הסיכויים: מה יכול לקרות אם זה יצליח?

אם אינטל תצליח להביא את ה-18A לייצור המוני ב-2025, כמו שהיא מתכננת, זה יכול להיות מנוע צמיחה משמעותי. השבבים הראשונים שמתבססים על התהליך – כמו Panther Lake למחשבים ניידים ו-Clearwater Forest לשרתים – כבר והראו תוצאות טובות במעבדות. זה אומר שהטכנולוגיה עובדת, לפחות ברמה הבסיסית ואינטל והמנכ"ל החדש - מנכ"ל חדש לאינטל - המניה מזנקת ב-12%יצטרכו לשווק את הפתרונות האלו ללקוחות. זה לא יהיה פשוט, זה מבחן חשוב למנ"ל החדש. 


הפתרון החדש יכול להחזיר לאינטל לא רק לקוחות, אלא גם להחזיר את המוניטין ואת החדשנות, ובעיקר את התדמית בעיני הלקוחות. אינטל סובלת מתדמית של חברה מיושנת, תקועה ואפילו גוססת.


הסיכונים: מה יקרה אם זה ייכשל? 

אם התפוקה לא תעלה, או שהלקוחות לא יקנו, אינטל עלולה למצוא את עצמה בבעיה קשה. עוד מוצר שלא מצליח בשוק, זה כבר עניין כרוני ובעיה גדולה מאוד ברמה השיווקית, טכנולוגית וגם פיננסית. ההשקעה העצומה לא תחזור, והיא תאבד עוד נתח שוק ל-TSMC. במקרה כזה, יש אפילו קולות שמדברים על פירוק החברה או מכירת חטיבת ה-Foundry – תסריט שהיה בלתי נתפס לפני כמה שנים, אבל הוא מדובר בחצי שנה-שנה האחרונה. 

 הסיכון מתבטא כאמור במחיר. ה-18A לא יהיה כנראה זול יותר לייצור ממתחרים כמו TSMC. המכונות החדשות, העלויות הראשוניות והזמן עד שהתפוקה תתייצב – כל אלה מרימים את המחיר. אבל בטווח הארוך, אם אינטל תגיע ליעילות גבוהה, העלות ליחידה יכולה לרדת בזכות הצפיפות והחיסכון בחשמל. זה הימור על העתיד, לא על ההווה.

לאינטל, ה-18A הוא יותר מסתם תהליך – זה הסיכוי שלה להוכיח שהיא עדיין רלוונטית. אחרי שנים של עיכובים, הפסדים והתרחקות מהזרקורים, החברה שמה הכל על הקו הזה. הצלחה תחזיר אותה למשחק, תגדיל את ההכנסות ותחזק את מעמדה מול TSMC וסמסונג. כישלון עלול לדחוף אותה לשוליים, בזמן שהעולם רץ קדימה עם AI, מחשבים קוונטיים וטכנולוגיות חדשות.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    פירוק מרצון של אינטל כבר החל. אין קונים לחטיבות שמוצעות למכירה. (ל"ת)
    CHAPTER 11 01/04/2025 22:13
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בדרך לחדלות פרעון 31/03/2025 18:02
    הגב לתגובה זו
    לאינטל אין ברירה אלא לסגור את הבאנה מתוך מגמה להציל את אינטל כולה.הפסדי ענק חובות עצומים למעשה אינטל החלה הליך פירוק עצמי מרצון.
  • 8.
    הנכסים של אינטל לבד שווים יותר מהמניה (ל"ת)
    אנונימי 31/03/2025 11:51
    הגב לתגובה זו
  • רינת. 31/03/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שבהבאנה נסגרים פרויקטים אחד אחרי השני
  • 7.
    אנונימי 31/03/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
    נחכה ונראה
  • 6.
    הדיוט זקן 31/03/2025 07:19
    הגב לתגובה זו
    הסיפור של אינטל מעניין.כן אני מחזיק מניות אינטל שנרכשו ב 19$ למניה ולכן מדבר מפוזיציה ונמנע מהמלצה.בעיניי פרדוקסלית אינטל ואנבידיה מעניינות למרות שנראה שהן סותרות אחת את השנייה.אין באמור המלצה לאינטל אנבידיה או בכלל.
  • 5.
    ממש הזדמנות אחרונה להיות או לחדול. עד כדי כך! (ל"ת)
    עמית 31/03/2025 06:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אינטל בחדלות פרעון 31/03/2025 06:23
    הגב לתגובה זו
    הפסדי עתק חובות גדולים.תוך ימים חטיבת הבאנה תיסגר.אין קונים לחטיבות השונים ולכן אין ברירה אלא לסגור את הבאנה מיידית וזה ממש לא טוב לכלכלה הישראלית אבל אין לאינטל ברירה. אינטל בצרות.
  • 3.
    גונסון 31/03/2025 02:01
    הגב לתגובה זו
    החברה בדרך לפירוק טוטאלי
  • 2.
    ליטאי 31/03/2025 01:11
    הגב לתגובה זו
    מנכל סוג ב כמו חברת אינטל.
  • 1.
    מעניין (ל"ת)
    הקורא 31/03/2025 00:49
    הגב לתגובה זו
מייסדי Echo, צילום: ג'ני רוכליןמייסדי Echo, צילום: ג'ני רוכלין

חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה

החברה מפתחת מערכת הפעלה מאובטחת ליישומי ענן, המבוססת AI, ונוסדה על ידי צמד היזמים שהקים את Argon ב-2020 ונמכרה תוך שנה בסכום של 100 מיליון דולר


הדס ברטל |

חברת הסייבר Echo, המפתחת תשתיות תוכנה מאובטחות מבוססות AI, גייסה 35 מיליון דולר בסבב מסדרה A. הסבב הובל על ידי קרן N47 ובהשתתפות המשקיעים Notable Capital, Hyperwise Ventures ו-SentinelOne. גיוס סבב A נעשה ארבעה חודשים בלבד לאחר גיוס סיד בהיקף 15 מיליון דולר, והוא מביא את סך ההשקעות בחברה ל-50 מיליון דולר בתוך עשרה חודשים מאז הקמתה. 

Echo הוקמה בתחילת 2025 על ידי אילון אלחדד, מנכ"ל ועילם מילנר, CTO, יוצאי יחידות 8200 ואופק עם ניסיון של עשור בתחום הסייבר. אילון ועילם הקימו בשנת 2020 את Argon שנמכרה תוך שנה לאקווה סקיוריטי בסכום של 100 מיליון דולר. הפתרון של Echo כבר מותקן ופועל בהצלחה בעשרות ארגונים בהם Vectra AI, EDB, Port, UiPath, Varonis ועוד. בין שותפי החברה שביצעו עימה אינטגרציה נמנות החברות Wiz, Orca, Aqua, Mend, Anchor ורבים נוספים. Echo מעסיקה כיום 35 עובדים בישראל ובניו יורק ותשתמש בכספי ההשקעה לגיוס כוח אדם, האצת הפיתוח והתרחבות בשוק. 

החברה משתמשת בסוכני בינה מלאכותית ייעודיים שפועלים באופן אוטונומי לבניית תשתיות ענן מאובטחות מאפס ולתחזוקתן עם הופעת פגיעויות חדשות. כאשר חולשה (CVE) חדשה מתגלה בעולם, הסוכנים של Echo חוקרים אוטומטית את הפגיעות, מזהים את האימג'ים שמושפעים ממנה, מוצאים או מפתחים תיקונים, כולל ממקורות בלתי שגרתיים כמו תגובות ב-GitHub, פורומים ובלוגים, מיישמים פאצ'ים, מריצים בדיקות תאימות מלאות, ופותחים Pull Request לסקירה אנושית. הגישה מבוססת AI מאפשרת לצוות של 35 עובדים בלבד לתחזק יותר מ-600 אימג'ים מאובטחים, משימה שהייתה דורשת קודם לכן מאות חוקרי אבטחה.

“מחקרים מראים באופן עקבי שלמעלה מ-90% מהפגיעויות בקונטיינרים מקורן בשכבת ה-base image ולא בקוד האפליקציה,” אמר עילם מילנר, שותף-מייסד ו-CTO של Echo. “המשמעות היא שארגונים גדולים עם אלפי שירותי ענן מקבלים בירושה מיליוני בעיות אבטחה עוד לפני שהמהנדסים שלהם כתבו שורת קוד אחת.”

“ה-Time-to-Value שלנו הוא מיידי כאשר לקוחות רואים את מספר הפגיעויות שלהם צונח לאפס ברגע שהם עוברים להשתמש ב-Echo,” אמר אילון אלחדד, שותף-מייסד ומנכ״ל Echo. “צוותי האבטחה אוהבים אותנו כי אנחנו מעצימים אותם בן רגע והמפתחים אוהבים אותנו כי הם מפסיקים לבזבז זמן על תיקון פגיעויות בתשתית שהם בכלל לא יצרו.”

עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צעילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"

הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 



מכשיר Nanose מחובר ללפטופ, קרדיט: יח


מתי הוקמה וכמה עובדים?

הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים.