ה-18A של אינטל – טכנולוגיית ייצור שבבים חדשנית עשויה להיות מנוע צמיחה חשוב לאינטל המוכה. 18A הוא תהליך ייצור שבבים מתקדם עם שני חידושים שאמורים להיות עם יתרון על פני אחרים:RibbonFET ו-PowerVia.

RibbonFET: זה סוג חדש של טרנזיסטור, שמחליף את ה-FinFET הישן שהיה בשימוש שנים. תחשבו על זה כמו מתג חשמלי משופר – הוא נותן יותר כוח כשהוא דלוק, ופחות "דליפות" כשהוא כבוי. התוצאה? שבבים מהירים יותר ששורפים פחות חשמל.

PowerVia: במקום להעביר את החשמל דרך החלק הקדמי של השבב (יחד עם האותות), הם שמים את רשת החשמל מאחור. זה משחרר מקום בחזית, מאפשר לדחוס יותר טרנזיסטורים, מפחית איבודי אנרגיה ומשפר את הביצועים.

אז למה זה חשוב? כי בעולם שבו כולם רוצים מחשבים מהירים יותר – מסמארטפונים ועד מרכזי נתונים ענקיים של AI – מי שמייצר את השבבים הכי טובים שולט בשוק. אינטל, שהייתה פעם המלכה הבלתי מעורערת של השבבים, איבדה מהקסם שלה בשנים האחרונות לטובת היצרניות - TSMC וסמסונג ולעומת המפתחות - אנבידיה ו-AMD. ה-18A הוא הניסיון שלה לחזור להוביל.

• הקרב על השבבים: TSMC תובעת בכיר לשעבר שהצטרף לאינטל
• האם אינטל "גנבה" מידע סודי מ-TSMC? סערה בתעשיית השבבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, חשוב להגיד שלמרות שאינטל מנסה למזער את השבבים והכוונה המקורית היתה שה-18A יתבסס על 1.8 ננומטר – מידה ממש קטנה שמייצגת את הגודל של הרכיבים הזעירים (טרנזיסטורים) בתוך השבב, זה לא יהיה בטכנולוגיה של 1.8 ננומטר, ולמעשה בכל הקשור למזעור TSMC וסמסונג מובילות. ככל שהמספר של הרכיבים קטן יותר, אפשר לדחוס יותר טרנזיסטורים בשבב, מה שמשפר את המהירות, מפחית את צריכת החשמל ועושה את הכל יותר זול בטווח הארוך. המתחרות של אינטל עושות תהליכים ב-5 ו-7 ננומטר, אינטל מתקשה להדביק את הקצב.  

היתרונות: מה אינטל מרוויחה מזה?

ביצועים וחיסכון: אינטל טוענת שה-18A נותן 15% יותר ביצועים בוואט בהשוואה לתהליך הקודם שלה (Intel 3), וצפיפות השבב גדלה ב-30%. במילים פשוטות – יותר כוח, פחות חשמל, והכל באותו גודל.

יתרון תחרותי: ה-18A מקדים במעט את ה-N2 של TSMC (2 ננומטר), שצפוי להגיע גם הוא ב-2025. ה-PowerVia נותן לאינטל קלף שאין למתחרים עדיין, כי אף אחד לא הצליח ליישם את זה בייצור המוני.

• Entrée Capital מגייסת 300 מיליון דולר לקרנות חדשות שמתמקדות ב-AI, דיפ-טק וקריפטו
• הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT...

שוק הלקוחות: אינטל לא רק מייצרת לעצמה – היא פותחת את ה-18A ללקוחות חיצוניים דרך Intel Foundry. חברות כמו מיקרוסופט, משרד ההגנה האמריקאי ואולי אפילו שמות גדולים כמו אנבידיה או אפל עשויות להזמין שבבים כאלה. זה יכול להפוך את אינטל לשחקנית מפתח בשוק ה"פאונדרי" (ייצור שבבים למי שרק מתכנן אותם).

אם ה-18A יצליח, אינטל תוכל אולי לחזור להובלה בתחום הזה, אבל זה לא יהיה פשוט לחזור לטופ הטכנולוגיה, אחרי שנים שבהן היא נתפסה כמי שרודפת אחרי המתחרים. צריך גם לראות מה ישיקו המתחרות, הן לא קופאות על השמרים. 

החסרונות והסיכונים: לא הכל ורוד

נראה שלאינטל יש עדיין בעיות בתפוקה  שזה אומר - כמה שבבים טובים יוצאים מכל סיבוב ייצור? יש שמועות שהיא נמוכה. אינטל טוענת שהתפוקה סבירה (עם צפיפות פגמים של 0.4 לסמ"ר, קרוב לסטנדרט), אבל אם היא לא תשתפר, זה יעלה המון כסף ויאט את הקצב.

בעיה נוספת היא העלויות. תהליכים חדשים דורשים השקעה עצומה – מפעלים חדשים, מכונות מתקדמות (כמו ה-High-NA EUV של ASML), וזמן עד שהכל מתייצב. ב-2023, חטיבת ה-Foundry של אינטל הפסידה 7 מיליארד דולר על הכנסות של 18.9 מיליארד. ה-18A לא בהכרח זול יותר לייצור מהמתחרים – לפחות לא בהתחלה. וכל זה כאשר היצרניות TSMC וסמסונג לא יושבות בשקט. ה-N2 של TSMC עשוי להציע צפיפות גבוהה יותר לזיכרון מסוים (SRAM), וסמסונג עובדת על טכנולוגיות דומות. אם אינטל לא תספק בזמן, הלקוחות עלולים לברוח.

במקביל יש בעיית אמון הלקוחות: אחרי עיכובים בעבר (מי זוכר את ה-10 ננומטר?), יש ספקנות. חברות כמו Broadcom, שבדקו את ה-18A, לכאורה לא התרשמו מספיק. אינטל צריכה להוכיח שהיא אמינה.

הסיכויים: מה יכול לקרות אם זה יצליח?

אם אינטל תצליח להביא את ה-18A לייצור המוני ב-2025, כמו שהיא מתכננת, זה יכול להיות מנוע צמיחה משמעותי. השבבים הראשונים שמתבססים על התהליך – כמו Panther Lake למחשבים ניידים ו-Clearwater Forest לשרתים – כבר והראו תוצאות טובות במעבדות. זה אומר שהטכנולוגיה עובדת, לפחות ברמה הבסיסית ואינטל והמנכ"ל החדש - מנכ"ל חדש לאינטל - המניה מזנקת ב-12%יצטרכו לשווק את הפתרונות האלו ללקוחות. זה לא יהיה פשוט, זה מבחן חשוב למנ"ל החדש. 

הפתרון החדש יכול להחזיר לאינטל לא רק לקוחות, אלא גם להחזיר את המוניטין ואת החדשנות, ובעיקר את התדמית בעיני הלקוחות. אינטל סובלת מתדמית של חברה מיושנת, תקועה ואפילו גוססת.

הסיכונים: מה יקרה אם זה ייכשל? 

אם התפוקה לא תעלה, או שהלקוחות לא יקנו, אינטל עלולה למצוא את עצמה בבעיה קשה. עוד מוצר שלא מצליח בשוק, זה כבר עניין כרוני ובעיה גדולה מאוד ברמה השיווקית, טכנולוגית וגם פיננסית. ההשקעה העצומה לא תחזור, והיא תאבד עוד נתח שוק ל-TSMC. במקרה כזה, יש אפילו קולות שמדברים על פירוק החברה או מכירת חטיבת ה-Foundry – תסריט שהיה בלתי נתפס לפני כמה שנים, אבל הוא מדובר בחצי שנה-שנה האחרונה. 

 הסיכון מתבטא כאמור במחיר. ה-18A לא יהיה כנראה זול יותר לייצור ממתחרים כמו TSMC. המכונות החדשות, העלויות הראשוניות והזמן עד שהתפוקה תתייצב – כל אלה מרימים את המחיר. אבל בטווח הארוך, אם אינטל תגיע ליעילות גבוהה, העלות ליחידה יכולה לרדת בזכות הצפיפות והחיסכון בחשמל. זה הימור על העתיד, לא על ההווה.

לאינטל, ה-18A הוא יותר מסתם תהליך – זה הסיכוי שלה להוכיח שהיא עדיין רלוונטית. אחרי שנים של עיכובים, הפסדים והתרחקות מהזרקורים, החברה שמה הכל על הקו הזה. הצלחה תחזיר אותה למשחק, תגדיל את ההכנסות ותחזק את מעמדה מול TSMC וסמסונג. כישלון עלול לדחוף אותה לשוליים, בזמן שהעולם רץ קדימה עם AI, מחשבים קוונטיים וטכנולוגיות חדשות.