מייסדי Metis (קרדיט: החברה)מייסדי Metis (קרדיט: החברה)

בעשרות מילוני דולרים: דיינטרייס רוכשת את הסטארטאפ הישראלי Metis

חברת התוכנה האמריקאית רכשה אתת הסטארט-אפ הישראלי, המפתח פתרונות ניטור חכמים למסדי נתונים מבוססי AI; החברות לא פרסמו את המחיר בעסקה, אך על פי גורמים בתעשייה היא נאמדת בעשרות מיליוני דולרים



איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה עסקת רכישה אקזיט

חברת התוכנה האמריקאית דיינטרייס Dynatrace Holdings -0.86% , רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי Metis, המפתח פתרונות ניטור חכמים למסדי נתונים מבוססי בינה מלאכותית. החברות לא פרסמו את המחיר בעסקה, אך על פי גורמים בתעשייה היא נאמדת בעשרות מיליוני דולרים.


Metis אשר נוסדה בשנת 2021 על ידי רועי קריגר (מנכ"ל) ואיתי בראון (סמנכ"ל הטכנולוגיה), מעסיקה כ-10 עובדים בישראל. עבור המייסדים לא מדובר באקזיט ראשון, שכן קריגר מילא בעבר תפקידי ניהול בחברת Trusteer (אשר נרכשה ע"י IBM במיליארד דולר), וב- Redbend (אשר נרכשה ע"י Harman ב-250 מיליון דולר), בזמן שבראון הקים את חברת Skgiraffe אשר נמכרה ל-ServiceNow,ואת חברת Twingo שנמכרה ל-CommIT. החברה גייסה עד כה 5 מיליון דולר, מהקרנות UpWest ו-Spider Capital ומשקיעים פרטיים נוספים דוגמת Operator Partners ואלכס סירוטה.


הפתרון שהחברה פיתחה מאפשר לצוותי פיתוח לשלוט, לאתר, לתקן ולנהל מסדי נתונים בענן ולמנוע בעיות בתהליכי הייצור באמצעות בינה מלאכותית. "מסדי נתונים הם מרכיב קריטי ביישומים שמניעים את העסקים והכלכלה שלנו" אומר פלוריאן אורטנר, סגן נשיא בכיר בדיינטרייס. "ההתפשטות המהירה והמורכבות הגוברת של נתונים, מטילים עומס כבד על צוותי הפיתוח, שחלקם בעלי מומחיות מוגבלת בביצועי ואופטימיזציית מסדי נתונים. פתרון ה-AI של Metis לניטור מסדי נתונים פותח במיוחד עבור מפתחים, והוא משלב יכולות AI עם תיקון אוטומטי של תקלות. עם Metis, אנחנו הופכים את ניהול התקלות בבסיסי נתונים לפשוט ובלתי מורגש כמו כל חלק אחר ב-DevOps. דמיינו עוזר חכם מבוסס AI שלא רק מזהה בעיות ביצועים אלא גם מציע אופטימיזציות ומבצע תיקונים אוטומטיים".


רועי קריגר, מייסד שותף ומנכ"ל Metis, שהצטרף ל-Dynatrace בעקבות הרכישה, הוסיף: "המטרה שלנו הייתה מאז ומתמיד לפשט את ניהול מסדי הנתונים עבור מפתחים. חיבור יכולות ה-AI שלנו ל-Dynatrace, יספקו תובנות יוצאות דופן ופתרונות אוטומטיים מתקדמים לטיפול בבעיות שונות במסדי נתונים. כך נאפשר למפתחים להתמקד בחדשנות ובפיתוח יישומים, במקום בפתרון תקלות במסדי נתונים".


עבור דיינטרייס לא מדובר בעסקה ראשונה בשוק הישראלי לאחר שלפני כשנתיים היא הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי רוקאאוט (Rookout), המפתח פתרונות אבטחה עבור מפתחים. במסגרת ההסכם נקבע, שמרבית הצוות הישראלי של רוקאאוט ימשיך לפעול באץ כמרכז פיתוח של דיינטרייס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

איב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צאיב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צ

איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard

רן קידר |
נושאים בכתבה גיוס סיד

חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.

איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק. 

ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו. 

הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים.  זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות. 

להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.