ח"כ משה גפני
צילום: דוברות הכנסת

סאגת שדה דב: ניסיון להעביר חקיקת בזק לדחיית פינוי השדה

בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים ביקשו חברי הכנסת לדחות את הסגירה לפחות עד ינואר 2020. מנהלי הגוש הגדול ליועמ"ש: "אל תאפשר מחטפים פוליטיים"

מורן ישעיהו | (3)

לאחר הצהרתו של סמוטריץ' לפעול להשארת שדה דב, הנושא הגיע היום (ה') לדיון בוועדת הכספים הזמנית כשבמוקד הדברים דחיית מועד הפינוי. "אנחנו מבקשים לדחות את הסגירה לכל הפחות עד ל-1 בינואר 2020, ואם ניתן אז עד קבלת כל האישורים בפועל. עד אז תתכנס הכנסת ותהייה ממשלה שתשב על המדוכה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. כזכור, סגירת השדה נקבעה ל-1 ביולי. 

בעוד חברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה כאחד קראו לדחות את הפינוי עד לסיום הליכי התכנון, במשרד האוצר ובמנהל מקרקעי ישראל טענו לנזק כלכלי משמעותי ולפגיעה בתנופת הבנייה בגוש דן, במקרה של דחייה. נציגי משרד הביטחון שאמון על הפעלת השדה, ציינו כי הם אינם ערוכים להמשיך להפעיל אותו מבחינה לוגיסטית. נעדרו מהדיון באי כוחם של בעלי הקרקעות בשדה.

"חשוב להדגיש, הסוגיה המרכזית היא לא הזכויות של בעלי הקרקע, לכל אדם יש זכות קניינית ואף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע בהם או בזכויות שלהם", אמר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והוסיף: "הסוגיה כאן היא כלכלית על החלק של המדינה בפרויקט, המדינה כרגע משלמת מחיר על ההתנהלות הלא חכמה לאורך כל הדרך בשלבי התכנון והשיווק, יש מספיק חלופות של שטחים שהמדינה יכולה לשווק אותם".

לדבריו של ח"כ מיקי לוי (כחול לבן), "הפגיעה קשה בעיר אילת, בתיירות, בכלכלה ובחולים. המשמעות ששוב נצטרך לדון בוועדה  הזו בפיטורין וסגירת מקומות עבודה. אפשר לחכות עד שהרישיונות ייצאו לדרך ועד אז למצוא פתרונות. אני מעורב בפתרונות ואפשר להשאיר את השדה הזה עם פגיעה מינימלית. רה"מ מתפקידו כשר הביטחון, יכול לעצור את הפינוי הזה בדקה וחצי".

טענה נוספת שנשמעה מצדו של ח"כ יואב קיש (הליכוד) היא כי "שדה דוב יהפוך להיות מטרד ציבורי, הוא יהפוך עזוב ונצטרך לטפל בו תברואתית". לדבריו, "הנושא הזה מצריך תיקון חקיקה ובצלאל סמוטריץ מוביל את העניין, חקיקה ממשלתית שתגיע בהקדם לבית הזה, בהתאם לכך ששומרים על זכויות בעלי הקרקע. אני אומר ליועמ"ש שאי אפשר לדחות ואי אפשר לסרס את הממשלה יותר, יש לנו ממשלת מעבר וכנסת והם שיחליטו, אי אפשר לחכות לכנסת הבאה".

עוד נכח בדיון מנכ"ל משרד התיירות שאמר מצדו כי "הביטחון של אילת הוא התיירות, אנחנו מוטרדים מאוד, יחד עם הסגירה של השדה תעופה באילת, מדובר ב-2 זעזועים תוך זמן קצר. כל הרגלי הנסיעה השתנו, התנועה האווירית כבר הצטמצמה, כרגע יש ירידה של 25% הסגירה של שדה דוב, יכולה להביא זאת ל-40% עד 60%. תנועת התיירות באילת היא רק 10% תיירות חו"ל. נתב"ג פקוק. כל זה מביא אותנו למצב שבמכלול צריך להחליט אם התחזית היא קטסטרופה או חורבן, העיר אילת שבנויה על תיירות לא תוכל לעמוד בזה". 

מנהלי הגוש הגדול ליועמ"ש: "אל תאפשר מחטפים פוליטיים"

בהתייחס לדברים שנשמעו בוועדת הכספים מסרו מנהלי הגוש הגדול כי ״המנהלים מכבדים מאוד את ועדת הכספים והעומד בראשה ואולם למרבה הצער השיח והמהלכים כפי שאנו חווים היום אינם נותנים כל מקום לשיח שאינו פופוליסטי. המנהלים נלאו  מכך וירכזו  מאמץ במקום בו יש מקום לדיון פתוח רציני, אמיתי ואחראי ולשמירה אמיתית על שלטון החוק ובכלל זה על הזכויות שעוגנו בפסיקה חלוטה של בית המשפט שדן לעומק בכל ההיבטים וההתנגדויות הנשמעות כעת".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנוסף העבירו המנהלים מכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחשש מחקיקת בזק  בנושא שדה דב בתקופת הבחירות. "אנו רוצים להאמין  כי תעמוד כחומה בצורה בהגנה על שלטון החוק במאבק על אי הפיכת מדינת ישראל למדינת עולם שלישי, ולא תאפשר את ניצול תקופת הבחירות למחטפים פוליטיים ולבמה לקישוש קולות", נכתב.

עוד הוסיפו: "ניסיון לטעון כי יש להמתין לבדיקה לעומק של חלופות, ואולי אף להקים וועדה לשם כך (על מנת להבטיח כי השדה לא יפונה לעולם), על פני הדברים אין בו ממש. שכן ידוע והובהר לכל כי בכל הנוגע לתעופה המסחרית שבשדה דב הוכנה בנתב"ג חלופה מלאה, בהשקעה של 230 מלש"ח, 20 מלש"ח מתוכם  תרומת בעלי הקרקע בגוש הגדול, תרומה נוספת  למתת האדירה בשיעור 50% מהזכויות בקרקע".

"לא יכול להיות ספק כי קידום חקיקה המונעת ביצוע הסכם עת המדינה היא המגישה הצעה זו כהצעת חוק ממשלתית, או עת הינה תומכת ו/או מאפשרת  במעשה או מחדל, קידום חקיקה פרטית שזו משמעותה, אינה בגדר "בכפוף לדין".  זו כזו הינן סיכול חוזה ע"י המדינה בניגוד לדין, על כל המשתמע", סיכמו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון 23/06/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    חאפרים הכל בשליפות שנים דיברו על שדה התעופה ויכלו להתכונן לזמן הזה שנים אבל המושחתים עצמו עיניים ועכשיו הבחירות וצריך לשחד את תושבי אילת מה שיעלה לכיס שלנו העובדים עשרות מליארדים.
  • 2.
    מוטי 21/06/2019 18:05
    הגב לתגובה זו
    הכי קל לעשות פוליטיקה על הגב של תושבי אילת. לא בנו להם רכבת, לא שירותי בריאות סבירים, הרחיקו מהם את שדה התעופה הנוח שהיה להם כדי שפטאל יקים שם מלונות. עכשיו אותו ראש עיר כושל מוציא אותם להפגנות כדי לעצור את פינוי שדה דב. עצירת הפינוי תהיה קטסטרופה למדינה ולא תעזור בכלל לתושבי אילת.
  • 1.
    החוק הוא זמני. לצערי גם המדינה (ל"ת)
    ששון 21/06/2019 00:55
    הגב לתגובה זו
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.