תאונת דרכים תאונה רכב התנגשות
צילום: Istock

מתמודד נפש גרם לתאונה קשה – אך לא ירצה מאסר או עבודות שירות

כך קבע שופט בית המשפט לתעבורה. האשה שנפגעה נאלצה לעבור קטיעה של שתי רגליה והיא במצב סיעודי. לדברי השופט, "הטלת עונש מאסר או אפילו מאסר שירוצה בעבודות שירות עלול להיות קשה עד כדי בלתי אפשרי לנאשם"

עוזי גרסטמן | (2)
נושאים בכתבה משפט תאונת דרכים

עשר שנות שלילה של רשיון הנהיגה לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעת – אלה העונשים שגזר באחרונה בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז על מתמודד נפש, שגרם לתאונה קשה לפני 13 שנה. בעקבות התאונה נאלצו הרופאים לקטוע את שתי רגליה של אשה שהיתה מעורבת בתאונה. העובדה שלאחר האירוע ביצע הנהג תאונה נוספת תחת שכרות לא הביאה את השופט עמית בר לשנות את מסקנתו, שלפיה אין להטיל עליו מאסר, עבודות שירות או שירות לתועלת הציבור (של"צ).

 

התאונה שאליה מתייחס גזר הדין התרחשה ביוני 2011. הנאשם, שהיה אז בן 39, נהג ברכב ההונדה שלו על כביש 4, מצפון לדרום, בסמוך למחלף ראשון לציון. על פי כתב האישום, מסיבה שאינה ברורה סטה הנאשם לפתע לצד שמאל ופגע ברכב סיטרואן שעמד בצד הכביש עקב תקלה. נהגת הסיטרואן עמדה מחוץ לרכבה, באופן שבו פגיעת הנאשם ברכבה גרמה להדיפתו לכיוונה וללכידה שלה תחתיו.

 

תוצאת התאונה היתה קשה. לנפגעת נגרמו בין היתר שברים בראש, בחוליות של עמוד השדרה וכן בצלעות, והיה אף צורך כאמור לכרות את שתי רגליה מעל הברך, כתוצאה מכך שהן נמעכו בתאונה. בהמשך היא אף נזקקה לתהליך שיקום ארוך בבית לווינשטיין ונותרה סיעודית.

 

העבירות שיוחסו לנהג הפוגע ושבהן הוא הורשע, היו גרימת נזק לרכוש או אדם, נהיגה ברשלנות, אי שמירה על הימין, סטייה מנתיב נסיעה וחבלה של ממש. בשלב הטיעונים לעונש, עתרה המדינה לגזור על הנהג מאסר בפועל ושלילה ממושכת לצד עונשים נלווים. לטענתה, מדובר בעבריין תעבורה מועד שבעברו נרשמו 34 הרשעות קודמות, בהן תאונה נוספת שהתרחשה עקב נהיגה בשכרות אחרי התאונה שבגינה הוא הועמד לדין בהליך הנ"ל – דבר שמעיד על הסכנה הנשקפת ממנו, ועל נהיגתו הרשלנית. ההגנה, לעומת זאת, ביקשה לשים דגש על מצבו הנפשי המורכב כעילה להקלה בעונש.

 

השופט בר מצא לנכון שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל או עבודות שירות, בעקבות שלוש סיבות מרכזיות. הראשונה היא חלוף הזמן. הוא ציין אמנם בקשר לכך שהנאשם אחראי להתמשכות ההליך עקב אי התייצבויות מצדו, אך בכל מקרה המרחק הרב ממועד ביצוע העבירה ועד לגזר הדין מהווה, לדברי השופט, שיקול להקלה בעונש שלו.

 

הסיבה השנייה נגעה למיקום רכב הסיטרואן והנהגת שלו על הכביש. לדברי השופט, הגם שנקבע בהכרעת הדין כי לנהגת אין רשלנות תורמת – עדיין, כעניין שבעובדה, הרכב שלה בלט ב-60 ס"מ לנתיב הנסיעה, והיא אף נעמדה בחוץ לידו, והנתונים האלה מפחיתים מרף הרשלנות של הנאשם.

 

הסיבה השלישית והמרכזית שבגינה החליט השופט בר כי יש להתחשב בנאשם, היתה מצבו הנפשי המורכב. לדבריו, האיש סובל מפוסט טראומה, ובשנה שעברה אף אושפז פעמיים בכפייה בשל מצב פסיכוטי חריף. בגזר הדין צוין כי במהלך אחד האשפוזים העלה הנאשם מחשבות מנותקות מהמציאות, כמו "ששר המדינה יגיע וידבר עמו" ו"שאנשי משרד הביטחון יגיעו לבשל לו ולנקות את ביתו.

קיראו עוד ב"משפט"

 

"במצב דברים זה", סיכם השופט, "אני סבור שהטלת עונש מאסר או אפילו מאסר שירוצה בעבודות שירות עלול להיות קשה עד כדי בלתי אפשרי לנאשם". הוא קבע כי הדרך הנכונה בנסיבות העניין לבטא את הסלידה ממעשי הנאשם היא באמצעות הטלת שלילה ארוכה וממושכת. לכן גזר השופט על הנאשם עשר שנות פסילת רישיון, מאסר על תנאי, ופיצויים לנפגעת בסכום של 10,000 שקל.

 

במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה ביוני 2023 מחמת הספק נהג משאית שסטה מנתיבו ופגע ברכב הסעות שנסע בנתיב הנגדי, והורשע בגרימת מותם של חמישה נוסעים. הנהג הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בדצמבר 2022 על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה, שהרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות וגזר עליו 32 חודשי מאסר. שופטי ההרכב במחוזי גלית ציגלר ושמואל מנדלבום, הצטרפו לדעתו של ראש ההרכב, השופט יחיאל ליפשיץ, שכתב את פסק הדין וקבעו כי דין הערעור להתקבל. השופט קבע כי, "דין הערעור להתקבל, ויש לזכות את המערער, משום שקיים ספק סביר בנוגע לאשמתו באופן כללי, ובפרט בנוגע לגורם שהוביל לנעילת הסרן האחורי של התומך". הוא ציין כי לא ניתן לשלול את גירסת הנהג, שלפיה תקלה טכנית במשאית – ולא טעות אנוש - היא שגרמה להתרחשות התאונה. הוא קבע כי מדובר בספק סביר הפועל לטובת הנהג ומצדיק את זיכויו מחמת הספק.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מני 28/05/2024 11:27
    הגב לתגובה זו
    לא קיבל כלום ונהרסו לקורבן נקטעו 2 רגליים. שיתבייש השופט שכתב את הפסק דין הזה.
  • 1.
    טרובדור 28/05/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    שיכור עלוב גרם לקטיעת רגליה של אשה ו... שום כלום. אין עונש מאסר של שנים ארוכות. אין עבודות שרות. ביזיון. אז מה אם הוא מוגדר מתמודד נפש, עאלק. יש לו 34 הרשאות. הוא עבריין תנועה מועד. על הנזק שגרם לאשה היה חייב לשבת בכלא לפחות עשר שנים. אין שופטים בירושלים.
רשות המסים
צילום: רשות המסים

המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך

תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא יוכל לטעון לפטור בדיעבד

עוזי גרסטמן |

בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.

המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".

אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.

הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים

מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.

ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.