מתמודד נפש גרם לתאונה קשה – אך לא ירצה מאסר או עבודות שירות
כך קבע שופט בית המשפט לתעבורה. האשה שנפגעה נאלצה לעבור קטיעה של שתי רגליה והיא במצב סיעודי. לדברי השופט, "הטלת עונש מאסר או אפילו מאסר שירוצה בעבודות שירות עלול להיות קשה עד כדי בלתי אפשרי לנאשם"
עשר שנות שלילה של רשיון הנהיגה לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעת – אלה העונשים שגזר באחרונה בית המשפט לתעבורה במחוז מרכז על מתמודד נפש, שגרם לתאונה קשה לפני 13 שנה. בעקבות התאונה נאלצו הרופאים לקטוע את שתי רגליה של אשה שהיתה מעורבת בתאונה. העובדה שלאחר האירוע ביצע הנהג תאונה נוספת תחת שכרות לא הביאה את השופט עמית בר לשנות את מסקנתו, שלפיה אין להטיל עליו מאסר, עבודות שירות או שירות לתועלת הציבור (של"צ).
התאונה שאליה מתייחס גזר הדין התרחשה ביוני 2011. הנאשם, שהיה אז בן 39, נהג ברכב ההונדה שלו על כביש 4, מצפון לדרום, בסמוך למחלף ראשון לציון. על פי כתב האישום, מסיבה שאינה ברורה סטה הנאשם לפתע לצד שמאל ופגע ברכב סיטרואן שעמד בצד הכביש עקב תקלה. נהגת הסיטרואן עמדה מחוץ לרכבה, באופן שבו פגיעת הנאשם ברכבה גרמה להדיפתו לכיוונה וללכידה שלה תחתיו.
תוצאת התאונה היתה קשה. לנפגעת נגרמו בין היתר שברים בראש, בחוליות של עמוד השדרה וכן בצלעות, והיה אף צורך כאמור לכרות את שתי רגליה מעל הברך, כתוצאה מכך שהן נמעכו בתאונה. בהמשך היא אף נזקקה לתהליך שיקום ארוך בבית לווינשטיין ונותרה סיעודית.
העבירות שיוחסו לנהג הפוגע ושבהן הוא הורשע, היו גרימת נזק לרכוש או אדם, נהיגה ברשלנות, אי שמירה על הימין, סטייה מנתיב נסיעה וחבלה של ממש. בשלב הטיעונים לעונש, עתרה המדינה לגזור על הנהג מאסר בפועל ושלילה ממושכת לצד עונשים נלווים. לטענתה, מדובר בעבריין תעבורה מועד שבעברו נרשמו 34 הרשעות קודמות, בהן תאונה נוספת שהתרחשה עקב נהיגה בשכרות אחרי התאונה שבגינה הוא הועמד לדין בהליך הנ"ל – דבר שמעיד על הסכנה הנשקפת ממנו, ועל נהיגתו הרשלנית. ההגנה, לעומת זאת, ביקשה לשים דגש על מצבו הנפשי המורכב כעילה להקלה בעונש.
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- האיש שישפיע על עתיד ה-AI, והמשמעות של משפט גוגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט בר מצא לנכון שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל או עבודות שירות, בעקבות שלוש סיבות מרכזיות. הראשונה היא חלוף הזמן. הוא ציין אמנם בקשר לכך שהנאשם אחראי להתמשכות ההליך עקב אי התייצבויות מצדו, אך בכל מקרה המרחק הרב ממועד ביצוע העבירה ועד לגזר הדין מהווה, לדברי השופט, שיקול להקלה בעונש שלו.
הסיבה השנייה נגעה למיקום רכב הסיטרואן והנהגת שלו על הכביש. לדברי השופט, הגם שנקבע בהכרעת הדין כי לנהגת אין רשלנות תורמת – עדיין, כעניין שבעובדה, הרכב שלה בלט ב-60 ס"מ לנתיב הנסיעה, והיא אף נעמדה בחוץ לידו, והנתונים האלה מפחיתים מרף הרשלנות של הנאשם.
הסיבה השלישית והמרכזית שבגינה החליט השופט בר כי יש להתחשב בנאשם, היתה מצבו הנפשי המורכב. לדבריו, האיש סובל מפוסט טראומה, ובשנה שעברה אף אושפז פעמיים בכפייה בשל מצב פסיכוטי חריף. בגזר הדין צוין כי במהלך אחד האשפוזים העלה הנאשם מחשבות מנותקות מהמציאות, כמו "ששר המדינה יגיע וידבר עמו" ו"שאנשי משרד הביטחון יגיעו לבשל לו ולנקות את ביתו.
- בעלי הבית התחרטו בדקה ה-90 - וישלמו 850 אלף ש'
- הקורונה היא אירוע מסכל? קניון TLV נגד חברת התכשיטים
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
"במצב דברים זה", סיכם השופט, "אני סבור שהטלת עונש מאסר או אפילו מאסר שירוצה בעבודות שירות עלול להיות קשה עד כדי בלתי אפשרי לנאשם". הוא קבע כי הדרך הנכונה בנסיבות העניין לבטא את הסלידה ממעשי הנאשם היא באמצעות הטלת שלילה ארוכה וממושכת. לכן גזר השופט על הנאשם עשר שנות פסילת רישיון, מאסר על תנאי, ופיצויים לנפגעת בסכום של 10,000 שקל.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה ביוני 2023 מחמת הספק נהג משאית שסטה מנתיבו ופגע ברכב הסעות שנסע בנתיב הנגדי, והורשע בגרימת מותם של חמישה נוסעים. הנהג הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בדצמבר 2022 על פסק הדין של בית המשפט לתעבורה, שהרשיע אותו בגרימת מוות ברשלנות וגזר עליו 32 חודשי מאסר. שופטי ההרכב במחוזי גלית ציגלר ושמואל מנדלבום, הצטרפו לדעתו של ראש ההרכב, השופט יחיאל ליפשיץ, שכתב את פסק הדין וקבעו כי דין הערעור להתקבל. השופט קבע כי, "דין הערעור להתקבל, ויש לזכות את המערער, משום שקיים ספק סביר בנוגע לאשמתו באופן כללי, ובפרט בנוגע לגורם שהוביל לנעילת הסרן האחורי של התומך". הוא ציין כי לא ניתן לשלול את גירסת הנהג, שלפיה תקלה טכנית במשאית – ולא טעות אנוש - היא שגרמה להתרחשות התאונה. הוא קבע כי מדובר בספק סביר הפועל לטובת הנהג ומצדיק את זיכויו מחמת הספק.
- 2.מני 28/05/2024 11:27הגב לתגובה זולא קיבל כלום ונהרסו לקורבן נקטעו 2 רגליים. שיתבייש השופט שכתב את הפסק דין הזה.
- 1.טרובדור 28/05/2024 10:36הגב לתגובה זושיכור עלוב גרם לקטיעת רגליה של אשה ו... שום כלום. אין עונש מאסר של שנים ארוכות. אין עבודות שרות. ביזיון. אז מה אם הוא מוגדר מתמודד נפש, עאלק. יש לו 34 הרשאות. הוא עבריין תנועה מועד. על הנזק שגרם לאשה היה חייב לשבת בכלא לפחות עשר שנים. אין שופטים בירושלים.
עקב ייצוגית בישראל: השינוי בג'ימייל שישפיע עליכם
לאחר מחלוקת משפטית על הצגת הודעות פרסומת בשירות ג'ימייל, הגיעו הצדדים להסכמה על שינוי חזותי בממשק של שירות הדואר האלקטרוני בישראל, שיבהיר את ההבדל בין פרסומות לבין הודעות מייל רגילות. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ההסתלקות, שתכלול גמול למבקש בסכום
של 87.5 אלף שקל ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 262.5 אלף שקל, אך ללא פיצוי ישיר לחברי הקבוצה - שיוכלו להגיש תביעות בנפרד
גל בריר, משתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל, ג'ימייל, מצא את עצמו מוטרד מהודעות שנראו לו כמו דואר אלקטרוני רגיל, אך בפועל היו פרסומות. לטענתו, גוגל שיגרה לו ולמשתמשים נוספים הודעות פרסומת ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. ההודעות, כך סיפר בבקשת האישור שהגיש, הופיעו בין יתר ההודעות בתיבת הדואר, לעתים בתיקיית ה"רשתות החברתיות", ולעתים גם בתיקיית הדואר הנכנס, מבלי שניתן היה להסיר את השם מרשימת התפוצה בדרך פשוטה. אפילו הכיתוב שציין שמדובר בפרסומת - קיצור באנגלית Ad - לא היה, לשיטתו, ברור לכל נמען, ואינו עומד בדרישות החוק. עוד טען בריר כי ההודעות ניתנות לשמירה ולאחזור, משתנות בהתאם להתעניינות המשתמשים ומעוררות חשד לניסיון מכוון להטעות, בכך שהן "נטמעות בין כלל ההודעות" ונראות כאילו הן חלק מתכתובת רגילה. לדבריו, מדובר בהפרה ברורה של החוק, וגם בעשיית עושר ולא במשפט מצד החברה.
גוגל מצדה, דחתה את הטענות על הסף. בתשובתה לבית המשפט, היא הדגישה כי, "לא נגרם כל נזק למבקש או לחברי הקבוצה", וכי "חוק התקשורת לא הופר". החברה טענה כי יחסיה עם המשתמשים מבוססים על "יחסי תמורה ידועים, ברורים ומוסכמים", שבמסגרתם מקבלים המשתמשים את שירות הדואר האלקטרוני ללא תשלום, ובתמורה מוצגות להם פרסומות, מותאמות אישית או כלליות. לדבריה, ההסכמה לכך ניתנת בשלבים שונים, כבר בהרשמה לשירות, בתנאי השימוש, במדיניות הפרטיות ובדפי העזרה.
גוגל גם הבחינה בין הודעות דואר רגילות לבין מה שהיא כינתה "באנרים פרסומיים", שהם, לטענתה, חלק אינטגרלי מהשירות ומוצגים רק כשהמשתמש גולש בדואר האלקטרוני. לטענת החברה, הבאנרים שונים מהודעות רגילות: הם מסומנים במלים כמו "מודעה", "Ad" או "ממומן", אינם נשלחים בפועל אלא מופיעים בדף הדואר, לא ניתן לשמור אותם באופן אוטומטי, אינם נכללים בספירת הודעות שעדיין לא נקראו, ולצדם קיימת אפשרות לחסום או לדווח עליהם. לדבריה, מדובר ב"פרסומת דינמית" שלא נועדה להיות חלק מהתכתובת הרגילה.
בריר, בתשובתו, חזר על עמדתו שלפיה ההודעות מתחזות להיות רגילות, מוטמעות בין יתר ההודעות ואינן מובחנות מספיק. הוא חלק על טענת גוגל בנוגע להסכמה מצדו ומצד יתר חברי הקבוצה, והדגיש שהאפשרויות להסרה אינן ברורות ואינן עומדות בדרישות הדין.
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- חברת ניהול הכספים שעצרה משיכות ומה קרה היום לפני 64 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הפערים, הצדדים הגיעו להסכמה, שלפיה גוגל תשנה את הממשק בישראל כך שהודעות הפרסומת יובחנה בבירור מהודעות רגילות - הן בממשק למחשב והן במובייל. ההסכמה, שנחתמה לאחר משא ומתן ממושך, כללה הצגת הממשק הנוכחי לצד אילוסטרציה של הממשק החדש, שנועד "לחדד ולהעמיק את ההבדל החזותי". השינוי, שהחברה התחייבה לבצע בתוך 90 יום, היה כרוך, לטענת הצדדים, בשעות עבודה רבות של מעצבים, אנשי מוצר, פיתוח ומתכנתים.
שמאי מקרקעין ניסה להתחמק ממס שבח - השיטה ומה קבעה השופטת?
ארבעה חברים רכשו בתוך כמה שעות ארבע דירות זהות באותו בניין ישן, וכעבור שבע שנים וחצי הם מכרו אותן באותו היום ובאותו המחיר. שלושה שילמו מס כדין, השמאי טען שזו עסקה פרטית פרטית שפטורה ממס - זה לא נכון, זו עסקה לכל דבר ועניין ויש עליה מס מלא
ב-29 באפריל 2013 חתמו בתוך כמה שעות ארבעה חברים־עמיתים מהענף - שמאי המקרקעין ערן בנטל ושלושה עורכי דין - על ארבעה חוזים כמעט זהים לרכישת ארבע דירות בבניין ישן בן שתי קומות. “כל הסכמי הרכישה של ארבע הדירות בבניין נחתמו באותו יום, כאשר התמורה והתנאים בכל אחד מההסכמים הם זהים”. המחיר היה 625 אלף שקל לכל דירה.
שבע וחצי שנים אחר-כך, ביוני 2025, מצאה עצמה החבורה במוקד פסק דין ארוך ומפורט של השופטת אורית וינשטיין בבית המשפט המחוזי בחיפה. במרכז הפרשה ניצבת המחלוקת סביב השאלה איך צריך לסווג לצורכי מס את הרווח שהפיק בנטל כשמכר את דירתו בתחילת 2016 תמורת 1.575 מיליון שקל, ביחד עם חבריו שמכרו במקביל את דירותיהם באותו מחיר. “עסקת המכירה של דירת מגורים... מהווה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי”, פסקה השופטת, ודחתה את טענת השמאי כי מדובר בהשקעה פרטית תמימה הראויה למס שבח בלבד. יודגש כי עורכי הדין מכרו את הדירה במסגרת עסקית ושילמו מס מלא.
הטיעון של בנטל היה ברור: הוא קנה דירה להשקעה, השכיר אותה ואף לקח משכנתה “סטנדרטית למגורים”, לפי פסק הדין. לדבריו, לא היה שום מיזם משותף. “העסקה היא עסקה פרטית הונית ואינה עסקה מסחרית”, התעקש בנטל. אלא שהראיות הציגו תמונה שונה בתכלית: ארבעת הרוכשים הופיעו כגוף אחד מול המוכר, קיבלו ייעוץ משפטי מאותו משרד, בלי לשלם שכר טרחה, וחודש לאחר הרכישה חתמו על הסכם שיתוף שהגדיר במפורש כי לכל אחד מהם רבע מן הזכויות במקרקעין.
בית המשפט שם דגש על שורת אינדיקציות שהרכיבו ביחד פסיפס של התנהלות עסקית: זהות המחיר ותנאי הרכישה, הייצוג המשותף, והעובדה שהחבורה החלה לקדם תוכנית תמ״א 38 על הקרקע. “חברי המיזם פעלו יחד ובשיתוף מלא... עובדות אלו יש בהן לשקף כי המערער תרם את הידע שלו כשמאי מקרקעין ויתר הרוכשים תרמו את הידע שלהם כעורכי דין ופעלו במשותף”. בכך נחשפה ליבת הפרשה: שיתוף פעולה גלוי שרק שם על עצמו גלימה של פעילות פרטית.
- מה עדיף - השקעה בדירה או השקעה במניות ובאיזה עיר היה כדאי לקנות דירה?
- השקעה בדירה או במשרד - מה עדיף? יתרונות וחסרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת האמירות החותכות בפסק הדין מופיעה היא כי, “שילוב העובדות של רכישת הדירה... מצביע על כך שהמסקנה הסבירה יותר היא כי התקיימה התארגנות עסקית”. וינשטיין לא הסתפקה בחותמת “התארגנות”; אלא היא בחנה בקפידה גם את תקופת ההחזקה הקצרה, את רווח ההון החריג - כמיליון שקל בשלוש שנים - ואת הניסיון המצטבר של בנטל שרכש ומכר חמש דירות נוספות בעשור שלפני העסקה. בנטל ניסה להגיב לטענות כלפיו. בעדותו הוא סיפר כי הוא לא ניהל אפילו משא ומתן על מחיר הרכישה; חברו אסרף פשוט אמר לו שהדירה מוצעת תמורת 625 אלף שקל. “זה המחיר שהמוכר ביקש... זיהיתי עסקה טובה”, העיד השמאי. אלא שהפשטות הזו, קבעה השופטת, דווקא חיזקה את המסקנה שהמחיר הותאם לבניין כולו, ולא לדירה בודדת, ולא משקף שוק חופשי אלא מהלך קולקטיבי.
