סירנה נייד משטרה צ'קלקה
צילום: שאטרסטוק

הפשע בדרום: תושב רהט נעצר לאחר שגנב את הברזל לגשר באופקים, בשווי מאות אלפי שקלים

החשוד נעצר לאחר שגנב ברזל שהיה המיועד לבניית תשתיות של גשר בשכונת הפארק באופקים, וכן גנב צינורות מים שהיו מיועדים להחלפת תשתיות ממתקן חברת מקורות
נחמן שפירא | (5)

הפשע בדרום לא עוצר. בתום חקירה שנוהלה בתחנות שגב שלום ואופקים של מרחב הנגב במחוז הדרומי, החליטו במשטרה להגיש כנגד תושב העיר רהט, כתב אישום ובקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בגין גניבות ברזל המיועד לבניית תשתיות של גשר בשכונת הפארק באופקים, וגניבת צינורות מים המיועדים להחלפת תשתיות ממתקן חברת מקורות. 

מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן, החליט כי לצד המעצרים והתפיסות גם יחולטו רכוש וכסף של העבריינים וזאת בכדי לתקוף אותם בהיבט הכלכלי. לאור זאת נתפסה המשאית שבאמצעותה ביצע החשוד את העבירות לצורך בקשת חילוט ששוויה מוערך בכ-400,000 שקל.

דובורת משטרה

 המשאית שחולטה. צילום דוברות המשטרה

גנב את הברזל לבניית הגשר באופקים

החקירה החלה בעקבות דיווח שהתקבל בתחילת החודש על גניבות ברזל המיועד לבניית תשתיות של גשר בשכונת הפארק באופקים, וגניבת צינורות מים המיועדים להחלפת תשתיות ממתקן חברת מקורות בקיבוץ משאבי שדה.

על פי החקירה, החשוד, תושב רהט, עבד כנהג משאית בחברה שעוסקת בסחר במתכות. בתחילת חודש דצמבר, החשוד הגיע  לאתר "הגשר" בעיר אופקים והעמיס על גבי המשאית ברזל במשקל של כ-18 טון ולאחר שפרק את הברזל במפעל בו עבד, חזר למקום בשנית והעמיס עוד כ-15 טון ברזל אותם פרק שוב במפעל, בשווי כולל של כ-87,000 שקל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהמשך, בתחילת חודש ינואר השנה, הגיע החשוד פעם נוספת לאתר "הגשר" בעיר אופקים והעמיס על גבי המשאית ברזל במשקל 10 טון בשווי של 37,000 שקל אותם פרק במגרש גרוטאות באשדוד.

 

קלות הפשע: פשוט הגיע ולקח

דוברות משטרה

קיראו עוד ב"משפט"

במסגרת החקירה עלה כי גם בסוף חודש דצמבר, הגיע החשוד בשתי הזדמנויות שונות לאתר מקורות במשאבי שדה, שם העמיס 20 טון של צינורות ברזל בשווי כולל של 80,000 שקל אותם פרק ברהט.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חזר למקום הפשע בלי פחד,בדיחה עצובה. (ל"ת)
    שי.ע 25/01/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    bardaat 25/01/2024 16:42
    הגב לתגובה זו
    החור אשם
  • 3.
    שלמה 25/01/2024 14:43
    הגב לתגובה זו
    לחלט רכוש וקנסות כבדים מאוד, כלא לא מרתיע
  • 2.
    המשאית שחולטה - תבדקו אם היא לא גנובה.... (ל"ת)
    מיכאל 25/01/2024 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אפק 25/01/2024 13:45
    הגב לתגובה זו
    בדואים,ערבים והיות תודות לביבי רואים את הפירות בצפון בדרום במרכז. המשטרה לא עושה את עבודה, לא נכנסים לפזורות לרהט ולעוד ישובים ערבים. הפרוטקשן חוגג. ככה ביבי "נלחם" בהון השחור.
חיים אדם בלונים ילדה
צילום: Pixabay

דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם

עוזי גרסטמן |

ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.

האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.

אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".

האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו

האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.

השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.