פרשיה חמורה: קצינים וחיילים מכרו היתרי כניסה לישראל לפלשתינים תמורת בצע כסף
משטרה רגישות המצב הביטחוני ביהודה ושומרון בעקבות המלחמה והאיסור על כניסת עובדים פלשתינים לשטחי ישראל (מלבד 8,000 שקיבלו אישור) העלה את סף הרגישות לשהיית שבח"ים ולכניסתם של פלשתינים לישראל.
פרשיה חמורה של מכירת היתרי כניסה לישראל נחשפה היום לאחר שהיחידה המרכזית במחוז ש"י בשיתוף משטרה צבאית חוקרת ויחידת יהלום של רשות המיסים הביאו להפללתם ומעצרם של 14 חשודים בסחר בהיתרי כניסה לישראל לפלשתינים תמורת תשלום.
מהמשטרה נמסר כי במהלך השנה האחרונה מתנהלת ביחידה המרכזית במחוז ש"י פרשייה במסגרתה התנהלה חקירה סמויה בשיתוף מצ"ח ויחידת יהלום ברשות המיסים, כנגד מספר חשודים, ביניהם גם מספר קצינים וחיילים בשירות פעיל ובדימוס, בחשד להנפקת היתרי כניסה לישראל לפלשתינים בהיקף רחב תמורת תשלום של אלפי שקלים להיתר.
- חשבון ה-X של מרכז גיוס של המשטרה נפרץ
- האוצר נגד המשטרה - אסור לכם להעלות שכר בלי אישור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צילום דוברות משטרה
ראש הקנוניה - תושב סח'נין שבנו משרת בקבע
חקירת המשטרה העלתה כי החשוד המרכזי בפרשייה, תושב סח'נין בן 53, סחר בהיתרי כניסה לישראל לפלשתינים תמורת כסף דרך בנו שהינו חייל בקבע המשרת במעבר שער אפרים, באמתלה של כניסה לישראל לשם עבודות חקלאיות במרחב התפר.
עוד עלה בחקירה כי החשוד הפעיל רשת של מתווכים פלשתינים וישראלים שתפקידם היה לאתר פלשתינים המעוניינים בהיתרי כניסה לישראל ולגבות מהם את התשלום עבורו.
הבוקר עם המעבר לשלב הגלוי של החקירה, פשטו שוטרי ובלשי מחוז ש"י ביחד עם חוקרי מצ"ח על בתיהם של החשודים בפרשייה ביישובים שונים בארץ ובשטחים ועצרו 14 חשודים לחקירה.
החשודים הועברו לחקירה במשרדי הימ"ר בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה, שוחד ותיווך בשוחד של עובד ציבור, איסור הלבנת הון וסחיטה באיומים – כל אחד עפ"י חלקו בעבירות האמורות.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
- 6.גייס חמישי,אי אפשר לסמוך עליהם, (ל"ת)שי.ע 22/01/2024 21:31הגב לתגובה זו
- 5.דב בירן 22/01/2024 11:14הגב לתגובה זוההסבר לשיטה היא הממשלה והעומד בראשה שהוא מושחת באדם, והדת שחומדת כסף, וביחד הקימו ממשלת דמים מושחתת. ואז קמים אנשים שעובדים וחושבים בעם להם מותר גם אני חומד מעט לעצמי, חרפה .
- קונילמל 22/01/2024 12:22הגב לתגובה זוהדת שחומדת כסף? אתה נמצא במדינה רק בגלל הדת. בלי התורה המדינה לא שייכת לנו.
- בת אל 23/01/2024 00:36עמלקים ששודדים את קופת המדינה בזמו מלחמה
- 4.לא פחות מ10 שנות מאסר! (ל"ת)כגדעג 22/01/2024 10:59הגב לתגובה זו
- 3.שמואל 22/01/2024 10:43הגב לתגובה זוצריכים ללכת לכלא 1000שנים
- 2.אנגליקה 22/01/2024 10:28הגב לתגובה זוחשוב
- 1.יוני 22/01/2024 10:22הגב לתגובה זומושחת,רקוב מהשורש. פשוט להעיף את כולם חצי מהם לכלא לנקות את האורוות מימין ומשמאל לנקות את כל המשרדים הממשלתיים המושחתים מאנשים מושחתים.
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
האם הסכם ממון הוא גם הצוואה?
פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע כי בת זוגו של אדם שהלך לעולמו, עמו חיה במשך 17 שנה, תוכר כידועה בציבור ותירש מחצית המעיזבון שלו, בהתאם לחוק הירושה. השופטת דחתה את הטענות של בנו היחיד של המנוח, שלפיהן הסכם הממון שעליו חתם אביו מולה
מהווה צוואה המדירה את בת הזוג, וקבעה כי המסמך אינו יכול לשמש תחליף לצוואה
עבור האשה שניהלה קשר זוגי ארוך שנים עם המנוח, פסק הדין שניתן באחרונה הוא לא רק ניצחון משפטי, אלא גם הכרה במעמדה. השופטת רונית ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בקריות קיבלה את תביעתה להכיר בה כיורשת על פי דין, וקבעה כי היא עמדה במבחנים הנדרשים בסעיף 55 לחוק הירושה. בכך נקבע כי צו הירושה שניתן ביולי 2023 יתוקן, והיא תירש מחצית מהעיזבון ביחד עם בנו של המנוח.
הפרשה החלה לאחר מות בן הזוג שלה במאי 2023, אז ניתן צו ירושה המורה כי בנו הוא היורש היחיד. כחודשיים לאחר מכן פנתה בת הזוג לבית המשפט וטענה כי היתה ידועה בציבור של המנוח במשך 15 שנה לפחות, וכי יש להוסיף אותה כשותפה לירושה. הבן מצדו, הגיש תביעה נגדית, שבה ביקש מבית המשפט להכיר בהסכם הממון שנחתם בין אביו לבת הזוג ב-2007 כצוואה לכל דבר ועניין. לטענתו, מהוראות ההסכם ניתן ללמוד כי אביו התכוון להבטיח כי עיזבונו יעבור אך ורק אליו.
במרכז המחלוקת עמדה השאלה האם הסכם ממון יכול לשמש צוואה. השופטת ויצמן דחתה את הטענה הנחרצת של הבן וקבעה כי אין בסיס משפטי להעניק להסכם מעמד של צוואה. היא ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "המצווה צריך להצהיר בפני העדים שזו צוואתו... והעדים צריכים לאשר באותו מעמד בחתימתם", דבר שלא נעשה במקרה זה. עוד היא הדגישה כי הנתבע לא זימן לעדות את עורכת הדין שערכה את ההסכם, ולא הביא כל ראיה לכך שהמנוח התכוון שההסכם ישמש הוראת ירושה. "המסקנה היחידה המתבקשת היא שהמנוח לא ראה בהסכם הממון את צוואתו", כתבה השופטת בפסק הדין.
"לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון"
השופטת דחתה גם את האפשרות לראות בהסכם הממון "הוראה אחרת", השוללת את זכות הירושה של בת הזוג, כפי שניתן לעשות לפי סעיף 55 לחוק הירושה. לדבריה, ההסכם עסק בהפרדה רכושית במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה, אך לא כלל הוראות מפורשות בנוגע להורשה. "לא ניתן לתת פרשנות עקיפה להסכם הממון לפיה רצון המנוח היה לנשל את התובעת מעיזבונו", היא פסקה בהכרעתה.
- בת הזוג נותרה בלי שום חלק בירושה
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שנדחתה טענת הבן, פנה בית המשפט לבחון אם התקיימו התנאים להכרה בתובעת כידועה בציבור. השופטת ציינה כי אין מחלוקת שהצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית ארוכת שנים, והזכירה כי כבר בהסכם הממון הצהירו הצדדים על רצונם, "לחיות יחדיו באהבה וברעות ולקיים ביניהם חיי זוגיות מלאים כיחידה משפחתית אחת". עוד היא הוסיפה כי, "לא נטען שהצדדים נפרדו, שלא היתה רציפות בזוגיות, או שהיתה למנוח זוגיות אחרת".
