פשע בירושלים: אשה ובנה סחטו באיומים עשרות אנשים, במאות אלפי שקלים
אשה ובנה תושבי ירושלים, נעצרו לחקירה ביחידה המרכזית של מחוז ירושלים בחשד לסחיטה באיומים, תקיפה, הלבנת הון ועוד, בהיקף של מאות אלפי שקלים. בין עשרות הקורבנות: קשישים בשנות ה-70 לחייהם עם סיבוכים בריאותיים, חייל בשירות סדיר ועוד. בתום החקירה במשטרת ישראל, הוגשה נגדם הצהרת תובע לקראת כתב אישום.
תחילתו של הסיפור במעצר חשוד עם אקדח. מוקדם יותר השנה, עצרו בלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים חשוד בגין החזקת אקדח שלא כחוק בירושלים. החשוד נתפס עם אקדח במבושיו בעת נסיעה בתוך רכב בשכונת פסגת זאב. לאחר שנחקר במשטרה הוגש נגדו כתב אישום וההליך המשפטי בעניינו מתנהל בימים אלו כשהוא בכלא.
הכסף שנתפס במעצר. צילום דוברות המשטרה
הלוואות וסחיטה באיומים
במהלך חקירתו של החשוד התברר לחוקרי המשטרה, כי עפ״י החשד הוא ואמו מנהלים קו הלוואות בניגוד לחוק. בנוסף התברר כי לווים שלוו כספים מהם ולא החזירו אותם בזמן, אוימו והותקפו על ידי הנאשם, אמו או מי מטעמם. בעקבות החשדות החדשים נפתחה חקירה נוספת ביחידה המרכזית של מחוז ירושלים.
- עובדי עיריית אשקלון ורחובות נעצרו. החשד: עבירות שוחד והלבנת הון
- הפשע בדרום: תושב רהט נעצר לאחר שגנב ברזל לגשר, בשווי מאות אלפים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה עצרו בלשי ימ״ר ירושלים את הנאשם (24) מהכלא, ואת אמו (44) המתגוררת בנווה יעקב. בחיפוש שנערך בביתה, אותרו ונתפסו ע״י השוטרים: 55 אלף שקל ומאות דולרים במזומן, כדורי אקדח, פלאפונים ומחשבים ניידים, מסמכים שונים ועוד. החשודים נלקחו לחקירה במשטרה בחשד להלבנת הון, סחיטה ואיומים, שיבוש הליכי חקירה, תקיפה ועבירות מס והדחת עד.
מהחקירה בימ״ר ירושלים עולה כי החשודים היו מלווים כספים לאנשים, שמרביתם לא אושרו לקבל הלוואות באמצעות בנקים, והיו מצויים בקשיים כלכליים או בסיבוכים בריאותיים.
- פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
תחמושת שנתפסה. צילום דוברות המשטרה
עשקו קשישים וחיילי צה"ל
בין הלווים, היה חייל צה״ל בשירות סדיר שלווה מהם 10,000 שקל בריביות גבוהות מאוד ובתנאי החזר מורכבים. כך יצא שלמרות שהחייל שילם להם עד כה עשרות אלפי שקלים בחזרה במשך זמן רב, הוא עדיין המשיך לשלם להם ואף הופעלו עליו לחצים בשל כך. בחקירה אותו חייל סיפר שהוא מפחד מהחשודים ולכן ממעט להימצא בביתו כשהוא בחופשות מהצבא.
במקרה אחר, אדם בן 70 נכה החולה במחלה סופנית לווה מהם כספים בריבית גבוהה. לאחר שלא הצליח להחזיר את התשלומים לחשודים, החשוד הגיע מחוץ לביתו תקף אותו פיזית וגנב לו את הטלפון שהיה ברשותו.
במקרה נוסף, אדם בשנות השבעים לחייו לווה כספים מהחשודים עקב הסתבכות במצבו הבריאותי בריבית גבוהה. משלא עמד בהחזר התשלומים, הגיע החשוד לביתו וליד בני משפחתו איים עליו ואף החליט להטיל את יתרת החוב על אחותו של הקורבן.
תקפו את הלווים
עפ״י החשד השניים הלוו כספים בניגוד לחוק בהיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים לעשרות לווים, ואלו שלא עמדו בהחזרים אוימו, נסחטו ואף חלקם הותקפו על ידם.
במהלך החקירה בימ״ר ירושלים, הוארך מעצרם של שני החשודים מעת לעת. עם סיום החקירה גובשה נגדם תשתית ראייתית לביצוע העבירות, והוגשה נגדם השבוע הצהרת תובע ומעצרם הוארך שוב עד מחר. מחר צפוייה הפרקליטות להגיש נגדם כתב אישום.
- 3.שומר נפשו ירחק 11/01/2024 11:14הגב לתגובה זולא להלוות בריבית
- 2.אין כמו אמא.. או-אמא יש רק אחת... (ל"ת)הדר 10/01/2024 11:54הגב לתגובה זו
- 1.מי שלוקח הלוואה צריך להחזיר. (ל"ת)מה הבעיה פה? 10/01/2024 11:30הגב לתגובה זו
מפקח על רישום מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
פסק הדין דן במקרה שבו שמונה מתוך תשעת בעלי הדירות בבניין בהרצליה חתמו על הסכם להריסה ובנייה מחדש, בעוד שדיירים באחת הדירות סירבו בטענה שהתמורה מקפחת ואינה משקפת את ערך דירתם. אף שגם לדבריהם דירתם תושבח בכ-400 אלף שקל, הם התעקשו כי מגיעה להם תמורה גבוהה
בהרבה. המפקח דחה את התנגדותם וקבע כי האינטרס הציבורי בחיזוק מבנים גובר על הרצון למקסום רווח אישי
בשכונה שקטה בהרצליה, ברחוב אחד העם, ניצב בניין ותיק שבו תשע דירות. כמו בניינים רבים אחרים שנבנו בשנות החמישים והשישים, גם הוא תוכנן ללא תקן עמידות לרעידות אדמה וללא מיגון בסיסי מפני איומים ביטחוניים. כששמונה מבעלי הדירות בבניין התאגדו וחתמו על הסכם עם אלמוג להריסה ולבנייה מחדש של המבנה במסגרת תמ״א 38/2, הם סברו כי הצליחו להבטיח לעצמם חיזוק ראוי והזדמנות לחדש את סביבת מגוריהם. אלא שנותר גורם אחד שסירב לשתף פעולה - בעלי דירה יחידה בקומה השלישית, שלהם מוצמד גם גג רחב ידיים.
אותם בעלי דירה, יאיר אבן זוהר וורד גורן, טענו כי דירת התמורה שהוצעה להם מקפחת ואינה משקפת את הזכויות המיוחדות שברשותם. לדבריהם, שטח הדירה שנלקח בחשבון בחישוב התמורות היה על פי היתר בנייה ישן, 99.4 מ"ר, בעוד שבפועל דירתם משתרעת על יותר מ-106 מ"ר. לכך נוספו טענות לגבי שוויו של הגג הצמוד בשטח כמעט 98 מ"ר וזכויות בנייה נוספות שלא נוצלו, לטענתם בהיקף של 23 מ"ר. "מדובר בפגיעה קשה ומהותית בקנייננו ובהפרת עקרון השוויון", הם טענו, ואף העריכו את הנזק הכלכלי שנגרם להם בכ-1.2 מיליון שקל.
מנגד, יתר בעלי הדירות טענו כי מדובר בפרויקט הכרחי, שמטרתו חיזוק הבית המשותף ולא העשרת מי מבעליו. הם הזכירו כי שמונה מתוך תשעת הדיירים חתמו על ההסכם, וכי גם הדירה הדומה לזו של הנתבעים - דירת גג אחרת בבניין - קיבלה את אותן תמורות בדיוק ובעליה הסכימו להן. "עצם העובדה שדירת הנתבעים צפויה להיות מושבחת בלפחות 400 אלף שקל, לפי חוות דעת שמאית מטעמם, מוכיחה שהתנגדותם אינה נובעת מפגיעה אמיתית בקניינם אלא מציפייה להגדלת הרווח", טענו השכנים.
מבחן של שוויון מהותי-כמותי
המפקח על רישום המקרקעין, ארז שטיינברג, בחן את מכלול הטענות. הוא ציין כי לפי ההסכם יקבלו הנתבעים דירה חדשה בקומה השישית בשטח של 120.43 מ"ר, הכוללת ממ"ד, מרפסת שמש, חניה ומעלית - תוספות משמעותיות ביחס לדירתם הישנה. "אין חולק כי ערכה של דירת הנתבעים יעלה כתוצאה מהפרויקט", הוא כתב בהחלטתו, ואף הדגיש כי שמאי מטעם הנתבעים עצמו העריך את דירת התמורה ב-4.215 מיליון שקל, לעומת 3.82 מיליון שקל - השווי של הדירה המקורית. שטיינברג התעכב על עקרון השוויון בתמורות - סוגיה שמלווה פרויקטים רבים של תמ״א. הוא הזכיר כי בפסיקה נקבע שהמבחן הוא "שוויון מהותי־כמותי", כלומר האם כל בעלי הדירות מקבלים תוספת שטח דומה מבחינת היקפה, ולא בהכרח שווי כלכלי זהה. לדבריו, "דירת התמורה לנתבעים צולחת את המבחן המהותי־כמותי, שהותווה בפסיקה", שכן היא קיבלה את אותן תוספות כמו הדירה הדומה לה בבניין.
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- היזמית טענה שעיכוב במסירת חניון הוא "כוח עליון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע לטענת חוסר הכדאיות הכלכלית בשל "רווח יזמי מופרז", קבע המפקח כי אין לקבלה. בעוד שהמומחה מטעם הנתבעים טען לרווחיות של 62%, המומחה שמונה מטעם התובעים קבע כי מדובר בכ-16% בלבד - שיעור גבולי לפרויקט מהסוג הזה. שטיינברג קיבל את עמדת התובעים והבהיר כי, "בעלי הדירות זכאים לתמורה סבירה והוגנת, אך לאו דווקא לחלוקה שווה של רווחי הפרויקט בינם לבין יזמיו". הוא הדגיש כי הנתבעים לא הציגו חלופה קונקרטית אחרת ולא הראו יזם מוכן לבצע את הפרויקט בתנאים טובים יותר.
פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך
בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה
ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.
ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.
אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".
החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה
נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".
- התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.
