הכסף שנתפס
צילום: דוברות המשטרה

פשע בירושלים: אשה ובנה סחטו באיומים עשרות אנשים, במאות אלפי שקלים

לאחר שנעצר עם אקדח - המשטרה גילתה כי הוא ואמו מנהלים רשת של הלוואות לא חוקיות. השניים סחטו באיומים עשרות אנשים שהלוו מהם כספים בריביות גבוהות, בין הלווים, חיילי צה"ל וקשישים חולים. במעצר נתפסו בביתם 55 אלף שקל במזומן ותחמושת. מעצרם הוארך
נחמן שפירא | (3)

אשה ובנה תושבי ירושלים, נעצרו לחקירה ביחידה המרכזית של מחוז ירושלים בחשד לסחיטה באיומים, תקיפה, הלבנת הון ועוד, בהיקף של מאות אלפי שקלים. בין עשרות הקורבנות: קשישים בשנות ה-70 לחייהם עם סיבוכים בריאותיים, חייל בשירות סדיר ועוד. בתום החקירה במשטרת ישראל, הוגשה נגדם הצהרת תובע לקראת כתב אישום. 

תחילתו של הסיפור במעצר חשוד עם אקדח. מוקדם יותר השנה, עצרו בלשי היחידה המרכזית במחוז ירושלים חשוד בגין החזקת אקדח שלא כחוק בירושלים. החשוד נתפס עם אקדח במבושיו בעת נסיעה בתוך רכב בשכונת פסגת זאב. לאחר שנחקר במשטרה הוגש נגדו כתב אישום וההליך המשפטי בעניינו מתנהל בימים אלו כשהוא בכלא.

דוברות המשטרה

  הכסף שנתפס במעצר. צילום דוברות המשטרה

 

הלוואות וסחיטה באיומים

במהלך חקירתו של החשוד התברר לחוקרי המשטרה, כי עפ״י החשד הוא ואמו מנהלים קו הלוואות בניגוד לחוק. בנוסף התברר כי לווים שלוו כספים מהם ולא החזירו אותם בזמן, אוימו והותקפו על ידי הנאשם, אמו או מי מטעמם. בעקבות החשדות החדשים נפתחה חקירה נוספת ביחידה המרכזית של מחוז ירושלים.

לאחרונה עצרו בלשי ימ״ר ירושלים את הנאשם (24) מהכלא, ואת אמו (44) המתגוררת בנווה יעקב. בחיפוש שנערך בביתה, אותרו ונתפסו ע״י השוטרים: 55 אלף שקל ומאות דולרים במזומן, כדורי אקדח, פלאפונים ומחשבים ניידים, מסמכים שונים ועוד. החשודים נלקחו לחקירה במשטרה בחשד להלבנת הון, סחיטה ואיומים, שיבוש הליכי חקירה, תקיפה ועבירות מס והדחת עד.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מהחקירה בימ״ר ירושלים עולה כי החשודים היו מלווים כספים לאנשים, שמרביתם לא אושרו לקבל הלוואות באמצעות בנקים, והיו מצויים בקשיים כלכליים או בסיבוכים בריאותיים. 

דוברות המשטרה

קיראו עוד ב"משפט"

 תחמושת שנתפסה.  צילום דוברות המשטרה

 

עשקו קשישים וחיילי צה"ל

בין הלווים, היה חייל צה״ל בשירות סדיר שלווה מהם 10,000 שקל בריביות גבוהות מאוד ובתנאי החזר מורכבים. כך יצא שלמרות שהחייל שילם להם עד כה עשרות אלפי שקלים בחזרה במשך זמן רב, הוא עדיין המשיך לשלם להם ואף הופעלו עליו לחצים בשל כך. בחקירה אותו חייל סיפר שהוא מפחד מהחשודים ולכן ממעט להימצא בביתו כשהוא בחופשות מהצבא. 

במקרה אחר, אדם בן 70 נכה החולה במחלה סופנית לווה מהם כספים בריבית גבוהה. לאחר שלא הצליח להחזיר את התשלומים לחשודים, החשוד הגיע מחוץ לביתו תקף אותו פיזית וגנב לו את הטלפון שהיה ברשותו. 

במקרה נוסף, אדם בשנות השבעים לחייו לווה כספים מהחשודים עקב הסתבכות במצבו הבריאותי בריבית גבוהה. משלא עמד בהחזר התשלומים, הגיע החשוד לביתו וליד בני משפחתו איים עליו ואף החליט להטיל את יתרת החוב על אחותו של הקורבן.

 

תקפו את הלווים

עפ״י החשד השניים הלוו כספים בניגוד לחוק בהיקף מצטבר של מאות אלפי שקלים לעשרות לווים, ואלו שלא עמדו בהחזרים אוימו, נסחטו ואף חלקם הותקפו על ידם.

במהלך החקירה בימ״ר ירושלים, הוארך מעצרם של שני החשודים מעת לעת. עם סיום החקירה גובשה נגדם תשתית ראייתית לביצוע העבירות, והוגשה נגדם השבוע הצהרת תובע ומעצרם הוארך שוב עד מחר. מחר צפוייה הפרקליטות להגיש נגדם כתב אישום. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שומר נפשו ירחק 11/01/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
    לא להלוות בריבית
  • 2.
    אין כמו אמא.. או-אמא יש רק אחת... (ל"ת)
    הדר 10/01/2024 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי שלוקח הלוואה צריך להחזיר. (ל"ת)
    מה הבעיה פה? 10/01/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
הלוואה חשבונות
צילום: freepik

המלווה דרש כמעט מיליון שקל - ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף

פסק דין בפרשה של הלוואות במינימרקט ממודיעין קובע כי מלווה חוץ־בנקאי, שדרש מהלווה כ-900 אלף שקל בטענה לחוב תופח וריביות, הצליח להוכיח רק שבריר מהסכום. לאחר שנים של התדיינות, בית משפט השלום בפתח תקווה ביטל את ההסכם החוץ־בנקאי וקבע כי יש להשיב למלווה רק את סכום הקרן שנמצא כמשולם חלקית. השופטת הזהירה מהיעדר תיאום מסמכי הלוואה ומהסתמכות על צ'קים שנועדו לשמש בטוחה בלבד

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא, שהגיע אל שולחנה של השופטת לימור חלד-רון בבית משפט השלום בפתח תקווה, נוצר מתוך מצוקה כלכלית יומיומית, כזו שמוכרת היטב לעסקים קטנים בישראל. בין מדפי מינימרקט צנוע במודיעין התפתח קשר שהחל כעזרה לכאורה בין מכרים בבית הכנסת, והסתיים בשורה ארוכה של תיקי הוצאה לפועל, טענות על ריבית נשך, האשמות הדדיות וחוב נטען שהתנפח עד לכ-900 אלף שקל. אלא שבית המשפט קבע בסופו של דבר כי כל שניתן להוכיח הוא יתרה של כ-60 אלף שקל בלבד.

ההליך המשפטי, שכלל שתי תביעות שטריות (תביעות להוצאה לפועל על סמך שטר, למשל צ'ק) שאוחדו, עסק ביחסי מלווה־לווה שנמשכו שנים. התובע, חיים אוזן, טען כי העניק לנתבע, ישראל מיכאל אביב, הלוואות חוץ־בנקאיות בהיקפים גדולים, וכי כנגד אותן הלוואות הופקדו בידיו צ'קים שנועדו להבטיח את ההחזר שלהן. לטענתו, מרגע שהנתבע הפסיק לפרוע את החוב, פנה לביצוע הצ'קים בלשכת ההוצאה לפועל. אלא שהנתבע טען מנגד כי מדובר במערכת יחסים אחרת לגמרי, שבה המינימרקט שבו עבד הוא זה שנזקק לעזרה תזרימית, וכי התובע הוא שפעל לאורך השנים בניגוד לדין, ללא כל הסכם הלוואה מסודר ומתוך גביית ריביות מופרזות.

במרכז הסיפור עמדו שלושה תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד הנתבע, בסכום מצטבר של 670,400 שקל. לאחר פתיחת התיקים ביקש הנתבע, ב-2018, להכריז עליו חייב מוגבל ולהיכנס להליך איחוד תיקים. רק כארבע שנים מאוחר יותר הגיש התנגדות לביצועי השטרות - ובית המשפט, בהחלטה מוקדמת של רשם בכיר, העניק לו רשות להתגונן. כשהתיק הגיע לשלב ההוכחות, הציג התובע גרסה שלפיה הכיר את הנתבע בבית הכנסת, שם סיפר לו האחרון כי הוא בעליו של מינימרקט עם מחזורי פעילות נרחבים. התובע סיפק לו שירותי פריטת המחאות, הפנה אותו לאדם נוסף שעסק בצ'יינג', ואף טען כי שימש ערב להלוואות שקיבל הנתבע מאותו גורם. לדבריו, החוב תפח והלך עם השנים, ובעת פתיחת ההליכים הגיע לסכומים גבוהים מאוד.

המשיך להחזיק צ'קים של בטוחות גם אחרי ביצוע התשלומים

מנגד, טען הנתבע כי תחילה פנה אליו התובע כדי לסייע למינימרקט בתקופת קושי, כשבעליו הקודמים של העסק הם אלה שעמדו במרכז העסקה. רק מאוחר יותר הוא רכש את המינימרקט לעצמו ונטל על עצמו גם חלק מחובותיו, אך לטענתו הוא החזיר לתובע סכומים משמעותיים, בעוד שהתובע המשיך להחזיק צ'קים שניתנו לו כביטחונות ולא השיב אותם גם לאחר שהתשלומים בוצעו. בנוסף, הוא טען כי התובע גבה ממנו ריביות העולות בהרבה על המותר בחוק.

אחד הכלים המשפטיים הבולטים בתיק היה תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות. התובע טען כי החוק אינו חל, משום שההלוואות ניתנו כביכול לתאגיד שהוא המינימרקט, אך השופטת קבעה כי קו טענתו מנוגד לגרסתו שלו לאורך ההליך, שבה הדגיש כי ההלוואות ניתנו לנתבע כאדם פרטי. מאחר שהלווה אינו תאגיד, החוק חל במלואו.

פסק דין
צילום: freepik

מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה

בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי מכתב שנשלח על ידי אהרון אפלבאום למשרד החינוך ולבכירים נוספים, ובו הוצגה עמותת בני ברוך - קבלה לעם כ"כת המביאה לחיי תלות ושעבוד", מהווה לשון הרע חמורה. אפלבאום חויב לשלם פיצוי בסך 168 אלף שקל ולפרסם התנצלות בעיתון. בפסק הדין ביקר בית המשפט את התנהלות הנתבע וקבע כי דבריו היו שקריים, נכתבו בזדון ומתוך רצון מוצהר לפגוע בעמותה

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה בדצמבר 2012, כשאהרון אפלבאום, תושב הצפון ואב לבן שהיה חבר בעמותת בני ברוך, שלח מכתב חריף למנכ"לית משרד החינוך דאז דליה שטאובר, לשר החינוך דאז גדעון סער ולגורמים נוספים במשרד. במכתבו הוא טען כי עמותת קבלה לעם היא "כת לכל דבר", הפועלת בשיטות של שליטה, ניתוק, מניפולציה וגיוס כספים. "בדומה לכתות אחרות," כתב אפלבאום, "‘הקבלה לעם’ מביאה את מאמיניה לחיים של תלות ושעבוד... הקרע בין ‘אנחנו’ ו‘הם’ מביא לניתוק של החברים בכת מבני משפחותיהם". לדבריו, מדובר בארגון "המסתתר מאחורי מסכה חייכנית של ערבות הדדית ואהבה", שבפועל "שולח זרועות ארוכות אל מערכת החינוך בדומה לסיינטולוגיה". המכתב נשלח, לדבריו, כ"פנייה אזרחית אחראית" לרשויות, אך כפי שציין בית המשפט, נוסחו החריף, ההאשמות הקשות ואופן הפצתו לגורמים רבים חרגו בהרבה מהגבולות של תלונה לגיטימית.

עמותת בני ברוך, המפעילה מערכי לימוד והפצת חכמת הקבלה בארץ ובעולם, טענה בתביעתה כי מדובר ב"עלילה חמורה ושקרית" שנועדה לפגוע בשמה הטוב, ושנכתבה מתוך מניע אישי הקשור לסכסוך של אפלבאום עם בנו, שחבר בתנועה. "הנתבע בחר להשמיץ את העמותה בזדון, תוך ידיעה שדבריו שקריים", טענה התובעת.

בית המשפט קיבל את גרסתה במלואה. השופט אריאל ברגנר כתב כי אפלבאום אמנם הודה ששלח את המכתב, אך ניסה להצדיקו בטענה שמדובר היה בפנייה לרשות מוסמכת וב"הבעת דעה לגיטימית" על גוף ציבורי. אלא שהשופט דחה אחת לאחת את כל טענות ההגנה האלה. השופט הדגיש כי מדובר בפרסום מובהק של לשון הרע. לדבריו, "המונחים שבהם השתמש הנתבע - ‘כת’, ‘חיים של תלות ושעבוד’, ‘מותר לשקר’, ‘חדירה למערכת החינוך’, ‘בדומה לסיינטולוגיה’ - מציגים את התובעת באור שלילי שיש בו כדי לבזותה ולהפוך אותה למטרה לשנאה ולבוז". הוא קבע כי בעיני האדם הסביר, הכינוי "כת" נושא משמעות שלילית ביותר, ולעתים אף פלילית.

המרכז לנפגעי כתות קיבל תרומה מהתובע

בהמשך פסק הדין ציין השופט כי השאלה האם בני ברוך היא כת או לא נהפכה לאחד מצירי הדיון המרכזיים. אלא שאפלבאום, שבתחילה טען כי בידיו הוכחות לכך, זנח בהמשך את הטענה ולא הצליח להציג אף ראיה ממשית. "למושג כת אין כל הגדרה בחוק", ציין ברגנר, "ולא הובאה כל חוות דעת מקצועית שתראה כי מתקיימים בעמותה אותם מאפיינים כיתתיים שעליהם דיבר הנתבע". השופט סקר בהרחבה את עדויות המומחים שהובאו מטעם שני הצדדים. מטעם הנתבע העידו מנהלת המרכז לנפגעי כתות, רחל ליכטנשטיין, והפסיכולוג נחמן אלון, שטענו כי לעמותה יש מאפיינים של כת. ואולם בית המשפט מצא כי עדותם מוטה וחסרת משקל. ליכטנשטיין, כך התברר, קיבלה תרומות מאפלבאום, והמרכז שבראשו עמדה אף סייע לו בכתיבת המכתב עצמו. "העדה לא גילתה לבית המשפט את ניגוד העניינים החמור שבו היתה מצויה", כתב ברגנר בהכרעתו. "עדותה אינה אמינה, מוטה ומגמתית".

לעומת זאת, העדים והמומחים מטעם העמותה, ובהם פרופ’ מאסימו אינטרווינה, סוציולוג איטלקי מוביל לחקר תנועות דתיות חדשות, ופרופ’ ג’ון גורדון מלטון מארה"ב, שללו לחלוטין את האפשרות שמדובר בכת. אינטרווינה העיד כי בבדיקות שערך בארץ ובאיטליה לא מצא סימנים כלשהם לתלות, ניתוק משפחתי או שליטה נפשית בקרב חברי הקבוצה. לדבריו, "הדלת פתוחה - מי שרוצה יוצא, מי שרוצה נשאר", והוסיף כי, "מדובר בקבוצה שאינה מסיונרית ואינה מפעילה כפייה". גם חברי הקהילה עצמם העידו על חופש מוחלט. אחד מהם, טייס חיל האוויר לשעבר ארז הררי, העיד כי הוא אדם עצמאי לחלוטין, עובד באל על, ומעולם לא חווה כפייה כלשהי מצד הארגון. עו"ד חנוך מילביצקי, כיום חבר כנסת מטעם הליכוד, העיד כי "לא נאמר לי עם מי להיות בקשר או כיצד לחיות - אילו היה כך, לא הייתי חלק מהעמותה".