בן זוגה העבריין חוסל; האם היא זכאית לקצבה מביטוח לאומי?
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן לאחרונה בתביעה של צעירה שתבעה לשלם לה דמי קצבת שאירים בגלל שהייתה 'ידועה בציבור' של בן זוגה המנוח שנהרג בפיצוץ ממטען חבלה ברכבו.
חיסול, קרדיט: פייסבוק לפי סעיף 27
בן זוגה של התובעת, נהרג ממטען חבלה שהוטמן ברכבו לפני כשנתיים. כאשר חודשים ספורים לפני הירצחו נולד לשניים ילד, אשר הוכר על ידי הביטוח הלאומי לקבלת קצבת שאירים מהמוסד. תביעתה של בת הזוג לקבלת קצבת שאירים נדחתה על ידי ביטוח לאומי משום שבשעת פטירתו של המנוח היא "לא הייתה אשתו או הידועה בציבור המתגוררת עמו".
התובעת, בת 23 טענה בדיון כי הכירה את המנוח בשנת 2016 ומחודש מאי באותה שנה הם החלו לצאת כזוג לכל דבר ועניין. בשנת 2019 עברו בני הזוג להתגורר יחדיו בדירה בבעלות אמו של המנוח. התובעת טענה כי ניהלה עם המנוח חיים משותפים כבני זוג הידועים בציבור והתגוררו יחדיו עד למועד פטירתו, למעט בתקופות בהן שהה במעצר.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד בביטוח לאומי טענו כי טענותיה של התובעת נבדקו לעומק, וכי היא קיבלה בעבר קצבת הבטחת הכנסה לאחר שהצהירה כי היא מתגוררת לבד וכי הקשר עם המנוח אינו טוב, ולכן לדברי הביטוח הלאומי תביעתה לקצבת שאירים נדחתה כדין.
אלמנה של המנוח
השופט כאמל אבו קאעוד קבע כי דין התביעה להתקבל. השופט ציין כי לפי סעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי קצבת שאירים משולמת למי שהייתה "אלמנה" של מבוטח. על פי סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי "אלמנה" מוגדרת כ"מי שהייתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו. אשתו מוגדרת בסעיף 1 לחוק "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו".
כידוע לצורך הכרה כ"ידועה בציבור" נדרש כי יתמלאו שני תנאים מצטברים - בשעת פטירת המבוטח היא הייתה ידועה בציבור כאשתו, ובנוסף כי בשעת פטירתו של המבוטח, היא גרה עמו.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
השופט ציין כי בכדי להוכיח 'ידועה בציבור' צריך להביא ראיות כי האישה הייתה ידועה בציבור כאשתו של האדם בו מדובר, ושבציבור קיבלו את השניים כבעל ואישה, וכך התייחסו אליהם. בנוסף יש צורך בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין.
על פי הפסיקה נקבע כי "המבחן להכרה באישה כידועה בציבור כאשתו של פלוני הינו כפול: ראשית – על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. שנית – עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים".
בפסיקה נקבע כי "משק בית משותף" פירושו שיתוף במקום המגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחתו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו".
תכלית קצבת שאירים מתקיימת
בשורה של פסקי דין הובהר כי תכליתה של גמלת השאירים לפי חוק הביטוח הלאומי היא לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית שהייתה נתונה לאדם מבן זוגו כמי שהיה תלוי בו בהקשר זה, ולשמר את רמת חייו פחות או יותר כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג. בחלק מפסקי הדין ניתן משקל רב לשאלת התלות כלכלית של השאיר בבן הזוג שנפטר, כשבחלק מהמקרים עצם התלות הכלכלית הוגדרה כתכלית החוק עצמה. לצד זאת, יש אמירות אחרות בפסיקה שלפיהן גם העדר תלות כלכלית של אישה בבן הזוג שנפטר אינה שוללת את היותה ידועה בציבור שלו.
הפסיקה הרווחת היום מסתייעת במבחן מרוכך, ובודקת אם בפטירת המנוח נוצר לבן הזוג שנותר בחיים "מחסור כלכלי". עם זאת, במקרים המתאימים גם העדרו של מחסור כלכלי, אינו שולל קיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור:
השופט קבע כי "תכליתה של קצבת השאירים המשולמת על ידי המוסד, היא הענקת ''רשת ביטחון' מינימלית תוך מתן מענה מסוים, על חשבון הקופה הציבורית, לחסר כלכלי הנובע מאובדן הזוגיות והשיתוף". במקרה שלפנינו התכלית הזו מתקיימת".
השופט ציין כי "התובעת אישה צעירה, קשת יום, אשר הפכה לפתע לאם יחידנית בגיל 20, עם פטירתו של בן זוגה בנסיבות טרגיות, ונשענת על רשויות הרווחה למחייתה ולפרנסת בנה, ללא מערך משפחתי תומך. לתובעת, בת להורים גרושים, החיים בנפרד, לא הייתה כתובת יציבה אחת. בעיקר נרשמה במענו של אביה ולתקופה קצרה במענה של אימה".
השופט הוסיף כי "מעדותה של התובעת שנתמכה בעדותה של אימה למדנו כי משנת 2016 לערך, כשהתובעת הייתה קטינה (15-16) היא נקשרה ביחסים עם המנוח, שהיה מבוגר ממנה ב-10 שנים, ובעל רקע פלילי. הוריה של התובעת התנגדו לקשר ביניהם, אולם התובעת לא שעתה לדעתם. התובעת העידה כי יחסיה עם המנוח היו מבוססים על אהבה עמוקה ובלשונה 'אהבה מטורפת'".
אין עוררין על היותם בני זוג
השופט כאמל אבו קאעוד קבע כי "אין עוררין על היותם של השניים בני זוג. התובעת נקשרה עם המנוח מגיל צעיר וחרף הקשיים והתנגדות הוריה, התרשמנו כי יחסיה עמו היו יציבים, היא הרתה לו והם תכננו להתחתן אלמלא חייו נגדעו. המנוח פרנס את התובעת, עת היה במעצר היא דאגה לספק לו כסף ל"קנטינה", היא ביקרה אותו בכלא, ובחייו היא הייתה חתומה על תצהיר בפני נוטריון בו הצהירה על חייהם המשותפים.
המגורים המשותפים הוכחו מהעדויות שתי האימהות וגם מעדותה של השכנה שהעידה שהתובעת התגוררה עם המנוח לפני ההיריון, התגוררה בדירה במהלך מעצרו של המנוח והמשיכה להתגורר גם לאחר הלידה. היא העידה כי סייעה לתובעת בהריונה, שבחלקו היא שהתה בדירה בגפה ועדותה לא נסתרה.
התובעת נותרה בדירה עד לפטירתו של המנוח, וכפי שתיארה אימה היא פונתה מהדירה יחד עם בנה התינוק ביום בו נהרג המנוח, והיא הצליחה לפנות את חפציה של התובעת רק באישור המשטרה מאוחר באותה בלילה.
השופט קבע כי הוא לא מקבל את עמדת הביטוח הלאומי "לפיה העובדה כי המנוח ביקש מהתובעת לבצע בדיקת פוליגרף להוכחת נאמנותה תיזקף לחובתה. דווקא מבדיקת הפוליגרף שביצעה התובעת לאחר לידת בנם המשותף וימים ספורים לפני שהמנוח נהרג, למדנו כי התובעת הייתה נאמנה למנוח לכל אורך הקשר הזוגי בין השניים".
השופט ציין כי "אכן, בתביעה להבטחת הכנסה התובעת דיווחה למוסד כי המנוח והיא "לא מתגוררים יחדיו והקשר ביניהם לא טוב, נכנס ויוצא מבית הסוהר". לפיה מסקנתנו כי התובעת התגוררה עם המנוח והייתה ידועה בציבור כבת זוגתו, ברור כי ההצהרה שניתנה לצורך התביעה להבטחת הכנסה לא הייתה אמינה".
השופט ציין כי למרות זאת, "במסגרת תביעותיה לביטוח לאומי דיווחה התובעת, כי אומנם היא מתגוררת לבד, אולם בביתו של המנוח. לפיכך, נראה כי הצהרותיה ניתנו בתקופות בהן שהה המנוח במעצר ויש לפרש אותן בהתאם".
לאור זאת פסק השופט כי "שוכנעו אפוא כי התובעת והמנוח קשרו את גורלם יחדיו, התגוררו וניהלו משק בית משותף משנת 2018 או לכל הפחות מתחילת 2019 ועד למועד פטירתו של המנוח, התנהלו כבני זוג לכל דבר ועניין, ואף התכוונו להינשא באופן שהיו ידועים בציבור כבני זוג לכל דבר ועניין".
- 5.לכו תדעו מי איים על משפחת השופט... (ל"ת)רק כך זה מובן 02/09/2023 20:48הגב לתגובה זו
- 4.שולתתתת1 02/09/2023 20:39הגב לתגובה זומצד אחד התצהיר של הבטחת הכנסה ומצד שני שארים. גם אם ערעור במקרה הזה לא יתקבל צריך להעניש על תצהיר כוזב ולהחזיר את הכסף עם קנס.
- 3.משה 02/09/2023 17:17הגב לתגובה זומצד אחד קובע לתת לה כסף מכספי משלמי המיסים תוך שהוא אומר שהיא שיקרה בתצהיר לקבל הבטחת הכנסה. אז שינכו לה מקצבת השאירים את הכספים שקיבלה שלא כדין אם שיקרה בתביעה להבטחת הכנסה. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה. שופט גרוע ביותר.
- 2.הברבור הירוק 02/09/2023 13:20הגב לתגובה זוהיתה ידועה בציבור למי שגנב ולא שילם ביטוח לאומי למה לשלם לה ??
- 1.תנו לי סיבה אחת להיות אדם ישר ומועיל לחברה (ל"ת)בוחבוט 02/09/2023 10:55הגב לתגובה זו
- אולי בגללך אלוהים לא ישמיד אותנו כמו בסדום. (ל"ת)שי.ע 02/09/2023 21:45הגב לתגובה זו
- יוני 02/09/2023 17:48הגב לתגובה זומדינת ישראל נידונה לאבדון.

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
האחים מנשה ואריק מור ירצו עונשי מאסר בפועל של כמה שנים, ויחולטו 20 מיליון שקל מרכוש שנתפס. השניים, עם שותף ישראלי שגר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונשי מאסר על האחים מנשה ואריק מור, שהורשעו בעבירות מס, מרמה, הלבנת הון וסחיטה באיומים - כל אחד לפי חלקו. על מנשה מור נגזרו שש שנים וחמישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של מיליון שקל; ואילו על אחיו אריק נגזרו חמש שנים ושישה חודשים מאסר בפועל וקנס בסכום של 750 אלף שקל. על השניים הוטל גם מאסר על תנאי וחילוט נכסים בסכום של 20 מיליון שקל.
על פי הכרעת הדין, האחים מור, ביחד עם שותף ישראלי שמתגורר בספרד, הפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה. אף שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בהיקף של כ-45 מיליון יורו. במטרה להתחמק מתשלום מסים, הועברו הכספים באמצעות חברות קש בחו"ל לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, אמם ואחיהם. חלק מהכספים הוסוו גם ברכישת נדל"ן וכלי רכב שנרשמו על שם בני המשפחה.
במסגרת הטיעונים לעונש, הדגישה הפרקליטות, באמצעות עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את התחכום, השיטתיות, השימוש בחוות דעת מקצועיות לשם הסוואת העסק, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה.
בית המשפט הרשיע את האחים ואת החברה שבבעלותם בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-170 מיליון שקל במשך חמש שנים, ובהשמטת סכום נוסף ב-2014. במישור האישי, הורשעו האחים בהעלמת הכנסות בסכום של כ-41 מיליון שקל. בנוסף, הם הורשעו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לבנקים בישראל, שלפיהם מנשה מור "חסר כל", ובכך השיגו מחיקת חובות בהיקף של כ-6 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ההפטר מחובות שקיבל מנשה מור מהווה "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון.
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הורשעו האחים בעבירות סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם אחרים שהציגו עצמם כ"שוטרים סמויים" לביתו של עובד לשעבר בחברה מתחרה ואיימו עליו. מנשה מור הורשע גם בזיוף ושימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח למתחרים עסקיים מכתבים מזויפים שהתחזו להיות מגורם במשטרת אנגליה.