רק ביום ראשון האחרון אישרה הממשלה את הצעתו של שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות - פרשת פגסוס. והיום כבר הוגשה העתירה הראשונה לבג"צ כנגד ההחלטה על הקמת הוועדה.

ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן יחד עם חברי מאבק הגלימות השחורות מלשכת עורכי הדין בראשות עו"ד נדב ויסמן, הגישו עתירה דחופה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים כנגד ההחלטה.

בעתירה נכתב כי "בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת, ליתן בזה צו על תנאי המופנה לראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, שר המשפטים, ח"כ יריב לוין, ממשלת ישראל, ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה ויו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית, השופט בדימוס, משה דרורי, המורה להם להתייצב וליתן טעם, אם יש בידיהם, מדוע לא תבוטל החלטת שר המשפטים מיום 23.8.2023 על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית והחלטת ממשלת ישראל מיום 27.8.2023 להרחיב את סמכויותיה של ועדה זו ולהשוותן לאלה של ועדת חקירה ממלכתית - אשר התקבלו תוך חריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, תוך אי שקילת שיקולי פגיעה בביטחון המדינה, בהתעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה".

העותרים ביניהם גם אלוף במיל' אמיר אשל, עו"ד עירית אדרי, עו"ד יעקב אנוך, עו"ד אמנון אפשטיין, עו"ד מורן ימיני, עו"ד שרית מולכו, עו"ד תמי פירון - סמורדינסקי, עו"ד איתן פלג,  עו"ד נמרוד רוזנבלום ועו"ד נגה רובינשטיין טוענים בעתירה כי לחלופין בלבד הם דורשים כי יתנו טעם "מדוע לא יפעלו לתיקון החלטת הממשלה כך שתעלה בקנה אחד עם הוראות חוק הממשלה, עמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים וחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, ותבהיר כי אין הוועדה רשאית לעסוק או להתערב בהליכים פליליים פרטניים תלויים ועומדים, ובכללם חקירות מתנהלות, תיקים הממתינים להכרעת התביעה והליכים המתנהלים בבתי המשפט, לרבות ההליך הפלילי המתנהל נגד נתניהו".

• בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
• לקראת שינוי החקיקה: כיצד להחליף רו"ח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העותרים גם דורשים לחלופין להחליף את ראש הוועדה השופט בדימוס משה דרורי וכן להתלות את החלטת הממשלה עד שתוקם משלה בה אין אחד שכנגדו יש הליכים פליליים - דהיינו לאחר סיום משפטו של ראש הממשלה נתניהו.

העותרים מבקשים כי בית המשפט יתן צו ביניים במעמד צד אחד בלבד, המתלה את תוקפה את החלטת הממשלה ולהורות על הקפאת כלל פעולותיה של ועדת הבדיקה הממשלתית וזאת עד להכרעתו של בית המשפט בעתירה.

העותרים טוענים כי הסיבה לכך היא שכינוס הוועדה והעובדה שהיא אמורה להגיש את מסקנותיה תוך חצי שנה "יש בה משום ניסיון פסול להתערב או להשפיע בדרך זו או אחרת על ההליכים הפליליים תלויים ועומדים, ראש וראשון בהם ההליכים הפליליים המתנהלים, בימים אלה ממש בבית המשפט המחוזי בירושלים  כנגד רה"מ.

• רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות
• רופא שיניים ישלם 150 אלף שקל פיצויים למטופלת
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

העותרים כותבים בעתירה כי "בית המשפט מתבקש ליתן את הצווים המבוקשים ולחילופין את צו הביניים לאלתר". בנוסף בעתירתם מבקשים כי לאחר קבלת תשובת המשיבים ודיון במעמד הצדדים, יתבקש בית המשפט הנכבד לעשות הצו על תנאי למוחלט, וכן לצוות שהוצאות העותרים לרבות שכר טרחת עורכי-דין בגין עתירה זו, יחולו במלואם על המשיבים.

העותרים הסבירו מדוע הם מגישים את העתירה וכתבו כי "עתירה בהולה זו עוסקת בהחלטות שר המשפטים והממשלה בדבר הקמת הועדה והקניית סמכויות לוועדה ביחס להליכים פליליים תלויים ועומדים, העומדות בניגוד ובסתירה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, באשר זו התקבלה תוך חריגה מהסמכות המוקנית לשר המשפטים ולממשלה, באופן שיש בו כדי לחתור תחת העיקרון היסודי והבסיסי של עצמאות מערכת אכיפת החוק. לא זו אף זו, החלטות השר והממשלה נדונו והתקבלו תוך התעלמות רבתי מהחשש שהציפה היועצת המשפטית לממשלה, בדבר ניגוד עניינים של רה"מ ושל הממשלה".

העותרים ציינו כי "זאת אף זאת, החלטות השר והממשלה התקבלו תוך התעלמות בוטה מהמלצתם החד משמעית של כל גורמי הביטחון הרלבנטיים לנושאים שהוטל על הועדה לבדוק, ובהם המועצה לביטחון לאומי ושירות הביטחון הכללי אשר כולם חיוו דעתם כי הקמת הועדה תפגע בביטחון המדינה".

מוועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת פרשת הרוגלות נמסר בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ: "המשיבים העיקריים לעתירה הם הממשלה ושר המשפטים אשר נתנו אמון בוועדה שתבצע עבודתה נאמנה על פי כתב המינוי ובכפוף, כמובן, להוראות בג"ץ שחובה לכבדן. מעבר לכך אין בכוונת הוועדה ו/או חבריה להתייחס בשלב זה לגופה של העתירה".

 

סמכויות חקירה

כזכור ביום ראשון האחרון, במסגרת החלטת הממשלה לאשר את הצעת המחליטים להקמת ועדת הבדיקה, הוסכם כי בהתאם להצעתו של לוין, הוועדה קיבלה באישור הממשלה סמכויות חקירה, ותוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. בהחלטה נאמר כי "כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני".

שר המשפטים יריב לוין אמר כי ״פרשת הרוגלות היא מהחמורות שנחשפו בשנים האחרונות. חשיפת האמת בעניין, ומניעת אירועים דומים של פגיעה אנושה בזכות אזרחי ישראל לפרטיות, היא חיונית וחשובה מאין כמותה".

לוין עקץ את היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה שהתנגדה להקמת הוועדה וכיוון את החיצים אליה "אני מצר על הסתייגות חלק מהגורמים המעורבים בפרשה החמורה לבדיקה מעמיקה של הנושא, חרף ניגוד העניינים החריף בו הם מצויים".

כזכור לפני חודש, השר לוין הודיע על החלטתו בהקמת עדת בדיקה ממשלתית לעניין השימוש ברוגלות שהתבצע בכלי סייבר של מעקב ואיסוף על ידי גופי האכיפה הפלילית, לרבות פגסוס.

לוין והיועצת. ראש בראש. צילום אבי אוחיון ונתן וייל לע"מ​

היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת

היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, הודיעה לפני ישיבת הממשלה בראשון האחרון כי  בחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה כי הובהר כי אין סמכות לוועדת הבדיקה הממשלתית לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, ובהם תיקי ראש הממשלה. בנוסף ציינה כי לא לובנו הקשיים המהותיים שהציגו גופי הביטחון והמשטרה, ובראשם החשש לחשיפת שיטות ואמצעים ופגיעה במאבק בפשיעה החמורה ובטרור.