נדב ארגמן - ראש השב"כ לשעבר, עתר לבג"צ נגד ועדת הבדיקה הממשלתית לרוגלות - פרשת פגסוס
רק ביום ראשון האחרון אישרה הממשלה את הצעתו של שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות - פרשת פגסוס. והיום כבר הוגשה העתירה הראשונה לבג"צ כנגד ההחלטה על הקמת הוועדה.
ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן יחד עם חברי מאבק הגלימות השחורות מלשכת עורכי הדין בראשות עו"ד נדב ויסמן, הגישו עתירה דחופה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים כנגד ההחלטה.
בעתירה נכתב כי "בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת, ליתן בזה צו על תנאי המופנה לראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, שר המשפטים, ח"כ יריב לוין, ממשלת ישראל, ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה ויו"ר ועדת הבדיקה הממשלתית, השופט בדימוס, משה דרורי, המורה להם להתייצב וליתן טעם, אם יש בידיהם, מדוע לא תבוטל החלטת שר המשפטים מיום 23.8.2023 על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית והחלטת ממשלת ישראל מיום 27.8.2023 להרחיב את סמכויותיה של ועדה זו ולהשוותן לאלה של ועדת חקירה ממלכתית - אשר התקבלו תוך חריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, תוך אי שקילת שיקולי פגיעה בביטחון המדינה, בהתעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה".
העותרים ביניהם גם אלוף במיל' אמיר אשל, עו"ד עירית אדרי, עו"ד יעקב אנוך, עו"ד אמנון אפשטיין, עו"ד מורן ימיני, עו"ד שרית מולכו, עו"ד תמי פירון - סמורדינסקי, עו"ד איתן פלג, עו"ד נמרוד רוזנבלום ועו"ד נגה רובינשטיין טוענים בעתירה כי לחלופין בלבד הם דורשים כי יתנו טעם "מדוע לא יפעלו לתיקון החלטת הממשלה כך שתעלה בקנה אחד עם הוראות חוק הממשלה, עמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים וחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, ותבהיר כי אין הוועדה רשאית לעסוק או להתערב בהליכים פליליים פרטניים תלויים ועומדים, ובכללם חקירות מתנהלות, תיקים הממתינים להכרעת התביעה והליכים המתנהלים בבתי המשפט, לרבות ההליך הפלילי המתנהל נגד נתניהו".
- לראשונה בישראל יוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות
- בדרך למשבר נוסף: לוין פתח בהליך להדחת היועמ"שית בהרב-מיארה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העותרים גם דורשים לחלופין להחליף את ראש הוועדה השופט בדימוס משה דרורי וכן להתלות את החלטת הממשלה עד שתוקם משלה בה אין אחד שכנגדו יש הליכים פליליים - דהיינו לאחר סיום משפטו של ראש הממשלה נתניהו.
העותרים מבקשים כי בית המשפט יתן צו ביניים במעמד צד אחד בלבד, המתלה את תוקפה את החלטת הממשלה ולהורות על הקפאת כלל פעולותיה של ועדת הבדיקה הממשלתית וזאת עד להכרעתו של בית המשפט בעתירה.
העותרים טוענים כי הסיבה לכך היא שכינוס הוועדה והעובדה שהיא אמורה להגיש את מסקנותיה תוך חצי שנה "יש בה משום ניסיון פסול להתערב או להשפיע בדרך זו או אחרת על ההליכים הפליליים תלויים ועומדים, ראש וראשון בהם ההליכים הפליליים המתנהלים, בימים אלה ממש בבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד רה"מ.
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
העותרים כותבים בעתירה כי "בית המשפט מתבקש ליתן את הצווים המבוקשים ולחילופין את צו הביניים לאלתר". בנוסף בעתירתם מבקשים כי לאחר קבלת תשובת המשיבים ודיון במעמד הצדדים, יתבקש בית המשפט הנכבד לעשות הצו על תנאי למוחלט, וכן לצוות שהוצאות העותרים לרבות שכר טרחת עורכי-דין בגין עתירה זו, יחולו במלואם על המשיבים.
העותרים הסבירו מדוע הם מגישים את העתירה וכתבו כי "עתירה בהולה זו עוסקת בהחלטות שר המשפטים והממשלה בדבר הקמת הועדה והקניית סמכויות לוועדה ביחס להליכים פליליים תלויים ועומדים, העומדות בניגוד ובסתירה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, באשר זו התקבלה תוך חריגה מהסמכות המוקנית לשר המשפטים ולממשלה, באופן שיש בו כדי לחתור תחת העיקרון היסודי והבסיסי של עצמאות מערכת אכיפת החוק. לא זו אף זו, החלטות השר והממשלה נדונו והתקבלו תוך התעלמות רבתי מהחשש שהציפה היועצת המשפטית לממשלה, בדבר ניגוד עניינים של רה"מ ושל הממשלה".
העותרים ציינו כי "זאת אף זאת, החלטות השר והממשלה התקבלו תוך התעלמות בוטה מהמלצתם החד משמעית של כל גורמי הביטחון הרלבנטיים לנושאים שהוטל על הועדה לבדוק, ובהם המועצה לביטחון לאומי ושירות הביטחון הכללי אשר כולם חיוו דעתם כי הקמת הועדה תפגע בביטחון המדינה".
מוועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת פרשת הרוגלות נמסר בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ: "המשיבים העיקריים לעתירה הם הממשלה ושר המשפטים אשר נתנו אמון בוועדה שתבצע עבודתה נאמנה על פי כתב המינוי ובכפוף, כמובן, להוראות בג"ץ שחובה לכבדן. מעבר לכך אין בכוונת הוועדה ו/או חבריה להתייחס בשלב זה לגופה של העתירה".
סמכויות חקירה
כזכור ביום ראשון האחרון, במסגרת החלטת הממשלה לאשר את הצעת המחליטים להקמת ועדת הבדיקה, הוסכם כי בהתאם להצעתו של לוין, הוועדה קיבלה באישור הממשלה סמכויות חקירה, ותוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהן, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. בהחלטה נאמר כי "כל זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני".
שר המשפטים יריב לוין אמר כי ״פרשת הרוגלות היא מהחמורות שנחשפו בשנים האחרונות. חשיפת האמת בעניין, ומניעת אירועים דומים של פגיעה אנושה בזכות אזרחי ישראל לפרטיות, היא חיונית וחשובה מאין כמותה".
לוין עקץ את היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה שהתנגדה להקמת הוועדה וכיוון את החיצים אליה "אני מצר על הסתייגות חלק מהגורמים המעורבים בפרשה החמורה לבדיקה מעמיקה של הנושא, חרף ניגוד העניינים החריף בו הם מצויים".
לוין והיועצת. ראש בראש. צילום אבי אוחיון ונתן וייל לע"מ
היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת
היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, הודיעה לפני ישיבת הממשלה בראשון האחרון כי בחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה כי הובהר כי אין סמכות לוועדת הבדיקה הממשלתית לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, ובהם תיקי ראש הממשלה. בנוסף ציינה כי לא לובנו הקשיים המהותיים שהציגו גופי הביטחון והמשטרה, ובראשם החשש לחשיפת שיטות ואמצעים ופגיעה במאבק בפשיעה החמורה ובטרור.
- 7.איציק 30/08/2023 14:43הגב לתגובה זובמיוחד היועמשית וקודמיה
- 6.טל 30/08/2023 12:31הגב לתגובה זונראה לי אתם מפחדים מהחרה שיצוף לכולכם בפנים.
- 5.מה יש לו ולכל המתנגדים לוועדה להסתיר? איפה הדמוקרטיה?? (ל"ת)ארי 30/08/2023 12:09הגב לתגובה זו
- 4.להעמיד לדין אתלוין 30/08/2023 11:12הגב לתגובה זוצריך רק לראות את מי העמידו בראשה ולעזאזל בטחון המדינה
- עוקבים אחרי אזרחים בישראל ואותך מעניין רק ביבי! (ל"ת)חמור מאוד! 30/08/2023 15:49הגב לתגובה זו
- 3.שמואל 30/08/2023 11:09הגב לתגובה זומה טעם מוצא הכותב בלהעתיק מילה במילה את תוכן העתירה. העתק הדבק. אפשר בפשטות לצמצם לעיקרי הדברים ולחסוך מהקורא את בליל המלל המשפטי. זה תפקידו של כתב.
- 2.שרה 30/08/2023 11:05הגב לתגובה זומעניין מה אוכלים בשב"כ שכל מי שיוצא משם מדבר ומתנהג אותו דבר...... כנראה מתקבלים לשם רק מצד אחד של המפה בישראל וזה כמובן גועל נפש.......
- כל ראשי מערכת הביטחון עוברים שטיפת מוח ממוסדת! (ל"ת)התשובה: קרן וקסנר! 30/08/2023 15:51הגב לתגובה זו
- 1.עידו 30/08/2023 10:58הגב לתגובה זולא יתכן שבמדינה שמתימרת להיות דמוקרטית יעקבו אחר אזרחים באופן גורף! חייבים פיקוח!
- חשיפת שיטות הפעולה של השבכ מסכנת את בטחון המדינה (ל"ת)א. ב. 30/08/2023 11:16הגב לתגובה זו
- אז למען ביטחון המדינה ניתן להם לעקוב אחרינו? (ל"ת)תירוצים!!! 30/08/2023 15:52

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

יקבל פיצוי של 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
בית משפט השלום בהרצליה פסק פיצוי חריג בהיקפו לצעיר שנפגע בתאונת דרכים, אף שחזר מיד לעבודה והצטיין בלימודי התואר השני שלו. השופטת קבעה כי למרות ההצלחה המקצועית והאקדמית, מצבור הנכויות והפגיעה הרפואית עלולים להשפיע בעתיד על כושר ההשתכרות שלו, ויש לפצות
כבר היום
בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.
בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.
על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.
הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית
אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.
