ניידת משטרה מעצר
צילום: דוברות המשטרה

מכת מדינה: ניסו לסחוט מיליון שקל ממנהל חווה סולארית ושרפו את האתר

שלושה תושבי דלית אל כרמל נעצרו בחשד לסחיטה באיומים של חברה קבלנית שזכתה במכרז להקמת חווה סולארית בקיבוץ נווה אור. במסגרת מעשי הסחיטה, החשודים הציתו אתר להקמת החווה יחד עם הציוד שהיה בתוכה, וגרמו לנזק של מיליון וחצי שקל. מעצרם הוארך
נחמן שפירא | (11)
נושאים בכתבה משטרה פרוטקשן

מכת הפרוטקשן לא נרגעת. שלושה חשודים מדלית אל כרמל נעצרו לאחר שסחטו באיומים נציגים של חברה קבלנית שזכתה במכרז ממשלתי להקמת חווה סולארית בקיבוץ נווה אור. במסגרת מעשי הסחיטה, הם אף הציתו את האתר להקמת החווה יחד עם ציוד טכנולוגי יקר שהיה בתוכה. הנזק שנגרם לאתר מוערך במיליון וחצי שקל. מעצרם של החשודים הוארך בבית המשפט.

שוטרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, בלהב 433 פתחו בחקירה עם קבלת התלונה על הצתת אתר להקמת חווה סולארית בקיבוץ נווה אור שבצפון הארץ. מהתלונה עלה כי לפני בשריפה באתר נשרפו ממירים וציוד טכנולוגי יקר ערך שהיה במקום. כתוצאה מהשריפה, נגרם לאתר נזק בשווי הנאמד בכמיליון וחצי שקל. 

 

למחרת השריפה, מנהל הפרויקט באתר החל לקבל איומים לטלפון שלו ובין היתר נאמר לו כי "מה שהיה אתמול זאת רק ההתחלה". כך החלה מסכת איומים, שהופנו אל מנהל הפרויקט ובני משפחתו, תוך דרישה לתשלום של כמיליון שקל מקבלן אחר, שעבד באתר להקמת החווה הסולארית, לאחר שהתמודד מול קבלנים נוספים והוא זה שזכה במכרז הממשלתי.

שריפה  באתר דוברות המשטרה

שריפה באתר. צילום דוברות המשטרה

החקירה העלתה כי עפ"י החשד, מספר חשודים קשרו קשר להצית את האתר לבנייה החווה הסולארית על מנת לגרום לחברה הקבלנית הזוכה להדיר רגליה מהמכרז ולקחת את עבודות הבנייה לידיהם.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מבין עניין 03/09/2023 13:04
    הגב לתגובה זו
    כן. לא משנה מהוא ומיהו נכנס לביית. לחצר זכותו של בעל המקום לירות בכדי להגן על רכושו ועל שלמות גופו ושל בני משפחתו. רק זה יפתור את כל בעיית הפרוטקשיין והגנבות והפריצות וגניבות הרכבים
  • 10.
    לחלט את כל רכושם ולזרוק מהארץ היום (ל"ת)
    עולים לנו מילארדים 27/08/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    YL 27/08/2023 19:47
    הגב לתגובה זו
    אם בתי משפט יעצרו את הגרוש אפשרי לשלוח אותם ל***טיול ל אפריקה בלי דרכון ישראלי***
  • 8.
    המבין 27/08/2023 18:12
    הגב לתגובה זו
    הכל מתחיל מראש המערכת השיפוטית שמוציאה את העבריינים לחצי שנה עבודות שרות ומונעת ירי עליהם בזמן ביצוע העבירה. ככה הם יכולים לצפצץ על החוק ולהמשיך. תודה בג"ץ ולא צריך רפורמה .. כי בג"ץ טוב לארגוני הפשיעה.
  • 7.
    תמיר 27/08/2023 18:02
    הגב לתגובה זו
    כל ערבי הוא פוטנציאל להיות חבק במאפיה. זה לא רק טובא זנגריא זה עבר לישובים דרוזים
  • 6.
    אוהב עמי 27/08/2023 17:22
    הגב לתגובה זו
    בהסטוריה של מדינות בעולם נרשמו מנהיגים שהביאו לשיגשוג ופריחה ויש מנהיגים שהביאו אסונות,סבל וחורבן. נתניהו ירשם כמי שהביא אסון גדול על מדינת ישראל.
  • 5.
    טרנספר (ל"ת)
    אנונימי 27/08/2023 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עונש מוות , (ל"ת)
    אייל 27/08/2023 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    א-ב 27/08/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    יש לעקל את כל רכושם כולל דירות ולממש. בנוסף מאסרים כבדים של עשרות שנים.
  • 2.
    צריך לגמור עליהם מחסניות לא לעצור אותם (ל"ת)
    תומר 27/08/2023 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה לביבי וחבורתו ש 13 שנה נתנו לפשע לפרוח ולשגשג (ל"ת)
    אפק 27/08/2023 14:51
    הגב לתגובה זו
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”

איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש

עוזי גרסטמן |

בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.

האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.

האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.

האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות

מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.

השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.