מכת מדינה: ניסו לסחוט מיליון שקל ממנהל חווה סולארית ושרפו את האתר
מכת הפרוטקשן לא נרגעת. שלושה חשודים מדלית אל כרמל נעצרו לאחר שסחטו באיומים נציגים של חברה קבלנית שזכתה במכרז ממשלתי להקמת חווה סולארית בקיבוץ נווה אור. במסגרת מעשי הסחיטה, הם אף הציתו את האתר להקמת החווה יחד עם ציוד טכנולוגי יקר שהיה בתוכה. הנזק שנגרם לאתר מוערך במיליון וחצי שקל. מעצרם של החשודים הוארך בבית המשפט.
שוטרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, בלהב 433 פתחו בחקירה עם קבלת התלונה על הצתת אתר להקמת חווה סולארית בקיבוץ נווה אור שבצפון הארץ. מהתלונה עלה כי לפני בשריפה באתר נשרפו ממירים וציוד טכנולוגי יקר ערך שהיה במקום. כתוצאה מהשריפה, נגרם לאתר נזק בשווי הנאמד בכמיליון וחצי שקל.
למחרת השריפה, מנהל הפרויקט באתר החל לקבל איומים לטלפון שלו ובין היתר נאמר לו כי "מה שהיה אתמול זאת רק ההתחלה". כך החלה מסכת איומים, שהופנו אל מנהל הפרויקט ובני משפחתו, תוך דרישה לתשלום של כמיליון שקל מקבלן אחר, שעבד באתר להקמת החווה הסולארית, לאחר שהתמודד מול קבלנים נוספים והוא זה שזכה במכרז הממשלתי.
- חשבון ה-X של מרכז גיוס של המשטרה נפרץ
- האוצר נגד המשטרה - אסור לכם להעלות שכר בלי אישור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שריפה באתר. צילום דוברות המשטרה
החקירה העלתה כי עפ"י החשד, מספר חשודים קשרו קשר להצית את האתר לבנייה החווה הסולארית על מנת לגרום לחברה הקבלנית הזוכה להדיר רגליה מהמכרז ולקחת את עבודות הבנייה לידיהם.
- 11.מבין עניין 03/09/2023 13:04הגב לתגובה זוכן. לא משנה מהוא ומיהו נכנס לביית. לחצר זכותו של בעל המקום לירות בכדי להגן על רכושו ועל שלמות גופו ושל בני משפחתו. רק זה יפתור את כל בעיית הפרוטקשיין והגנבות והפריצות וגניבות הרכבים
- 10.לחלט את כל רכושם ולזרוק מהארץ היום (ל"ת)עולים לנו מילארדים 27/08/2023 21:57הגב לתגובה זו
- 9.YL 27/08/2023 19:47הגב לתגובה זואם בתי משפט יעצרו את הגרוש אפשרי לשלוח אותם ל***טיול ל אפריקה בלי דרכון ישראלי***
- 8.המבין 27/08/2023 18:12הגב לתגובה זוהכל מתחיל מראש המערכת השיפוטית שמוציאה את העבריינים לחצי שנה עבודות שרות ומונעת ירי עליהם בזמן ביצוע העבירה. ככה הם יכולים לצפצץ על החוק ולהמשיך. תודה בג"ץ ולא צריך רפורמה .. כי בג"ץ טוב לארגוני הפשיעה.
- 7.תמיר 27/08/2023 18:02הגב לתגובה זוכל ערבי הוא פוטנציאל להיות חבק במאפיה. זה לא רק טובא זנגריא זה עבר לישובים דרוזים
- 6.אוהב עמי 27/08/2023 17:22הגב לתגובה זובהסטוריה של מדינות בעולם נרשמו מנהיגים שהביאו לשיגשוג ופריחה ויש מנהיגים שהביאו אסונות,סבל וחורבן. נתניהו ירשם כמי שהביא אסון גדול על מדינת ישראל.
- 5.טרנספר (ל"ת)אנונימי 27/08/2023 16:22הגב לתגובה זו
- 4.עונש מוות , (ל"ת)אייל 27/08/2023 16:16הגב לתגובה זו
- 3.א-ב 27/08/2023 15:53הגב לתגובה זויש לעקל את כל רכושם כולל דירות ולממש. בנוסף מאסרים כבדים של עשרות שנים.
- 2.צריך לגמור עליהם מחסניות לא לעצור אותם (ל"ת)תומר 27/08/2023 14:59הגב לתגובה זו
- 1.תודה לביבי וחבורתו ש 13 שנה נתנו לפשע לפרוח ולשגשג (ל"ת)אפק 27/08/2023 14:51הגב לתגובה זו
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
